147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== מקור הדין בגמ' == | == מקור הדין בגמ' == | ||
גמ' (חולין קי"א.ב) נחלקו רב ושמואל במקרה של דגים שעלו בקערה בשרית האם מותר לאׂכלם בכותח (במאכל חלבי). | '''גמ'''' (חולין קי"א.ב) נחלקו רב ושמואל במקרה של דגים שעלו בקערה בשרית האם מותר לאׂכלם בכותח (במאכל חלבי). | ||
רב אמר אסור- נותן טעם. | רב אמר אסור- נותן טעם. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===צמצום מחלוקת רב ושמואל=== | ===צמצום מחלוקת רב ושמואל=== | ||
רש"י (חולין קי"א.ב) '''ד"ה נ"ט בר נ"ט-''' "אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח אי נמי מודה שמואל שאסור לאכול חלב רותח בקערה... אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא על ידי נותן טעם ואינה כבשר." כלומר רב ושמואל חולקים רק כשהדגים נגעו בקערה שקיבלה טעם מהבשר | '''רש"י''' (חולין קי"א.ב) '''ד"ה נ"ט בר נ"ט-''' "אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח אי נמי מודה שמואל שאסור לאכול חלב רותח בקערה... אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא על ידי נותן טעם ואינה כבשר." כלומר רב ושמואל חולקים רק כשהדגים נגעו בקערה שקיבלה טעם מהבשר | ||
=== שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) === | === שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) === | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
פשט דברי רש"י, מותר לבשל דג בסיר בשרי. מכיוון שצמצם את מחלוקתם של רב ושמואל שלכו"ע אסור לבשל דג עם בשר. | פשט דברי רש"י, מותר לבשל דג בסיר בשרי. מכיוון שצמצם את מחלוקתם של רב ושמואל שלכו"ע אסור לבשל דג עם בשר. | ||
== שיטת הרא"ש ודעימא == | == שיטת הרא"ש ודעימא == | ||
הרא"ש אומר שני דברים: | '''הרא"ש''' אומר שני דברים: | ||
א. הגמ' מדברת במקרה שבו אחד מהם (הדגים או הקערה) היה חם והשני קר, אין זה משנה מי מהם, שכן למרות שיש מחלוקת האם תתאה גבר או עילאה גבר [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=76&format=pdf= (פסחים עו.]) כולם מודים שעד שאחד מהם מקרר את השני | א. '''הגמ'''' מדברת במקרה שבו אחד מהם (הדגים או הקערה) היה חם והשני קר, אין זה משנה מי מהם, שכן למרות שיש מחלוקת האם תתאה גבר או עילאה גבר [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=76&format=pdf= (פסחים עו.]) כולם מודים שעד שאחד מהם מקרר את השני | ||
השני מספיק לתת בו טעם כדי קליפה. ומשום שזה נ"ט בר נ"ט לא משנה מי מהם למטה. | השני מספיק לתת בו טעם כדי קליפה. ומשום שזה נ"ט בר נ"ט לא משנה מי מהם למטה. | ||
ב. בשם בעל התרומה חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר צלייה אסור, כיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, כלומר יש את הבשר שנותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים. אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור'''. | ב. בשם '''בעל התרומה''' חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר צלייה אסור, כיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, כלומר יש את הבשר שנותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים. אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור'''. | ||
נלע"ד שהעיקרון הוא מתי שהאוכל נמצא בכלי על האש צריך 3 נ"טים. | נלע"ד שהעיקרון הוא מתי שהאוכל נמצא בכלי על האש צריך 3 נ"טים. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
===סמ"ג וסמ"ק=== | ===סמ"ג וסמ"ק=== | ||
מובא בבי"ו (צ"ה, א) בשמם הסכמה לדעת הרא"ש לגבי בישול וצליה (היינו בישול מותר וצלייה אסור) אך דעתם שבדין המקורי של הגמ' מותר אף אם שני הצדדים חמים, כלומר גם אם הדגים והקערה חמים עדין מותר לאכול את הדגים עם חלב. | מובא '''בבי"ו''' (צ"ה, א) בשמם הסכמה לדעת '''הרא"ש''' לגבי בישול וצליה (היינו בישול מותר וצלייה אסור) אך דעתם שבדין המקורי של הגמ' מותר אף אם שני הצדדים חמים, כלומר גם אם הדגים והקערה חמים עדין מותר לאכול את הדגים עם חלב. | ||
== שיטת הרשב"א ודעימא == | == שיטת הרשב"א ודעימא == | ||