הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

שורה 48: שורה 48:
== מקרים בהם יש דיון אם מועיל להלכה קניין בדבר שלא בא לעולם ==
== מקרים בהם יש דיון אם מועיל להלכה קניין בדבר שלא בא לעולם ==
   
   
=== קניין של רבים ===
=== אודיתא בדבר שלא בא לעולם ===
=== אודיתא בדבר שלא בא לעולם ===
בספר '''יד רמ"ה''' בבא בתרא (קמט א) כתוב, שגם דברים שלא נקנים במתנה, נקנים בהודאה, ואחת הדוגמאות שנתן, היא דבר שלא בא לעולם. מאידך בספר '''אבני מילואים''' (צב ה) ביאר, שקניין אודיתא אינו מועיל בדבר שאין נתפס בקניין, ועל כן אינו מועיל בכל דבר שיש לגביו דין של דבר שלא בא לעולם.
בספר '''יד רמ"ה''' בבא בתרא (קמט א) כתוב, שגם דברים שלא נקנים במתנה, נקנים בהודאה, ואחת הדוגמאות שנתן, היא דבר שלא בא לעולם. מאידך בספר '''אבני מילואים''' (צב ה) ביאר, שקניין אודיתא אינו מועיל בדבר שאין נתפס בקניין, ועל כן אינו מועיל בכל דבר שיש לגביו דין של דבר שלא בא לעולם.
=== דברים הנקנים באמירה ===
=== דברים הנקנים באמירה ===
'''הגמרא''' בכתובות (קב ב) מביאה ממירא של רב גידל בשם רב, שהדברים שמתחייבים אבי החתן ואבי הכלה אחד לשני עבור החתן והכלה, נקנים באמירה בלבד, בלא צורך בקניין. '''הרמב"ם''' (זכיה ומתנה ו יז) כתב, שדין זה שנקנים הדברים באמירה בלבד, שייך רק במה שמצוי ברשותם, ולא בדבר שלא בא לעולם. וכן נפסק ב'''טור''' (אבן העזר נא) וב'''שו"ע''' (אבן העזר נא א). '''הבית יוסף''' שם הביא ש'''בעל העיטור''' (א אות פ סו ד), והובאו דבריו ב'''הגהות מיימוניות''' (אישות כג ח), כתב שמועיל גם בדבר שלא בא לעולם. ב'''גידולי התרומה''' (סד א ב) נקט שגם לרמב"ם דברים הנקנים באמירה שייך גם במה שלא ברשותם, אך דווקא אם פסקו בשעת הקידושין, אבל אם פסקו שלא בשעת קידושין, אז צריך שיהיו הדברים ברשותם. אמנם ב'''שו"ת הריב"ש''' (שמה) הביא את דעת הרמב"ם ולא חילק כך.  
'''הגמרא''' בכתובות (קב ב) מביאה ממירא של רב גידל בשם רב, שהדברים שמתחייבים אבי החתן ואבי הכלה אחד לשני עבור החתן והכלה, נקנים באמירה בלבד, בלא צורך בקניין. '''הרמב"ם''' (זכיה ומתנה ו יז) כתב, שדין זה שנקנים הדברים באמירה בלבד, שייך רק במה שמצוי ברשותם, ולא בדבר שלא בא לעולם. וכן נפסק ב'''טור''' (אבן העזר נא) וב'''שו"ע''' (אבן העזר נא א). '''הבית יוסף''' שם הביא ש'''בעל העיטור''' (א אות פ סו ד), והובאו דבריו ב'''הגהות מיימוניות''' (אישות כג ח), כתב שמועיל גם בדבר שלא בא לעולם. ב'''גידולי התרומה''' (סד א ב) נקט שגם לרמב"ם דברים הנקנים באמירה שייך גם במה שלא ברשותם, אך דווקא אם פסקו בשעת הקידושין, אבל אם פסקו שלא בשעת קידושין, אז צריך שיהיו הדברים ברשותם. אמנם ב'''שו"ת הריב"ש''' (שמה) הביא את דעת הרמב"ם ולא חילק כך.