24
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:חישוב שנת השמיטה"
הרחבה
(←שיטת הרמב"ם: עריכה) |
(הרחבה) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם. | בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם. | ||
===המקור בגמרא=== | ===המקור בגמרא=== | ||
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין | בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ב, עמ' ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ג, עמ' א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה. | ||
הגמרא מביאה שני תירוצים: | הגמרא מביאה שני תירוצים: | ||
*רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן. | *רבי יוסי הסובר זאת, סובר כמו רבי יהודה שמונה את שנת היובל לשנה הראשונה במחזור השמיטה שלאחר מכן. | ||
*שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה. | *שנת ה420 כלתה בשביעית עצמה, והשנה שלאחריה התכ"א (421) היא הייתה שנת השמיטה. | ||
*בשם רב אשי: לא מחשבים את השש שנים הראשונות מעלייתו של עזרא הסופר לארץ לחישוב שמיטה. | |||
הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי הוסבר כרבי יהודה יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות. | הגמרא מקשה על רבי יוסי, וזאת מכיוון שב'''ספר יחזקאל''' כתוב שבית המקדש הראשון חרב 14 שנה לפני היובל, ולפי דבריו של רבי יוסי הוסבר כרבי יהודה יוצא שבית המקדש הראשון חרב ביובל עצמו (אם מחשבים החל מכניסה לארץ). הגמרא מתרצת שלא מחשבים את 14 שנים הראשונים מהכניסה לארץ, מכיוון שבשנים אלו עם ישראל לחם והטיל גורלות בחלוקת הארץ, ועדיין לא מנו אז שמיטות. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
'''רש"י''' בפירושו במסכת ערכין (י"ב, ב') סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה (ט', ב') חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית | |||
===שיטת הגאונים=== | ===שיטת הגאונים=== | ||
לדעת '''רבי חננאל''' ב {{ויקיטקסט|ערכין ט ב|מסכת ערכין, דף ט, עמ' ב}}, מנו במשך 850 שנה החל מהכניסה לארץ שמיטים ויובלות, לפי שיטה זו יוצא שבית המקדש הראשון חרב בשנת ג'שנ"ב, בשונה מהחשבון שמובא במסכת ערכין שהוא חרב בשנת ג'של"ב, ובנוסף גם לפי שיטתו של רבי חננאל בית המקדש הראשון חרב ביובל בשונה מהמובא בספר יחזקאל שהוא חרב 14 שנה לפני היובל. | לדעת '''רבי חננאל''' ב {{ויקיטקסט|ערכין ט ב|מסכת ערכין, דף ט, עמ' ב}}, מנו במשך 850 שנה החל מהכניסה לארץ שמיטים ויובלות, לפי שיטה זו יוצא שבית המקדש הראשון חרב בשנת ג'שנ"ב, בשונה מהחשבון שמובא במסכת ערכין שהוא חרב בשנת ג'של"ב, ובנוסף גם לפי שיטתו של רבי חננאל בית המקדש הראשון חרב ביובל בשונה מהמובא בספר יחזקאל שהוא חרב 14 שנה לפני היובל. | ||