92
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ספק ספיקא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
ובשו"ע נקט כדברי הרשב"א שספק ספיקא בגופו אין להתירו. והרמ"א ביאר שהטעם לאסור הוא מפני שיש פה ספק באיסור דאורייתא, ואין פה עוד צד להגיד שאין פה איסור כלל אך אם יש 2 ספיקות ונודעו ביחד מתירים בספק ספיקא. הש"ך מעלה אפשרות שהנפק"מ בין השו"ע לרמ"א הוא בספק דרבנן בגופו כמו ספק גבינת גויים- שלשו"ע אינו בטל ולרמ"א בטל. אומנם הש"ך הסתפק בזה למסקנה האם אכן יש מח' בין השו"ע לרמ"א אם לאו.<BR/> | ובשו"ע נקט כדברי הרשב"א שספק ספיקא בגופו אין להתירו. והרמ"א ביאר שהטעם לאסור הוא מפני שיש פה ספק באיסור דאורייתא, ואין פה עוד צד להגיד שאין פה איסור כלל אך אם יש 2 ספיקות ונודעו ביחד מתירים בספק ספיקא. הש"ך מעלה אפשרות שהנפק"מ בין השו"ע לרמ"א הוא בספק דרבנן בגופו כמו ספק גבינת גויים- שלשו"ע אינו בטל ולרמ"א בטל. אומנם הש"ך הסתפק בזה למסקנה האם אכן יש מח' בין השו"ע לרמ"א אם לאו.<BR/> | ||
הש"ך שואל על מרן ורמ"א שאוסרים התערובת השניה מדוע טרחו לכתוב בסעיף ט טעמים נוספים לאיסור שזה איסור בגופו או איסור דאורייתא הרי בלאו הכי לשיטתם זה אסור. וא"א לומר שאף בספק טריפה שהתערב יהיה אסור שהרי בזה אין הספק הראשון מהתורה. וזאת משום שהש"ך מסביר בקונטרס הספיקות (נג) שכשאנו דנים בתערובת השניה – אנו שואלים האם יש פה בכלל איסור ונמצא שהספק הוא דרבנן ולא שייך לאסור בכה"ג.<BR/> | הש"ך שואל על מרן ורמ"א שאוסרים התערובת השניה מדוע טרחו לכתוב בסעיף ט טעמים נוספים לאיסור שזה איסור בגופו או איסור דאורייתא הרי בלאו הכי לשיטתם זה אסור. וא"א לומר שאף בספק טריפה שהתערב יהיה אסור שהרי בזה אין הספק הראשון מהתורה. וזאת משום שהש"ך מסביר בקונטרס הספיקות (נג) שכשאנו דנים בתערובת השניה – אנו שואלים האם יש פה בכלל איסור ונמצא שהספק הוא דרבנן ולא שייך לאסור בכה"ג.<BR/> | ||
==='''כללי ספק ספיקא של הרב הש"ך'''===<BR/> | |||
א. '''נודע אחר הספק הראשון''' הב"י מתיר והדרכ"מ אוסר. (והמשאת בנימין אומר שמשמע מהאיסור והיתר הארוך שמותר, והש"ך חולק וסובר שמשמע להיפך לאיסור). ומוכיח דבריו שהרי כתב האיסור והיתר הארוך שהנקודה בספיקות הוא מצד שהספיקות שונים או בגופים שונים אך לא מעניין אחד, ולא חילק מצד נודע. <BR/> | |||
בהקשר לזה נביא מח' הב"י והט"ז: הב"י בסי' נז הקשה על ר"י שאסר ספק דרוסה וכי חולק שספק ספיקא מדאורייתא מותר? ויישב שר"י דיבר כשנודעה התערובת אחרי ספק אחד וע"כ אין ספק ספיקא כאן שהספק הראשון הוכרע לאיסור. והט"ז (ס"ק י) חולק על הב"י ומבאר שספק ספיקא הוא בדווקא ספק בגוף אחד ועניין אחד משא"כ בשני גופים או ספק אם יש לכאן איסור אין זה ספק ספיקא. וממילא חולק על הנפק"מ שאפי' נודעו הספיקות ביחד יהיו אסורים (וכ"כ הדרכ"מ והשארית יוסף). והביא ראייה מדברי הרשב"א שמסביר שאפי' לר"ת אין פה ס"ס בתערובת חד בחד כיוון שהספק הראשון הוכרע כוודאי איסור, ומסביר שכיוון שאתה אומר שאינו ספק בהכרח הכוונה שנחשב כלא נודע בינתיים ומכאן שאין בזה חילוק. כמו כן בהמשך, הט"ז חולק על רבי בנימין שרצה להביא ראייה מהרשב"א לדין נודע בינתיים, והט"ז חולק על ראייתו וסובר שכוונת הרשב"א אינה לדין נודע, אלא האם יש אפשרות לחלק בין הספיקות או לא (וראה עוד מש"ז שם). והנקודה שהט"ז מדגיש היא שממאן לקבל שספק ספיקא יהיה מבוסס על דבר אחר מלבד על עצם הספק ספיקא. ולכן לא יתכן שהידיעה תעלה או תוריד. | |||