75
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בדין שתי מלאכות היוצאות מפעולה אחת"
←זריעה וחרישה
| שורה 18: | שורה 18: | ||
===זריעה וחרישה=== | ===זריעה וחרישה=== | ||
-'''המשנה''' המובאת בגמרא בפרק שביעי(שבת עג.) מביאה רשימה של כל שלושים ותשע מלאכות השבת.<BR/> | |||
-'''הגמרא''' (שבת עג:) מצטטת: "הזורע והחורש", ושואלת: הרי בתהליך החקלאי הטבעי חורשים תחילה ואחר כך זורעים, אם כן למה כתבה המשנה הפוך?<BR/> עונה הגמרא: שמדובר בארץ ישראל, וכיון שהקרקע קשה – חורשים גם לאחר שזורעים.<BR/> | |||
לפי המבואר בגמרא, יש לעיין מהי מלאכת חורש.<BR/>לכאורה, מלאכת חורש היא פעולה בהטבת הקרקע, הקשורה לצומח בה.<BR/> | לפי המבואר בגמרא, יש לעיין מהי מלאכת חורש.<BR/>לכאורה, מלאכת חורש היא פעולה בהטבת הקרקע, הקשורה לצומח בה.<BR/> | ||
-'''בתוספות'''(עג:, ד"ה "מכדי מכרב כרבי") אמרו, שאין לשאול מכאן על המכבה והמבעיר, שלכאורה גם סדר כתיבתם צריך להיות הפוך, משום שכאן נכתב כל "סידורא דפת" לפי הסדר מלבד חורש וזורע.<BR/> | |||
-על כך שואל '''הפני יהושע'''(עג:, ד"ה "בגמרא מכדי") : הרי גם בלי "סידורא דפת" היתה נשאלת השאלה, מפני שכל מהותה של מלאכת חורש היא היותה הכנה לזריעה. ואין הדבר תלוי בכוונת האדם, אלא כל מקום שרגילים לזרוע בו והוא ראוי טכנית לזריעה (לא חול או סלע["צונמא" – פסחים מ"ז:] ), אם אדם חרש שם – יעבור על מלאכת חורש; משמע שחרישה היא הכנה לזריעה, ואם כן קשה מדוע הוקדמה מלאכת הזורע.<BR/> | |||
-'''האגלי טל'''(מלאכת חורש ה', ח') מביא את דברי '''רבי אברהם בן הרמב"ם''', שאומר שאם אדם מסיר ענפים יבשים מעץ כי לא רוצה שייפלו על הקרקע וירעו אותה – הוא עובר על מלאכת חורש. משמע מדבריו, שבמלאכת חורש אין צריך לפעול דווקא בגוף הקרקע, אלא כל הטבה לקרקע כלולה באיסור, גם אם היא נעשית על ידי מניעת היזק חיצוני. | |||
===הנוטע חייב '''אף''' משום זורע=== | ===הנוטע חייב '''אף''' משום זורע=== | ||