135
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אוקמי ואברויי בשביעית"
←אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות
| שורה 53: | שורה 53: | ||
אפשר לראות את שאלת אוקמי פירא בתור מקרה בוחן למהות השביעית, האם השביעית היא שביתה ממלאכה או הפקר הפירות. האם החלק המרכזי הוא תשמטנה ונטשתה / שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, כשם שעולה מדברי ה'''מכילתא דר"י''' (משפטים - מסכתא דכספא כ) המתארים שמיטה והתרחקות מהשדה גם על חשבון פגיעה באכילת העניים ובנגישות שלהם לפירות - המטרה היא ניתוק של הבעלות, שביתה והפקר, ולכן אין באפשרות הבעלים לדאוג ולקים את הפירות גם אם כוונותיו הן לפעול לרווחת העניים. או שמא החלק המרכזי הוא "וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ" ('''ויקרא''' כ"ה), אולי כשם שהרמב"ן (השגות לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין) מסביר שיש מצוות עשה באכילת פירות השביעית וכך הבינו הרשב"ץ (זוהר הרקיע, מצווה ל"ו) והרב זווין (לאור ההלכה עמוד ק). אפשר לצייר את השאלה בלשון אחרת: האם הפירות הם בעיקר מופקעים מבעליהם המקוריים או בעיקר מיועדים לאכילת העניים?<br> | אפשר לראות את שאלת אוקמי פירא בתור מקרה בוחן למהות השביעית, האם השביעית היא שביתה ממלאכה או הפקר הפירות. האם החלק המרכזי הוא תשמטנה ונטשתה / שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, כשם שעולה מדברי ה'''מכילתא דר"י''' (משפטים - מסכתא דכספא כ) המתארים שמיטה והתרחקות מהשדה גם על חשבון פגיעה באכילת העניים ובנגישות שלהם לפירות - המטרה היא ניתוק של הבעלות, שביתה והפקר, ולכן אין באפשרות הבעלים לדאוג ולקים את הפירות גם אם כוונותיו הן לפעול לרווחת העניים. או שמא החלק המרכזי הוא "וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ" ('''ויקרא''' כ"ה), אולי כשם שהרמב"ן (השגות לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין) מסביר שיש מצוות עשה באכילת פירות השביעית וכך הבינו הרשב"ץ (זוהר הרקיע, מצווה ל"ו) והרב זווין (לאור ההלכה עמוד ק). אפשר לצייר את השאלה בלשון אחרת: האם הפירות הם בעיקר מופקעים מבעליהם המקוריים או בעיקר מיועדים לאכילת העניים?<br> | ||
שאלה נוספת שעומדת ברקע ההסתכלות על הפירות היא האם הפירות מופקרים מאליהם או שיש צורך שהבעלים יפקיר את הפירות בעצמו וכך שואל המנ"ח (מצווה פ"ד), ולכאורה אפשר להבין שה'''מהרי"ט''' (א' מ"ב) הבין שאין צורך בהפקרה אקטיבית של הבעלים והפירות מופקרים ממילא כהפקעת מלך [ולכן הוא יתיר לאכול מהפירות גם אם הבעלים לא הפקירום] ואילו ה'''בית יוסף''' (אבקת רוכל כ"ג) כנראה סובר שהפירות לא מופקרים עד שהבעלים לא יפקירם בעצמו [ולכן הוא יאסור לאכול מהפירות כל עוד הבעלים לא הפקירום]. אפשר להציע שהמחלוקת בסוגיה הזו בתפקיד האדם ביחס לפירות שדהו בשביעית קשורה למתח בין פעולת האדם הנדרשת ליצירת השביעית - השביתה ממלאכה והפקר הפירות האקטיבי, מול השלכת הכוח והפעולה מן האדם והלאה כך שאפילו הפקר הפירות לא נעשה על ידו משום שהוא לא בעל הפירות כלל. לפי הצעה זו אולי אפשר להוסיף את סברת המהרי"ט למי שאומר שהבעלים לא רשאים לדאוג לקיום הפירות בשביעית.<br> | |||
מתוך הבנה זו של שורש המחלוקת, ננסה להבין את הדעות השונות בשאלת היתר קיום הפירות<br> | מתוך הבנה זו של שורש המחלוקת, ננסה להבין את הדעות השונות בשאלת היתר קיום הפירות<br> | ||