הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"

שורה 56: שורה 56:
בדומה לשוע"ה, מסביר '''הרב משה פיינשטיין''' בשו"ת '''אגרות משה''' (יורה דעה חלק ד סימן לו). האגרות משה תירץ שיש חילוק בין סוגי המצוות שדוחות תלמוד תורה. אם המצווה מפחיתה את זמן לימוד התורה של האדם בלבד, היא דוחה ת"ת. אמנם, אם יש מצווה שמפריעה מבחינה מהותית ללימוד התורה גם לאחר עשיית המצווה, תלמוד תורה דוחה אותה.
בדומה לשוע"ה, מסביר '''הרב משה פיינשטיין''' בשו"ת '''אגרות משה''' (יורה דעה חלק ד סימן לו). האגרות משה תירץ שיש חילוק בין סוגי המצוות שדוחות תלמוד תורה. אם המצווה מפחיתה את זמן לימוד התורה של האדם בלבד, היא דוחה ת"ת. אמנם, אם יש מצווה שמפריעה מבחינה מהותית ללימוד התורה גם לאחר עשיית המצווה, תלמוד תורה דוחה אותה.


== ה. תורה מול הרהורים ==
== תורה מול הרהורים ==


על פי הגמרא שראינו בתחילה משמע שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, או כלשון הגמרא 'אם אי אפשר לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה'. </br>
על פי הגמרא שראינו בתחילה משמע שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, או כלשון הגמרא 'אם אי אפשר לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה'. <br/>
אמנם, ברמב"ם(הלכות אישות פרק טו הלכה ב) בעניין דחיית הנישואין עבור תלמוד תורה לא מוזכר עניין ההרהורים. מעיר על דבריו הבית יוסף (אבן העזר סימן א) שההיתר הכתוב בהלכה ג' לעניין בן עזאי כשאין יצרו מתגבר עליו, הוא מתייחס גם להלכה ב' לעניין דחיית לימוד התורה. </br>
אמנם, ב'''רמב'''(הלכות אישות פרק טו הלכה ב) בעניין דחיית הנישואין עבור תלמוד תורה לא מוזכר עניין ההרהורים. מעיר על דבריו ה'''בית יוסף''' (אבן העזר סימן א) שההיתר הכתוב בהלכה ג' לעניין בן עזאי כשאין יצרו מתגבר עליו, הוא מתייחס גם להלכה ב' לעניין דחיית לימוד התורה. <br/>
אך, הרב קוק (מצות ראיה מילואי השמטות עמ' קצג) סובר אחרת. הרב קוק הסביר את הרמב"ם אחרת מהבית יוסף. לשיטתו, אין שום תנאי לעניין דחיית הנישואין מפני תלמוד תורה, אפילו הרהורים. </br>
אך, '''הרב קוק''' (מצות ראיה מילואי השמטות עמ' קצג) סובר אחרת. הרב קוק הסביר את הרמב"ם אחרת מהבית יוסף. לשיטתו, אין שום תנאי לעניין דחיית הנישואין מפני תלמוד תורה, אפילו הרהורים. <br/>
אמנם, דברי הרב קוק קצת קשים מכיוון שהרמב"ם עצמו בהלכות תלמוד תורה (פרק א, הלכה ה) כותב שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, והכוונה כאן לאדם פשוט ולא לבן עזאי .
אמנם, דברי הרב קוק קצת קשים מכיוון שהרמב"ם עצמו בהלכות תלמוד תורה (פרק א, הלכה ה) כותב שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, והכוונה כאן לאדם פשוט ולא לבן עזאי .


62

עריכות