הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה) (עריכה)

גרסה מ־09:40, 16 במאי 2016

נוספו 9 בתים , 09:40, 16 במאי 2016

←‏דעת רש"י בבישול

נתן צבי יונגריס

154

עריכות

@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 והוסיף לבאר '''הרא"ש''' בדעתו שגם כשעלו לקערה יש נתינת טעם חלש (כדי קליפה) ורק כך התירו חכמים נ"ט בר נ"ט, אך בנתינת טעם חזק אסרו.
-הוכחה לשיטתו: הגמרא בהמשך הסוגיא (קיב.) אומרת סכין שחתך איתו בשר ואח"כ חתך איתו צנון, אסור לאכול את הצנון עם חלב. מסביר רש"י שלמרות שזה נ"ט בר נ"ט (בשר בסכין, סכין בצנון והצנון בחלב) כיוון שהצנון חריף, הוא אסור (קיבל טעם חזק של בשר).
+==== ראיות לשיטתו ====
+ראיה 1: הגמרא בהמשך הסוגיא (קיב.) אומרת סכין שחתך איתו בשר ואח"כ חתך איתו צנון, אסור לאכול את הצנון עם חלב. מסביר רש"י שלמרות שזה נ"ט בר נ"ט (בשר בסכין, סכין בצנון והצנון בחלב) כיוון שהצנון חריף, הוא אסור (קיבל טעם חזק של בשר).
 מדייק מכך שאם הצנון שחתכו אסור, כ"ש שבבישול ייאסר התבשיל.
-ראיה נוספת: הגמ' בפסחים (ל:) אומרת שאסור לשמן את התנור באליה ולאפות בו לחם (שמא יוכל אותו עם חלב). אם אפה את הלחם, נאסר הלחם באכילה. אא"כ יוסק התנור ויוכשר לפרווה, וצריך להסיק בדווקא כי ניקיון אינו מועיל.
+ראיה 2: הגמ' בפסחים (ל:) אומרת שאסור לשמן את התנור באליה ולאפות בו לחם (שמא יוכל אותו עם חלב). אם אפה את הלחם, נאסר הלחם באכילה. אא"כ יוסק התנור ויוכשר לפרווה, וצריך להסיק בדווקא כי ניקיון אינו מועיל.
 ולכאורה אם נ"ט בר נ"ט מותר בבישול (או במקרה שלנו אפיה) מדוע לא מספיק ניקוי? הרי השומן נתן טעם בתנור והתנור בלחם, זה נ"ט בר נ"ט קלאסי. מוכח שנ"ט בר נ"ט בבישול אסור.
@@ שורה 54: / שורה 55: @@
 אחת:  צנון שחתכו בסכין, רש"י כתב שיש שתי סיבות לאסור, אחת- בגלל החריפות. שתיים- שעל הסכין נשאר לעתים שמנונית. כשהביא את הראיה שנייה אמר '''ועוד''' שמתוך כך מובן ששתי הסיבות נצרכות, ולפי זה אם אין שמנוניות על הסכין הדין שמותר.
 שתיים: תנור ששומן באליה, מסביר ר"ת שאין אפשרות לנקות את התנור אלא אם כן הוסק באש. לכן כשניקה את התנור היטב עדיין יש שמנוניות בתנור, משום כך אסור שהרי זה בשר שנתן טעם בלחם.
 == שיטת הרא"ש ודעימיה ==