462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←דמי יין כשימכר
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==== עובר שמתה אמו ==== | ==== עובר שמתה אמו ==== | ||
'''הקצות''' ג נקט שלדעת '''התוס'''' נדה מד ב ד"ה איהו, נחשב בא לעולם, ואילו לדעת '''התוס'''' בב"ב קמב ב עדיין נחשב אינו בא לעולם. | '''הקצות''' ג נקט שלדעת '''התוס'''' נדה מד ב ד"ה איהו, נחשב בא לעולם, ואילו לדעת '''התוס'''' בב"ב קמב ב עדיין נחשב אינו בא לעולם. | ||
=== דמי | === דמי חפץ כשימכר === | ||
'''הגמרא''' בגיטין סה ב- סו א אומרת: "גניבא יוצא בקולר הווה ['''רש"י'''- לההירג למלכות], כי הווה קנפיק אמר הבו ארע מאה זוזי לרבי אבינא מחמרא דנהר פניא... חמרא לא קאמר [רש"י- הבו ליה חמרא בארבעה מאה זוזי] דמי חמרא לא קאמר [רש"י- דנימא לזיבוני חמרא ומיתב ליה]". משמע לכאורה שאפשר להקנות את הכסף שיתקבל ממכירת היין. והקשה '''המרדכי''' תטו שבערכין כ ב משמע שהמקדיש דמי שור אחר שימכר, הווה מקדיש דבר שלא בא לעולם. והביא המרדכי שלושה תירוצים: א- בערכין מדובר שאמר בפירוש שההקדש יחול לכשימכר, ואילו בגיטין שאמר מחמרא כוונתו להקנות את היין לדמיו, והוא כמוכר דקל לפירותיו שמועיל. ב- בגיטין מדובר שכבר נמכר יין | |||
== טקסט הכותרת == | == טקסט הכותרת == | ||