553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
עריכה
(עריכה) |
(עריכה) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
התורה כותבת ב'''בשלח''': {{ציטוטון|כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק}} {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז יד|שם יז יד}}. | התורה כותבת ב'''בשלח''': {{ציטוטון|כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק}} {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז יד|שם יז יד}}. | ||
ו'''רש"י''' מפרש: "ושים באזני יהושע" - המכניס את ישראל לארץ שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו" {{ויקיטקסט|רש"י על שמות יז|רש"י שם}}. ונחלקו מפרשי '''רש"י''' בדעתו, האם התורה מצווה גם כאן את ישראל לזכור את מעשה עמלק | ו'''רש"י''' מפרש: "ושים באזני יהושע" - המכניס את ישראל לארץ שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו" {{ויקיטקסט|רש"י על שמות יז|רש"י שם}}. ונחלקו מפרשי '''רש"י''' בדעתו, האם התורה מצווה גם כאן את ישראל לזכור את מעשה עמלק{{הערה|'''מזרחי''' ו'''באר שדה''' '''שמות''' יז יד}}, או שאין כאן שום ציווי על ישראל, אלא שנכתוב בספר זיכרון על המלחמה, ושהקב"ה ימחה אותו, וציווי המצווה מופיע רק ב'''כי תצא'''{{הערה|'''נחלת יעקב''' שם}}. | ||
===הגדרת המצווה=== | ===הגדרת המצווה=== | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
*ה'''רס"ג''', לא מונה במצוות התלויות על היחיד את מצוות זכור, אך במצוות התליות על הציבור כתב את מצוות מחיית עמלק. וביאר '''ר"י פערלא''' שלדעתו מצוות זכירת עמלק היא חלק ממצות מחיית עמלק [https://www.sefaria.org.il/Commentary_on_Sefer_Hamitzvot_of_Rasag%2C_Communal_Laws.61?lang=he (פרשה סא)]. | *ה'''רס"ג''', לא מונה במצוות התלויות על היחיד את מצוות זכור, אך במצוות התליות על הציבור כתב את מצוות מחיית עמלק. וביאר '''ר"י פערלא''' שלדעתו מצוות זכירת עמלק היא חלק ממצות מחיית עמלק [https://www.sefaria.org.il/Commentary_on_Sefer_Hamitzvot_of_Rasag%2C_Communal_Laws.61?lang=he (פרשה סא)]. | ||
* ה'''בה"ג''' וה'''יראים''' לא מנו אף הם את המצווה. וביארו אחרונים שלדעתם, מצוות זכירת מעשה עמלק אינה מצווה בפני עצמה, כיוון שהיא טפלה ושייכת למצווה של מחיית עמלק | * ה'''בה"ג''' וה'''יראים''' לא מנו אף הם את המצווה. וביארו אחרונים שלדעתם, מצוות זכירת מעשה עמלק אינה מצווה בפני עצמה, כיוון שהיא טפלה ושייכת למצווה של מחיית עמלק {{הערה|הערות '''רא"ש טרויב''' ל'''הלכות גדולות''' דף ח א אות ב}}. | ||
====מצווה בפני עצמה==== | ====מצווה בפני עצמה==== | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
בפרקי ד'''רבי אליעזר''' {{ויקיטקסט|פרקי דרבי אליעזר פרק מד|מד}} כתוב, שטעם המצווה הוא, כדי לזכור את החטא שהביא למעשה עמלק, אלא שלא רצה הקב"ה לבייש את ישראל לכן צווה אותם לזכור את מעשה עמלק וע"י כך יזכרו בחטא שהביא לכך. | בפרקי ד'''רבי אליעזר''' {{ויקיטקסט|פרקי דרבי אליעזר פרק מד|מד}} כתוב, שטעם המצווה הוא, כדי לזכור את החטא שהביא למעשה עמלק, אלא שלא רצה הקב"ה לבייש את ישראל לכן צווה אותם לזכור את מעשה עמלק וע"י כך יזכרו בחטא שהביא לכך. | ||
