485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
←שיטת המחנה אפרים
| שורה 36: | שורה 36: | ||
הסבר זה אומר גם '''רבינו יוסף בכור שור''' בפירושו לתורה (שמות כב יג). | הסבר זה אומר גם '''רבינו יוסף בכור שור''' בפירושו לתורה (שמות כב יג). | ||
יש להעיר על הסבר זה שקשה לומר שדבר כזה נחשב למקח טעות, שהרי השואל היה יכול לבדוק אם הבהמה ראויה למלאכה, ואם לא בדק זו אשמתו שהוא קנה "חתול בשק", ואף | יש להעיר על הסבר זה שקשה לומר שדבר כזה נחשב למקח טעות, שהרי השואל היה יכול לבדוק אם הבהמה ראויה למלאכה, ואם לא בדק זו אשמתו שהוא קנה "חתול בשק", ואף שיש במקרה זה פשיעה של המשאיל שפוטרת את השואל כדברי הרמב"ן, כלל לא ברור שאפשר להגיע עד הגדרה של מקח טעות. כנראה שמחמת קושי זה רובם המוחלט של הראשונים לא קיבל את הסבר המחנה אפרים. | ||
עוד יש להעיר שלכאורה לפי המחנה אפרים יהיה דין מאד משונה: כאשר הבהמה הוכחשה מחמת מלאכה ואחר כך נגנבה שלא מחמת מלאכה, השואל יהיה פטור לשיטת המחנה אפרים גם על הגניבה שלא הייתה מחמת המלאכה, משום שברגע שהבהמה הוכחשה נודע שמלכתחילה היא לא הייתה ראויה למלאכה והרי זה מקח טעות והשואל כלל לא התכוון להתחייב בנזקים ואפילו נזקים שאינם מחמת המלאכה. לעומת זאת לפי הרמב"ן ולפי הרשב"א וודאי שבמקרה זה השואל חייב על הגניבה שהרי לא שייכת במקרה זה פשיעת המשאיל ומחילת המשאיל. | |||
מכאן והלאה לא נתייחס לשיטת המחנה אפרים, ונעסוק רק בשיטת הרמב"ן ובשיטת הרשב"א, שהן שתי השיטות העיקריות בסוגיה ובהן עסקו הפוסקים. | מכאן והלאה לא נתייחס לשיטת המחנה אפרים, ונעסוק רק בשיטת הרמב"ן ובשיטת הרשב"א, שהן שתי השיטות העיקריות בסוגיה ובהן עסקו הפוסקים. | ||