554
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
←מניין לקריאה
| שורה 171: | שורה 171: | ||
ב'''שו”ת תרומת הדשן''' (ק”ח) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין, ולכן שחרר ר"ג את עבדו. | ב'''שו”ת תרומת הדשן''' (ק”ח) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין, ולכן שחרר ר"ג את עבדו. | ||
הרבה מהאחרונים | הרבה מהאחרונים {{הערה|ראה '''שער הציון''' תרפ"ה. '''שו"ת בנין שלמה''' ז. '''שו"ת תורת חסד''' או"ח לז}}, יצאו נגד דעת ה'''תרוה"ד''', שמנין זה חיוב מהתורה, וכותבים לא מוכח כך, אלא שר"ג שיחרר את עבדו כיוון שזו מצווה מהתורה, ומתקנת חכמים צריך מניין לקריאה. | ||
ה'''מהר”ם שיק''' (על תרי”ג מצוות, תר”ה) מסביר שהטעם לקריאה במניין הוא שמטרת הזכירה היא מחיית עמלק, ומצוות מחיית עמלק היא מצווה המוטלת על הציבור, ולכן גם הזכירה צריכה להיעשות באופן ציבורי. ומכל מקום חובה זו מוטלת על כל יחיד ויחיד, אלא שעליו לקיים את הזכירה בציבור ('''מקראי קודש''' פורים סימן ז). ה'''פעולת שכיר''' (קלג) נותן טעם למה צריך מנין, שהרי כל עוד לא נמחה שם עמלק, אין שם השם שלם, ולכן יש לזה דין של דבר בקדושה, שצריך עשרה. | ה'''מהר”ם שיק''' (על תרי”ג מצוות, תר”ה) מסביר שהטעם לקריאה במניין הוא שמטרת הזכירה היא מחיית עמלק, ומצוות מחיית עמלק היא מצווה המוטלת על הציבור, ולכן גם הזכירה צריכה להיעשות באופן ציבורי. ומכל מקום חובה זו מוטלת על כל יחיד ויחיד, אלא שעליו לקיים את הזכירה בציבור ('''מקראי קודש''' פורים סימן ז). ה'''פעולת שכיר''' (קלג) נותן טעם למה צריך מנין, שהרי כל עוד לא נמחה שם עמלק, אין שם השם שלם, ולכן יש לזה דין של דבר בקדושה, שצריך עשרה. | ||