'''רש"י''' כותב {{ויקיטקסט|רש"י על דברים כה|דברים כה יז}} שטעם סמיכות פרשת זכור לאיסור של משקולות, הוא כדי ללמדך שלא היו ישראל נזהרין בכך ועמלק בא מפני שחטאו ישראל, ומדבריו יוצא שמצוות זכור היא כדי לעורר את ישראל שלא לחטוא. כך גם מסבירים ה'''רבינו בחי''', '''הכלי יקר''' וה'''דעת זקנים''' (דברים כה יז). | '''רש"י''' כותב {{ויקיטקסט|רש"י על דברים כה|דברים כה יז}} שטעם סמיכות פרשת זכור לאיסור של משקולות, הוא כדי ללמדך שלא היו ישראל נזהרין בכך ועמלק בא מפני שחטאו ישראל, ומדבריו יוצא שמצוות זכור היא כדי לעורר את ישראל שלא לחטוא. {{הערה|כך גם מסבירים ה'''רבינו בחי''', '''הכלי יקר''' וה'''דעת זקנים''' (דברים כה יז)}}. | ||
ה'''סמ"ק''' [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Mitzvot_Katan.23?lang=he (מצווה כג)] מוסיף טעם למצווה, שנזכור שהקב"ה מצילינו מיד אויבינו ומתוך כך לא נחטא. | ה'''סמ"ק''' [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Mitzvot_Katan.23?lang=he (מצווה כג)] מוסיף טעם למצווה, שנזכור שהקב"ה מצילינו מיד אויבינו ומתוך כך לא נחטא. | ||
טעם ה'''ספרי''' למצווה | טעם ה'''ספרי''' למצווה הוא; כדי שנתפלל שהשי"ת ימחה את שם עמלק, כיון שאין שם ה' שלם כל עוד עמלק בעולם {{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%94#%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7_%D7%99%D7%96_(%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7)(%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7) כי תצא רצו]. כך פירש רבי '''דוד פרדו''' בפירושו על ה'''ספרי'''}}. | ||
==אופן קיום המצווה== | ==אופן קיום המצווה== | ||
ביאור אופן קיום מצוות זכירת מעשה עמלק. | |||
===זכירה בפה דווקא=== | ===זכירה בפה דווקא=== | ||
'''חז"ל''' מוסיפים | '''חז"ל''' מוסיפים בגדר המצווה, שכדי לצאת ידי חובה לא מספיק רק לזכור בלב אלא צריך לומר בפה. | ||
כך מובא ב'''ספרא''' ('''בחוקותי''' א ג): "תניא אי זכור יכול בלב כשהוא אומר אל תשכח הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים זכור, שתהא שונה בפיך". - מדוע כתוב בתורה גם לא תשכח וגם זכור, אלא שאל תשכח זה לא לשכוח בלב, אבל כדי לקיים את מצוות זכור יש לבטא זאת בדיבור ממש בפה כדי שלא נשכח | |||
כך מובא ב'''ספרא''' ([https://www.sefaria.org.il/Sifra%2C_Bechukotai%2C_Section_1.3?ven=Sifra_by_Rabbi_Shraga_Silverstein&vhe=Venice_1545&lang=he'''בחוקותי''' א ג]): "תניא אי זכור יכול בלב כשהוא אומר אל תשכח הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים זכור, שתהא שונה בפיך". - מדוע כתוב בתורה גם לא תשכח וגם זכור, אלא שאל תשכח זה לא לשכוח בלב, אבל כדי לקיים את מצוות זכור יש לבטא זאת בדיבור ממש בפה כדי שלא נשכח {{הערה|כך מסביר גם ה'''תורה תמימה''' '''דברים''' כה יז}}. | |||
בנוסף לומדים שם ב'''ספרא''' גם לגבי הזכירות האחרות, כגון מרים, שבת וכו', שבהם גם צריכה להיות זכירה בפה. | בנוסף לומדים שם ב'''ספרא''' גם לגבי הזכירות האחרות, כגון מרים, שבת וכו', שבהם גם צריכה להיות זכירה בפה. | ||
