39
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:אהרון טריף"
←הרחבות על שיטת הרמב"ם
אהרון טריף (שיחה | תרומות) |
אהרון טריף (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
== הרחבות על שיטת הרמב"ם == | == הרחבות על שיטת הרמב"ם == | ||
התקשו מפרשי הרמב"ם מדוע בחר הרמב"ם בזמן אביי ורבא כנקודת ציון ביחס לקביעת ר"ח מה יתחדש מזמנם, שהרי יודעים אנו שסנהדרין גלתה כבר קודם ארבעים שנה לחורבן הבית, כפי שמקשה זאת הרמב"ן "וידוע הוא שביה"ד הגדול בטל מא"י ואפילו קודם החורבן...'ארבעים שנה עד שלא חרב הבית גלתה סנהדרין'". | התקשו מפרשי הרמב"ם מדוע בחר הרמב"ם בזמן אביי ורבא כנקודת ציון ביחס לקביעת ר"ח מה יתחדש מזמנם, שהרי יודעים אנו שסנהדרין גלתה כבר קודם ארבעים שנה לחורבן הבית, כפי שמקשה זאת '''הרמב"ן''' "וידוע הוא שביה"ד הגדול בטל מא"י ואפילו קודם החורבן...'ארבעים שנה עד שלא חרב הבית גלתה סנהדרין'". | ||
מס' תירוצים נאמרו בדבר: א) לדעת הרמב"ם ישנם שני מסלולי סמיכה בעם ישראל. | מס' תירוצים נאמרו בדבר: א) לדעת הרמב"ם ישנם שני מסלולי סמיכה בעם ישראל. | ||
סמוכי ביה"ד לכל הדינים שבתורה, ממונות נפשות וקנסות. סמיכה זו נעשית ע"י כל חכם סמוך, וכפי שמציינת הגמ' בע"ז סמיכה זו נגדעה ארבעים שנה קודם החורבן. לעומת זאת הסמיכה עליה מדבר הרמב"ם היא סמיכת סנהדרין לעניין קידוש החודשים. | סמוכי ביה"ד לכל הדינים שבתורה, ממונות נפשות וקנסות. סמיכה זו נעשית ע"י כל חכם סמוך, וכפי שמציינת הגמ' בע"ז סמיכה זו נגדעה ארבעים שנה קודם החורבן. לעומת זאת הסמיכה עליה מדבר הרמב"ם היא סמיכת סנהדרין לעניין קידוש החודשים. | ||
| שורה 46: | שורה 47: | ||
ד) הסבר נוסף לקושיה ניתן למצוא בהתפתחויות ההסטוריות שהתרחשו באותה עת בארץ ישראל. מזמן שחרב בית המקדש הלך והורע מצבם של היהודים בארץ-ישראל: גזרות מטעם השלטונות הרומיים גברו והפורענויות תכפו, חכמי ישראל נדרשו למאמצים גדולים לשמור על נכסי הרוח של האומה. אך מזמן שקיבלו עליהם קיסרי רומי את הנצרות, הורע מצב עמנו שבעתיים. 7 שנים אחרי פטירת רבא, בשנת 325 לסה"נ התאספו ראשי הנוצרים בניקיאה, ובין השאר החליטו על ניתוק הקשר עם לוח השנה היהודי. החלטה זו גרמה למחלוקת בנצרות. בא"י, כמו בסוריה ובאסיה הקטנה, המשיכו הנוצרים לחוג את הפסחא בערב פסח של היהודים. דבר זה הרגיז את ראשי הכנסייה הנוצרית, והם הפעילו את כוחם לשבש את סדרי המועדים של היהודים. בארץ שלטו הנוצרים אנשי רומי, והם גזרו שלא לעבר את השנה, ואף עצרו יהודים שנחשדו כשליחים להודיע על העיבור. מסיפור המעשה על זוג שבא מרקת (סנהדרין יב ע"א) נראה, שאכן הצליחו הנוצרים לשבש את סדרי המועדים שלנו. ואין ספק שמעשים מעין אלו, שהלכו והתרבו, היו בין הגורמים שהשפיעו על מעבר לקידוש החודש ועיבור השנה עפ"י חשבונות וכללי. | ד) הסבר נוסף לקושיה ניתן למצוא בהתפתחויות ההסטוריות שהתרחשו באותה עת בארץ ישראל. מזמן שחרב בית המקדש הלך והורע מצבם של היהודים בארץ-ישראל: גזרות מטעם השלטונות הרומיים גברו והפורענויות תכפו, חכמי ישראל נדרשו למאמצים גדולים לשמור על נכסי הרוח של האומה. אך מזמן שקיבלו עליהם קיסרי רומי את הנצרות, הורע מצב עמנו שבעתיים. 7 שנים אחרי פטירת רבא, בשנת 325 לסה"נ התאספו ראשי הנוצרים בניקיאה, ובין השאר החליטו על ניתוק הקשר עם לוח השנה היהודי. החלטה זו גרמה למחלוקת בנצרות. בא"י, כמו בסוריה ובאסיה הקטנה, המשיכו הנוצרים לחוג את הפסחא בערב פסח של היהודים. דבר זה הרגיז את ראשי הכנסייה הנוצרית, והם הפעילו את כוחם לשבש את סדרי המועדים של היהודים. בארץ שלטו הנוצרים אנשי רומי, והם גזרו שלא לעבר את השנה, ואף עצרו יהודים שנחשדו כשליחים להודיע על העיבור. מסיפור המעשה על זוג שבא מרקת (סנהדרין יב ע"א) נראה, שאכן הצליחו הנוצרים לשבש את סדרי המועדים שלנו. ואין ספק שמעשים מעין אלו, שהלכו והתרבו, היו בין הגורמים שהשפיעו על מעבר לקידוש החודש ועיבור השנה עפ"י חשבונות וכללי. | ||
- כלומר על אף שמצב האומה היה מדולדל, מוסד הסנהדרין הצליח לשרוד, אולם בזמנו של רבא ואביי כשאר תכפו הצרות גם מוסד זה התבטל לגמרי. | - כלומר על אף שמצב האומה היה מדולדל, מוסד הסנהדרין הצליח לשרוד, אולם בזמנו של רבא ואביי כשאר תכפו הצרות גם מוסד זה התבטל לגמרי. | ||
== למעשה- רשמי קידוש החודש בימנו''' == | == למעשה- רשמי קידוש החודש בימנו''' == | ||