391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
←נידונים שונים ב"חד עברא": הרחבה
(←בשב ואל תעשה: הרחבה) |
(←נידונים שונים ב"חד עברא": הרחבה) |
||
| שורה 168: | שורה 168: | ||
ול'''פמ"ג''' (שם, באשל אברהם) ס"ל שאין איסור מסייע בעבירה דר', וכ"כ ב'''שו"ת הרדב"ז''' ח"ה סי רט"ו (אם כי משמע דס"ל שם שכלל אין לאיסור מסייע), ו'''בית יהודה''' (עייאש) ח"א יו"ד סי' י"ז, ו'''אג"מ''' (אה"ע ח"ד סו"ס ס"א) מה'''כס"מ''' (הל' מעשר סופ"י), ואומר שם דמ"מ אסור לתת לתוך פיו. וראו גם '''שו"ת דברי מלכיאל''' (ח"א סי' ק"ג אות ד'). | ול'''פמ"ג''' (שם, באשל אברהם) ס"ל שאין איסור מסייע בעבירה דר', וכ"כ ב'''שו"ת הרדב"ז''' ח"ה סי רט"ו (אם כי משמע דס"ל שם שכלל אין לאיסור מסייע), ו'''בית יהודה''' (עייאש) ח"א יו"ד סי' י"ז, ו'''אג"מ''' (אה"ע ח"ד סו"ס ס"א) מה'''כס"מ''' (הל' מעשר סופ"י), ואומר שם דמ"מ אסור לתת לתוך פיו. וראו גם '''שו"ת דברי מלכיאל''' (ח"א סי' ק"ג אות ד'). | ||
<big>'''האם יש חילוק בין מסייע בשעת העבירה ללפניה'''</big> | |||
ב'''משנה''' (מעשרות ה' ג') מותר למכור שדה לחשוד על המעשרות קודם שתגיע עונה"מ, וב'''חזו"א''' (שביעית י"ב ט') ביאר שזה משום שאם נחמיר בכך זה יהא ג"כ מכשול. | |||
הנצי"ב ב'''שו"ת משיב דבר''' (ח"ב סי' ל"א), ג"כ מחלק בין שעת עבירה ללפניה ומיישב בזה את שני התוס' שהובאו [[לפני עיוור לא תתן מכשול#איסור "מסייע לדבר עבירה"|לעיל]], וכ"כ ב'''שו"ת בנין ציון''' לבעל הערל"נ (סי' ט"ו) לישב את שני התוס', {{הערה|ומשמע שם שאם תובע בפירוש לעבירה יש איסור של מסייע"ע, וע"ע בריטב"א [[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר|להלן]], אך ראו בריטב"א ב"מ ה: ובהע' 333 (קוק) שם. וכ"כ ב'''שו"ת מהרש"ם''' (ח"ב סי' צ"ג וקפ"ד).}}. | |||
והגאון נצי"ב שם תולה זאת במחלוקת רש"י ותוס' בגיטין סוף פרק הניזקין, של'''תוס'''', גמ' דידן כירושלמי שהובא [[לפני עיוור לא תתן מכשול#כשיש ספק אם יעבור עבירה|להלן]] ורק בשעת עבירה יש איסור, ואם יש דרכי שלום ותליה מועטת, או תליה חשובה אף בלי דרכי"ש, שרי. ול'''רש"י''' מיירי בגמ' שם אפי' בוודאי יעבור, ולכן צ"ל דמיירי לפני שעת העבירה, וכתוב דשרי משום דרכי שלום, וא"כ משמע שבלי זה אסור, וכן בשעת עבירה יהא איסור אף אם יהא משום דרכי"ש. ומסיים שם שאף לרש"י, י"ל שבמסייע לפני שעת עבירה אין איסור אא"כ גורם הקדמה כל שהיא, כמו במושיט מאכל למומר, אך אם למשל מוכר למשרתו של המומר, שאם לא ימכור לו אז הוא יקח מאחר ויגיע לאדון באותו זמן, אין זה מסייע אף לרש"י כיוון שאי"ז בשעת העבירה. (ומוסיף שם עוד, וכ"כ בסי' ל"ב, שבמשאיל נפה וכד' ה"ז כמו בשעת מעשה, כיון שיכול תמיד לחזור בו מההשאלה, אא"כ שאל בשביל מלאכה מסויימת שאז לא יכול לקחת ממנו עד שיגמור, וכ"כ כעי"ז ה'''מהרש"ם''' בח"ב סי' צ"ג לגבי השכרת שדה לכותי בע"ז כב. שב'''מהר"ם שיק''' מצוה רל"ג ז' תמה שיש לפנ"ע אף שאי"ז בשעת עבירה, ותי' המהרש"ם די"ל שבשכירות הוי כל יום בפנ"ע. והביא שיש שתירצו דזמן ממילא קאתי, אך דחאם). ובסי' ל"ב מוסיף, שבנותן תמורת שכר, הרי זה כמו דרכי שלום, ומביא שכ"כ ה'''רמב"ם''' בהל' תרומות (י"ב ו') ובהל' ביכורים (ח' י"ג), וכך איתא בגיטין (סב.) שהתירו משום כדי חייו של גבל ובדד. | |||
וב'''ריטב"א''' (קידושין מב: ובשיטמ"ק ב"מ י:) (הובא לעיל [[לפני עיוור לא תתן מכשול#יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול|"נתן מכשול ולא נכשלו"]]) , רואים לכאורה שאף לפנ"ע דאורייתא אין במכשיל לפני שעת עבירה. | |||
ב'''שו"ת כתב סופר''' (יו"ד פ"ג), מחלק כנ"ל בין אם המכשיל מסייע בשעת 'אתחלתא דעבירה או גמרה', כגון שמגביה חפץ ונותן למישהו שיוציאו בשבת מרשות לרשות, לבין אם מסייע לפני זה, כגון מושיט כוס יין לנזיר ואח"כ הנזיר שותה. ומדמה זאת ל'''רש"י''' סו"פ הניזקין (ולא כנצי"ב שאמר שרש"י ותוס' שם נחלקו), ואומר שלפני שעת עבירה מותר אף בלי בעיה של דרכי שלום, ודווקא שם הצריכו זאת משום דמיירי בכלי אכילה שאי אפשר בלעדיהם, ואף שזה חד עברא, מ"מ זה סיוע 'שיש בו ממש', משא"כ במושיט לו את שלו. | |||