138
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"
נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר') (עריכה)
גרסה מ־18:30, 8 ביוני 2016
, 18:30, 8 ביוני 2016אין תקציר עריכה
שרגא פייבל (שיחה | תרומות) |
שרגא פייבל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
===שיטת הריא"ז והתורי"ד=== | ===שיטת הריא"ז והתורי"ד=== | ||
ה'''ריא"ז''' (מובא ב'''ש"ג''', [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49042&st=&pgnum=320 קידושין לב א)] סובר שהנאמנות להעיד על בנו שהוא ממזר זה רק במעיד שבנו ממזר מחייבי כריתות, אבל אם מעיד שבנו ממזר מחמת שאשתו זינתה עם איש אחר, אין לו נאמנות, שהרי בעדותו גופא הוא מודה שהוא אינו אביו וממילא אין לו נאמנות של 'יכיר' שנאמרה רק באב. וכך סבר ר' ישעיה מטראני, בספרו '''המכריע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=90 (ערך ס"ד)] וב'''תשובות הרי"ד''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=293 (צב)] וב'''תורי"ד''' (ב"ב קכח ב). | ה'''ריא"ז''' (מובא ב'''ש"ג''', [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49042&st=&pgnum=320 קידושין לב א)] סובר שהנאמנות להעיד על בנו שהוא ממזר זה רק במעיד שבנו ממזר מחייבי כריתות, אבל אם מעיד שבנו ממזר מחמת שאשתו זינתה עם איש אחר, אין לו נאמנות, שהרי בעדותו גופא הוא מודה שהוא אינו אביו וממילא אין לו נאמנות של 'יכיר' שנאמרה רק באב. וכך סבר ר' ישעיה מטראני, בספרו '''המכריע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=90 (ערך ס"ד)] וב'''תשובות הרי"ד''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=293 (צב)] וב'''תורי"ד''' (ב"ב קכח ב). | ||
רוב הראשונים חלקו עליהם. וכן ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=27&perek=15&halocha=15&hilite (איסו"ב טו טו)] והמחבר ב'''שו"ע''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%98 (אבע"ה ד כט)] פסקו להלכה שלא כדברי הריא"ז ונאמן להעיד על בנו שהוא ממזר גם באומר שהוא אינו בנו. | רוב הראשונים חלקו עליהם. וכן ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=27&perek=15&halocha=15&hilite (איסו"ב טו טו)] והמחבר ב'''שו"ע''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%98 (אבע"ה ד כט)] פסקו להלכה שלא כדברי הריא"ז ונאמן להעיד על בנו שהוא ממזר גם באומר שהוא אינו בנו.<BR/> | ||
'''שו"ת שיבת ציון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1481&st=&pgnum=62 (סז ד"ה ובזה)] נקט בדברי הרמב"ם שדווקא ב'''עובר''' נאמן לומר אינו בני, אבל אם הוא כבר '''נולד''' והוחזק לבנו אין האב נאמן לפוסלו ע"י שאומר אינו בני, אלא רק יכול לומר שהוא ממזר מחייבי כריתות. וזוהי שיטה מחודשת ברמב"ם שלא נראה שהתקבלה להלכה. | |||
====ביאור המשנה בקדושין==== | |||
במשנה '''בקדושין''' עח: שבה נחלקו ר"י וחכמים, נאמרו שני מקרים. לדברי ה'''ריא"ז''' וה'''רי"ד''' צריך לומר שבשני המקרים האב מעיד שבנו ממזר מחייבי כריתות, ודלא כ'''רש"י''' שביאר שברישא האב אומר שבנו ממזר מחייבי כריתות, ובסיפא מדובר שהאב אומר שהוא ממזר מחמת שהוא אינו בנו. | |||
====ביאור הגמ' ב"ב קכז (א-ב)==== | |||
בגמרא '''ב"ב''' קכז: שנפסק שאב נאמן לומר שבנו הוא הבכור גם באומר על קטן בין גדולים שהוא הבכור, לדברי ה'''ריא"ז''' וה'''רי"ד''' הכוונה למקרה שבו אחד נראה גדול מהשני ולאחר העדות מתברר שהוא הקטן, אבל אם יש ידיעה וודאית שהוא הגדול, אין האב נאמן לומר על הקטן שהוא הבכור, שהרי עושה את הגדול לממזר. וכך ביאר '''המכריע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=91 (סד)]. | |||