כך גם שנינו ב'''ספרי''' | כך גם שנינו ב'''ספרי''' {{ויקיטקסט|ספרי על דברים כה|דברים כי תצא כה יז}}: "זכור את אשר עשה לך עמלק לא תשכח, בפה. לא תשכח, בלב. גם '''מהר"ם חאגיז''' כותב במנין המצוות שלו (עשה רמב), שיש לזכור את עמלק בפה דווקא. וזה לשונו: "לזכור בפה כל הימים מה שעה והרע לנו עמלק כו'". | ||
ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' | ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' {{ויקיטקסט|מגילה יח א|יח א}} מביאה את דברי ה'''ספרי''', כדי ללמוד לקריאת מגילה שיש לומר בפה, ולא יוצאים ידי חובה כשזוכרים בלב; | ||
לכאורה תמוה, שהרי כל הלימוד של ה'''ספרי''' לזכור בפה, הוא מהכפילות של לא תשכח וזכור, והרי אין שום כפילות אלא אלו הם שתי מצוות נפרדות גם לא תעשה וגם עשה. | לכאורה תמוה, שהרי כל הלימוד של ה'''ספרי''' לזכור בפה, הוא מהכפילות של לא תשכח וזכור, והרי אין שום כפילות אלא אלו הם שתי מצוות נפרדות גם לא תעשה וגם עשה. ה'''שדי חמד''' (כללים מערכה ז) מביא את תירוץ ה'''חיד"א''', שה'''ספרא''' לא לומד מהכפילות, אלא מכך שהתורה לא כתבה לא תשכח מלזוכרו, ובמקום זאת כתבה שתי מצוות נפרדות. | ||
ישנה דעה האומרת שאפשר לצאת ידי חובה גם ע"י כוונה, ולאו דווקא ע"י דיבור. וכתבו אחרונים | ישנה דעה האומרת שאפשר לצאת ידי חובה גם ע"י כוונה, ולאו דווקא ע"י דיבור. וכתבו אחרונים {{הערה|'''מג"א''' סקב. '''שו"ע הרב''' שם סעיף ד. '''חיד"א עבודת הקודש''' צפורן שמיר א. '''כף החיים''' ס"ק ד}} בשם ה'''אריז"ל''' שכאשר אומרים 'לשמך הגדול', בברכות קרישמ"ע שחרית, יש לכוון למחיית עמלק. ומשמע לדעתם שבזה מקיימים מצ"ע, וכפי שכתב ה'''בן איש חי''' (שמות שנה א): "וכשאומר לשמך הגדול יכוין לקיים מצות עשה לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם". | ||
===זכירה מתוך ספר=== | ===זכירה מתוך ספר=== | ||
| שורה 137: | שורה 139: | ||
כך נכתב ב'''תוספתא''' {{ויקיטקסט|תוספתא (וילנא)/מגילה/ג|מגילה ג א}}. וכן כתב ה'''רמב"ם''' בהלכות תפילה (יג כ). | כך נכתב ב'''תוספתא''' {{ויקיטקסט|תוספתא (וילנא)/מגילה/ג|מגילה ג א}}. וכן כתב ה'''רמב"ם''' בהלכות תפילה (יג כ). | ||
ב'''טור''' וב'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|או"ח תרפה ב}}, אכן נפסק, שבשת השנייה בחודש אדר, קוראים את פרשת זכור. למעשה, זהו האיזכור היחיד ב'''שו"ע''', של מצוות זכירת מעשה עמלק. | ב'''טור''' וב'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|או"ח תרפה ב}}, אכן נפסק, שבשת השנייה בחודש אדר, קוראים את פרשת זכור. למעשה, זהו האיזכור היחיד ב'''שו"ע''', של מצוות זכירת מעשה עמלק. | ||
את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק ('''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, ועוד). | את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק ('''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, ועוד). בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). | ||
בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). | |||
בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני, ומפטירים (שמואל א טו); "כה אמר ה' צבאות" {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|שו"ע שם}}. | בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני, ומפטירים (שמואל א טו); "כה אמר ה' צבאות" {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|שו"ע שם}}. | ||
| שורה 180: | שורה 180: | ||
===דינים בפרשת זכור=== | ===דינים בפרשת זכור=== | ||
====כוונה בקריאה==== | |||
אומנם מהתורה צריך לומר את המצווה בפה, ומכיוון שנפסק {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים ס ד|שו"ע או"ח ס ד}} שמצוות צריכות כוונה, צריכים הקהל לכוון לצאת ידי חובה, אך יוצאים ידי חובה גם בשמיעת הפרשה מהבעל קורא, וצריכים הקהל והבעל קורא לכוון כאילו קראו בפיהם{{הערה|'''משנה ברורה''' ז ס"ק טז. '''שו"ת יביע אומר''' ח או"ח נד יח}}. וטוב שהגבאי יודיע זאת לפני הקריאה{{הערה|'''ילקוט יוסף''' ארבע פרשיות ד. '''חת"ס''' הובא באורחות חיים א"ח נד יח}}. | |||
אם אדם רוצה לצאת ידי חובת קריאת פרשת זכור במהלך קריאת פרשת כי תצא, לכתחילה צריך לומר לבעל קורא שיתכוון להוציא אותו ידי חובת המצווה{{הערה|ראה '''שו"ת הר צבי''' נח. '''מקראי קודש''' פורים ו}}. נוהגים שלא לאכול כלל לפני הקריאה ('''נט"ג''' ד יב). | |||
====העלת קטן למפטיר זכור==== | ====העלת קטן למפטיר זכור==== | ||
נחלקו הפוסקים, אם מותר להעלות קטן למפטיר של זכור. ה ב"ח מביא את ה'''רש"ל''' {{ויקיטקסט|טור אורח חיים תרפה|או"ח | נחלקו הפוסקים, אם מותר להעלות קטן למפטיר של זכור. ה'''ב"ח''' מביא את ה'''רש"ל''' {{ויקיטקסט|טור אורח חיים תרפה|או"ח תרפה}} שכותב שבמפטיר זכור אין להעלות קטנים, ואע"פ שהש"ץ קורא בתורה בשבילו, הקטן הוא העיקר, וכותב שכך ראה ב'''מרדכי'''. ה'''ב"ח''' עצמו חולק על ה'''רש"ל''' וכותב {{ויקיטקסט|טור אורח חיים תרפה|שם}} שמותר להעלות קטן, שהרי המצווה היא לשמוע פרשת זכור, ושמעו, ולא משנה מי עולה לתורה. | ||
ה'''ט"ז''' חולק על ה'''ב"ח''' {{ | ה'''ט"ז''' חולק על ה'''ב"ח''' {{ויקיטקסט|ט"ז על אורח חיים תרפה|תרפה ז}}, ולדעתו אם יעלה קטן, הקהל יפסידו את הברכה. אך אם הקטן יודע למי מברכים, וכפי שנפסק ב'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|ט"ז על אורח חיים רפב ג|או"ח רפב ג}} שקטן היודע למי מברכין יכול לברך, יוצאים הציבור ידי חובתם לדעת ה'''ט"ז'''. ולא נהגו להעלות קטנים כלל. | ||
====טעמים והברת הקריאה==== | ====טעמים והברת הקריאה==== | ||
ה'''רמ"א''' כתב | ה'''רמ"א''' כתב {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ז|תרפה ז}}, שגם אם אין למישהו מנין או ספר תורה, לכל הפחות יקרא את הקריאה עם מנגינה וטעמים. ה'''ריטב"א''' כתב, שגם לדעות שקריאה זו היא מהתורה, מכל מקום מודים, שנאמרת מכל לשון, ולא בלשון הקודש בלבד (מגילה יז ב). | ||
מכיוון שלפי חלק מהפוסקים, מצווה זו היא מהתורה, נוהגים שכל אחד, | מכיוון שלפי חלק מהפוסקים, מצווה זו היא מהתורה, נוהגים שכל אחד, ישמע את הקריאה, בהברה המקבולת לפי עדתו, כפי שנהגו אבותיו. דבר זה פסקו '''הרב עובדיה''', ו'''הרב צבי פסח פראנק''' {{הערה|'''ילקוט יוסף''' קמא טז. '''מקרא קודש''' פורים פח}}. | ||
