135
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:חיוב שמחה ביום טוב"
אין תקציר עריכה
(דף חדש: {{סוגיה בבניה}} חיוב שמחה ביום טוב בבלי, פסחים סח: בגמרא במסכת פסחים רבי יהושוע מציג קו שלפיו שמחה ב...) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בגמרא במסכת פסחים רבי יהושוע מציג קו שלפיו שמחה ביום טוב היא מצווה. בהמשך מגיע פירוט לחגים שבהם יש מצווה לשמוח, רציתי להשוות בין החגים, הא לכם: | בגמרא במסכת פסחים רבי יהושוע מציג קו שלפיו שמחה ביום טוב היא מצווה. בהמשך מגיע פירוט לחגים שבהם יש מצווה לשמוח, רציתי להשוות בין החגים, הא לכם: | ||
פירוט החגים: | |||
==פירוט החגים:== | |||
===עצרת=== | |||
בחג השבועות אנחנו מציינים את מעמד קבלת התורה, מה שקצת דומה למשנה בסוף מסכת תענית : | |||
"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּש". | "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּש". | ||
שלמה המלך עליו השלום מדבר בשיר השירים גם הוא על שמחה ובאותו משפט מזכיר ע"פ חכמים את מתן התורה. | שלמה המלך עליו השלום מדבר בשיר השירים גם הוא על שמחה ובאותו משפט מזכיר ע"פ חכמים את מתן התורה. | ||
===ל"ג בעומר=== | |||
ומעצרת כמובן עוברים ל"פרוס עצרת", כמו שמלחם עוברים ללחם פרוס. פרוס עצרת הוא יום י"ח אייר המכונה בלשון העם: "ל"ג בעומר", הדעות לסיבת המסיבה ביום זה חלוקות: | |||
====תחילת ירידת המן (החת"ם סופר)==== | |||
====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא==== | |||
לא ממש ברור למה נקבע ביום זה סוף המגפה. ע"פ התלמוד הבבלי כולם מתו בין פסח לעצרת, אבל לא מופיע שם בבירור יום ל"ג בעומר. ר' אברהם הירחי מביא בספרו בשם ר' זרחיה הלוי חישוב שנשגב מבינתי, לפיו מכיוון ששואלים בהלכות הפסח 30 יום טרם החג , חצי מ-30 הוא 15, 15 ימים לפני שבועות זה בדיוק ל"ה בעומר. כמו שאתם מבינים אני לא הבנתי איך 15 יום לפני שבועות זה ל"ג בעומר, אבל לא נורא. | |||
====הילולת רבי שמעון בר יוחאי==== | |||
התאריך מיוחס ללידתו וחתונתו, אז הוחלט לערוך לו הילולה ביום זה. | |||
אבל איך כל זה קשור למנהגים המקובלים בחג, כגון: חץ וקשת, מדורות (לעתים אף עם דחליל), משלוחי מנות למצייני יום הולדת 60, ועוד. יש תפיסה מקובלת שלפיה המנהגים "הושאלו" מחגים לא יהודיים ביניהם: המאיאלס (ה-1 במאי), ערב שבו עורכים כעין קומזיץ: ארוחה, מדורה, ריקוד ושירה, וליל ולפורגה – ליל פגאני שחל באביב ובו שורפים דחלילים ויורים בחץ וקשת. | אבל איך כל זה קשור למנהגים המקובלים בחג, כגון: חץ וקשת, מדורות (לעתים אף עם דחליל), משלוחי מנות למצייני יום הולדת 60, ועוד. יש תפיסה מקובלת שלפיה המנהגים "הושאלו" מחגים לא יהודיים ביניהם: המאיאלס (ה-1 במאי), ערב שבו עורכים כעין קומזיץ: ארוחה, מדורה, ריקוד ושירה, וליל ולפורגה – ליל פגאני שחל באביב ובו שורפים דחלילים ויורים בחץ וקשת. | ||
לחג מתלוות בעיות בדמות כוויות, זיהום אויר, גניבת עגלות וקרשים ועוד. | לחג מתלוות בעיות בדמות כוויות, זיהום אויר, גניבת עגלות וקרשים ועוד. | ||