הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"

נוספו 1,427 בתים ,  21:34, 4 במאי 2016
שורה 35: שורה 35:


===שיטת המחנה אפרים===
===שיטת המחנה אפרים===
ה'''מחנה אפרים''' (שאלה ד) מעלה אפשרות נוספת. גם הוא הולך בדרכו של הרמב"ן שאם הבהמה מתה זה מעיד שהיא לא הייתה ראויה מלכתחילה למלאכה, אלא שבעוד שהרמב"ן אומר שהפטור הוא מחמת '''פשיעת המשאיל''', המחנ"א אומר שכיון שהבהמה לא הייתה ראויה למלאכה הרי זה '''מקח טעות'''! שהרי השואל התכוון לשאול בהמה טובה והוא קיבל בהמה כחושה, וכיוון שכך מתברר שהשואל כלל אינו שואל ולא מוטלים עליו חיובי השמירה, וממילא הוא פטור מאונסים.
הסבר זה אומר גם '''רבינו יוסף בכור שור''' בפירושו לתורה (שמות כב יג).
יש להעיר על הסבר זה שקשה לומר שדבר כזה נחשב למקח טעות, שהרי השואל היה יכול לבדוק אם הבהמה ראויה למלאכה, ואם לא בדק זו אשמתו שהןא קנה "חתול בשק", ואף שנכון שיש כאן פשיעה של המשאיל שפוטרת את השואל כדברי הרמב"ן, אך כלל לא ברור שאפשר להגיע עד הגדרה של מקח טעות. כנראה שמחמת קושי זה רובם המוחלט של הראשונים לא קיבל את הסבר המחנה אפרים.
===סיכום===
===סיכום===


485

עריכות