462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←מעות לפירות
| שורה 106: | שורה 106: | ||
'''בגמרא''' בב"ב (קמז ב) נאמר: "אמר רבא אמר רב נחמן שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית זה, יאכל פלוני פירות דקל זה, לא אמר כלום, עד שיאמר תנו בית זה לפלוני וידור בו, תנו דקל זה לפלוני ויאכל פירותיו". '''הרמב"ם''' (זכיה ומתנה י טו), הביא דין זה גבי שכיב מרע כנ"ל בגמרא, וביאר שהטעם שמועילה אמירת 'תנו בית זה', הוא שהרי הקנה להם את הגוף לפירות, והגוף דבר שיש בו ממש. '''הטור''' (רט) הביא דין זה גבי מכירה, וכתב שאם מכר אילן לפירותיו או פרה ושפחה לעובריהם קנה מיד, ואין שום אחד מהם יכול לחזור בו. וביאר '''הב"י''' שם, שכמו שמועיל גבי קניין, כך גם גבי מכר. וכן פסק ב'''שו"ע''' (רט ד). '''הסמ"ע''' (יד) ביאר שהטעם, שכיון שהאילן בעולם חל עליו הקניין לצורך פירותיו שיצאו ממנו. | '''בגמרא''' בב"ב (קמז ב) נאמר: "אמר רבא אמר רב נחמן שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית זה, יאכל פלוני פירות דקל זה, לא אמר כלום, עד שיאמר תנו בית זה לפלוני וידור בו, תנו דקל זה לפלוני ויאכל פירותיו". '''הרמב"ם''' (זכיה ומתנה י טו), הביא דין זה גבי שכיב מרע כנ"ל בגמרא, וביאר שהטעם שמועילה אמירת 'תנו בית זה', הוא שהרי הקנה להם את הגוף לפירות, והגוף דבר שיש בו ממש. '''הטור''' (רט) הביא דין זה גבי מכירה, וכתב שאם מכר אילן לפירותיו או פרה ושפחה לעובריהם קנה מיד, ואין שום אחד מהם יכול לחזור בו. וביאר '''הב"י''' שם, שכמו שמועיל גבי קניין, כך גם גבי מכר. וכן פסק ב'''שו"ע''' (רט ד). '''הסמ"ע''' (יד) ביאר שהטעם, שכיון שהאילן בעולם חל עליו הקניין לצורך פירותיו שיצאו ממנו. | ||
==== מעות לפירות ==== | ==== מעות לפירות ==== | ||
'''הקצות''' (רט ו) הביא ש'''המהר"ם אלשיך''' (ז) כתב, שאי אפשר להקנות מעות לפירות, היינו להקנות מעות לא עבור עצמן, אלא רק עבור הרווח שיתנו. וטעמו, שאין עניין זה דומה למוכר דקל לפירותיו הנ"ל, כיון שכשהמעות של הפירות מגיעים, המעות עצמן אינן בעולם. הקצות השיג, ש'''התוס'''' גיטין (מ"ב ב ד"ה "עבד"), לא שללו מטעם זה את האפשרות למכור עבד לקנס, דומיא דדקל לפירות, אף שכשהקנס מגיע העבד כבר לא בעולם. וכן שם (סו א) '''תוס'''' (ד"ה דמי), כתבו בתירץ ראשון שיין לדמיו הוא כדקל לפירותיו, ואחרי הכל זו גמרא מפורשת בב"מ (סט ב): "רב חמא מוגר זוזי בפשיטי", הרי בפירוש שאפשר להקנות מעות לפירות. וסיים הקצות, שכן דעת '''המהרי"ט''' ו'''בני יעקב'''. '''הנתיבות''' (רט ה) הסכים עם הקצות, וכן '''מהר"ש איגר''' בספר העיקרים (עיקר אין אדם מקנה אשכול ה) מאידך ב'''שו"ת חת"ס''' (חו"מ קז) הביא את שיטת המהר"ם אלשיך ולא השיג עליו. | '''הקצות''' (רט ו) הביא ש'''המהר"ם אלשיך''' (ז) כתב, שאי אפשר להקנות מעות לפירות, היינו להקנות מעות לא עבור עצמן, אלא רק עבור הרווח שיתנו. וטעמו, שאין עניין זה דומה למוכר דקל לפירותיו הנ"ל, כיון שכשהמעות של הפירות מגיעים, המעות עצמן אינן בעולם. הקצות השיג, ש'''התוס'''' גיטין (מ"ב ב ד"ה "עבד"), לא שללו מטעם זה את האפשרות למכור עבד לקנס, דומיא דדקל לפירות, אף שכשהקנס מגיע העבד כבר לא בעולם. וכן שם (סו א) '''תוס'''' (ד"ה דמי), כתבו בתירץ ראשון שיין לדמיו הוא כדקל לפירותיו, ואחרי הכל זו '''גמרא''' מפורשת בב"מ (סט ב): "רב חמא מוגר זוזי בפשיטי", הרי בפירוש שאפשר להקנות מעות לפירות. וסיים הקצות, שכן דעת '''המהרי"ט''' ו'''בני יעקב'''. '''הנתיבות''' (רט ה) הסכים עם הקצות, וכן '''מהר"ש איגר''' בספר העיקרים (עיקר אין אדם מקנה אשכול ה) מאידך ב'''שו"ת חת"ס''' (חו"מ קז) הביא את שיטת המהר"ם אלשיך ולא השיג עליו. | ||
== קדם הקונה ותפס == | == קדם הקונה ותפס == | ||