הרב פיינשטיין ( | '''הרב פיינשטיין''' (או"ח חלק ג ה) פסק, שגם מי שמקובל מאבותיו הגייה מסוימת, כל עוד הגייה אחרת מקובלת אף היא בעם ישראל, אפשר לשמוע גם קריאה כזאת. הרב '''חיים דוד הלוי''' (חלק ו כב) התנגד גם הוא למנהג זה, וכתב כי כאשר מקפידים רק במצוות פרשת זכור ולא בשאר קריאות התורה אנו מזלזלים ביתר הקריאות שהן מתקנת משה רבינו{{הערה|כך כתבו גם ב'''שו"ת '''שרידי אש''' ב ו, וב'''שו"ת באהלה של תורה''' חלק ב ט עמ' 36-37}}. | ||
כך כתבו גם | |||
====הכפלת המילה "זכר" בקריאה==== | ====הכפלת המילה "זכר" בקריאה==== | ||
ה'''רד"ק''' מעלה ספק האם קוראים את המילה "זכר" בקריאה, עם 'צירה' או 'סגול', ומכריע שיש לקרוא עם סגול. | ה'''רד"ק''' מעלה ספק האם קוראים את המילה "זכר" בקריאה, עם 'צירה' או 'סגול', ומכריע שיש לקרוא עם סגול. | ||
בספר '''מעשה רב''' מובאת עדות, שה'''גר"א''' היה קורא זכר עם סגול. אולם ע"פ עדותו של ר' '''חיים וולוזין''', שה'''גר"א''' קרא בציירה, | בספר '''מעשה רב''' מובאת עדות, שה'''גר"א''' היה קורא זכר עם סגול. אולם ע"פ עדותו של ר' '''חיים וולוזין''', שה'''גר"א''' קרא בציירה, היו נוהגים תלמידי ה'''גר"א''' בירושלים. | ||
ה'''משנ"ב''' כתב להכריע, לחזור ולקרוא מילה זו פעמיים בציירה ובסגול (תרפח יח) מנהג זה התפשט בקרב קהילות אשכנז. | ה'''משנ"ב''' כתב להכריע, לחזור ולקרוא מילה זו פעמיים בציירה ובסגול (תרפח יח) מנהג זה התפשט בקרב קהילות אשכנז. | ||
ר' '''שולם משולם ראטה''', כתב להכריע כעדותו של ר' '''חיים וולוזין'''. | ר' '''שולם משולם ראטה''', כתב להכריע כעדותו של ר' '''חיים וולוזין'''. וכן ר' '''מרדכי ברויאר''', כתב שיש לקרוא בצירה, כיוון שכך כתוב בכבתי היד העתיקים ובתוכם כתב "ארם צובא". | ||
==תדירות קיום המצווה== | ==תדירות קיום המצווה== | ||
| שורה 211: | שורה 216: | ||
*ה'''סמ"ק''' כותב - "לזכור מעשה עמלק... זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פרשת זכור" (עשה קמ"ז). כלומר, קיום המצוה הוא פעם בשנה. לדברים אלו הסכים '''תרומת הדשן''' (ק"ח), והסיק מכך - "צריך להיזהר יותר שישמע קריאת פרשת זכור בעשרה ממקרא מגילה בזמנה". וכן פסק ה'''רוקח''' שצריך להזכיר בכל שנה ושנה (רלד). | *ה'''סמ"ק''' כותב - "לזכור מעשה עמלק... זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פרשת זכור" (עשה קמ"ז). כלומר, קיום המצוה הוא פעם בשנה. לדברים אלו הסכים '''תרומת הדשן''' (ק"ח), והסיק מכך - "צריך להיזהר יותר שישמע קריאת פרשת זכור בעשרה ממקרא מגילה בזמנה". וכן פסק ה'''רוקח''' שצריך להזכיר בכל שנה ושנה (רלד). | ||
לטעם דעה זו, כתבו ה'''מהר"ם | לטעם דעה זו, כתבו ה'''מהר"ם שיק''', (על תריג מצוות מצווה תרה) וה'''חת"ס''' (אה"ע ח"א קיט), שאומרים שאבידה משתכחת בי"ב חודש ('''בבא מציעא''' כח א), וכן המת משתכח תוך שנה. ולכן גם כאן, מכיוון שהמצווה היא לזכור תמיד, כדי שלא נשכח, אנו מזכירים את המצווה פעם בשנה. | ||
====כל יום==== | ====כל יום==== | ||