462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←קניין של רבים
| שורה 49: | שורה 49: | ||
=== קניין של רבים === | === קניין של רבים === | ||
בשו"ת הרשב"ש (קיב) הביא ש'''הרשב"א''' כתב שדין הציבור עם יחידיהם כדין בית דין הגדול עם כל ישראל, ולפי"ז אפשר בתקנות הציבור להקנות גם דברים שלא באו לעולם. '''הרב מאיר אוירבאך''' באמרי בינה (דיני הלוואה סג יח) הביא פוסקים נוספים שסוברים שהציבור יכולים להקנות דבר שלא לעולם, אולם מדובר בפוסקים אלו על ציבור שמוחל על מס, ולא על הקנאה. האמרי בינה עצמו מסיק שהציבור לא יכול להקנות דבר שלא לעולם, אלא רק להחיל על עצמם חיוב, וכשיבוא הדבר לעולם, יצטרכו להקנות אותו אז. וכבר קדמו בזה בספר '''זכור לאברהם''' (אלקלעי) וציין אליו '''המהרש"ם''' בספרו עין הרועים (דבר שלא בא לעולם יב). | בשו"ת הרשב"ש (קיב) הביא ש'''הרשב"א''' כתב שדין הציבור עם יחידיהם כדין בית דין הגדול עם כל ישראל, ולפי"ז אפשר בתקנות הציבור להקנות גם דברים שלא באו לעולם. '''הרב מאיר אוירבאך''' באמרי בינה (דיני הלוואה סג יח) הביא פוסקים נוספים שסוברים שהציבור יכולים להקנות דבר שלא לעולם, אולם מדובר בפוסקים אלו על ציבור שמוחל על מס, ולא על הקנאה. האמרי בינה עצמו מסיק שהציבור לא יכול להקנות דבר שלא לעולם, אלא רק להחיל על עצמם חיוב, וכשיבוא הדבר לעולם, יצטרכו להקנות אותו אז. וכבר קדמו בזה בספר '''זכור לאברהם''' (אלקלעי) (חו"מ ד) וציין אליו '''המהרש"ם''' בספרו עין הרועים (דבר שלא בא לעולם יב). | ||
=== אודיתא בדבר שלא בא לעולם === | === אודיתא בדבר שלא בא לעולם === | ||