554
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
←יציאת יד"ח בקריאת "ויבא עמלק" ו"כי תצא"
| שורה 136: | שורה 136: | ||
ה'''גרי"ד סולובייצ'יק''' בספרו "'''שיעורים לזכר אבא מרי'''", בהסתמך על הצעת ה'''רמב"ן''' בפרשת '''כי תצא''' "ונמצינו למדים מן התורה בשניה זכור ויהיה סמך למקרא מגילה מן התורה", טוען שמקרא מגילה וקריאת "ויבא עמלק" בפורים, מהוים המשך לקיום דאורייתא של מצות זכירת עמלק, שקוימה בקריאת "זכור" בשבת שלפני כן. | ה'''גרי"ד סולובייצ'יק''' בספרו "'''שיעורים לזכר אבא מרי'''", בהסתמך על הצעת ה'''רמב"ן''' בפרשת '''כי תצא''' "ונמצינו למדים מן התורה בשניה זכור ויהיה סמך למקרא מגילה מן התורה", טוען שמקרא מגילה וקריאת "ויבא עמלק" בפורים, מהוים המשך לקיום דאורייתא של מצות זכירת עמלק, שקוימה בקריאת "זכור" בשבת שלפני כן. | ||
לעומת זאת, כשקוראים את פרשת "כי תצא", מודים כל הפוסקים שאפשר לצאת ידי חובה, | לעומת זאת, כשקוראים את פרשת "כי תצא", מודים כל הפוסקים שאפשר לצאת ידי חובה, כיוון שזו אותה קריאה בדיוק שקוראים בפרשת זכור. וכיוון שהקריאה בפרשת זכור היא תקנת חכמים בלבד (אלא שמקיימים בזה מצוות דאורייתא), הרי שכל פעם ששומעים פרשה זו אפשר לצאת ידי חובה. | ||
יש פוסקים האומרים, שלפני הקריאה, יש לומר לבעל קורא, שיכוון להוציא ידי חובה, את מי שצריך{{הערה|'''שו"ת הר צבי''' ח"א נח. '''מקראי קודש''' פורים ו}}. | אך צריך לכוון בשעת קריאה זו, לצאת ידי חובת המצווה (פעולת שכיר קלג). | ||
וכן יש פוסקים האומרים, שלפני הקריאה, יש לומר לבעל קורא, שיכוון להוציא ידי חובה, את מי שצריך{{הערה|'''שו"ת הר צבי''' ח"א נח. '''מקראי קודש''' פורים ו}}. | |||
==קריאת פרשת זכור== | ==קריאת פרשת זכור== | ||