82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת ידיים בשנים"
אין תקציר עריכה
דניאל אלקלעי (שיחה | תרומות) |
דניאל אלקלעי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==פסיקה להלכה== | ==פסיקה להלכה== | ||
===שיטת השלחן ערוך=== | ===שיטת השלחן ערוך=== | ||
כמו שהזכרנו מרן בב"י ( | כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים. | ||
אומנם הב"ח (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר שיירי כנסת הגדולה (הגהות בית יוסף סקנ"ב). | אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב). | ||
אמנם האליה רבה (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם . | אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם . | ||
הבאור הלכה (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר בני ציון (סקט"ז). וכן פסק בשו"ע הרב ( | '''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י . | ||
וכתב להעיר בספר תורת חיים סופר (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים. | וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים. | ||
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ היש"ש (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ הב"ח ( | עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה. | ||
ועיין בשו"ת שלמת חיים (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד . | ועיין '''בשו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד . | ||
וכתב המגן אברהם (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ התרומת הדשן (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב | וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). | ||
דעת הים של שלמה | |||
הים של שלמה (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר מלבושי יום טוב (סק"ה), והאליה רבה (סק"ל). וכן במקור חיים (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. | |||
הכה"ח (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה. | ===דעת הים של שלמה=== | ||
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך . | |||
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה. | |||