485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
←הגדרת "מחמת מלאכה"
| שורה 40: | שורה 40: | ||
==הגדרת "מחמת מלאכה"== | ==הגדרת "מחמת מלאכה"== | ||
יש לברר איזה נזק מוגדר "מחמת מלאכה" - האם בכלל זה כל נזק שקורה בשעת המלאכה שאם המלאכה לא הייתה נעשית הנזק היה נמנע, או שרק נזק שקורה באופן ישיר מהמלאכה עצמה נחשב "מחמת מלאכה"? | |||
פשוט שהגדרת "מחמת מלאכה", תהיה תלויה במחלוקת הראשונים שראינו בטעם הפטור. לשיטת הרמב"ן, בהגדרה "מחמת מלאכה" נכללים רק נזקים שאירעו מחמת '''פשיעת המשאיל''' שהמשאיל היה יכול למונעם אם היה מביא בהמה טובה הראויה למלאכה, אך על נזקים שלא אירעו מחמת פשיעת המשאיל, השואל חייב אף שהם אירעו מחמת המלאכה. לעומת זאת לשיטת הרשב"א, כיון שהפטור נובע ממחילת המשאיל אפשר להרחיב יותר את ההגדרה ולהכליל בה גם נזקים שקורים מחמת המלאכה והמשאיל לא יכול היה למונעם, משום שסוף סוף שייכת בהם סברת המחילה. | |||
מקרה זו תהיה נפקא מינה למחלוקת זו מובא בטור (חושן משפט שמ): הטור דן באדם ששאל בהמה על מנת ללכת עמה דרך מסוימת, ובדרך הוא נתקל בשודדים שאנסו הו ולקחו ממנו את הבהמה | |||
מקרה דומה מופיע בטור בסימן שמ: | מקרה דומה מופיע בטור בסימן שמ: | ||
"כתב הרמ"ה: מי ששואל בהמה לילך דרך ידוע ובאו עליו לסטין באותו הדרך או חיות רעות ואנסוה ממנו, חשיב שפיר מתה מחמת מלאכה, כיון שמחמת הדרך ששאלה לילך בה הוליכה ונאנסה... שבמלאכה ששאלה לצרכה מתה בגרמתה. וא"א הרא"ש ז"ל אומר דאין נראה... שאף בלא מלאכה אפשר שתיאנס ממנו, הלכך חייב". | "כתב הרמ"ה: מי ששואל בהמה לילך דרך ידוע ובאו עליו לסטין באותו הדרך או חיות רעות ואנסוה ממנו, חשיב שפיר מתה מחמת מלאכה, כיון שמחמת הדרך ששאלה לילך בה הוליכה ונאנסה... שבמלאכה ששאלה לצרכה מתה בגרמתה. וא"א הרא"ש ז"ל אומר דאין נראה... שאף בלא מלאכה אפשר שתיאנס ממנו, הלכך חייב". | ||