הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

===הכרה מבוססת

במקרה שהאב אומר שבנו ממזר, אלא שידיעתו מבוססת על השערות שאינם נחשבות כראיה בבי"ד. הרבה מהאחרונים סוברים שאין דין 'יכיר' באופן הזה  - וביניהם '''חת"ס''' (אבה"ע א יג) '''נודב"י''' (א ד) וכן ה'''תשב"ץ''' (ב צ וכן ב יט) וה'''רדב"ז''' (א שכא), ועוד. וב'''תשובות הרי"ד''' (צב) חידש אף שאב המכיר את בנו צריך לעשות לו דרישה וחקירה כמו בעדות רגילה. היחיד שנראה שחולק על זה הוא ר' משה שטרנבוך ב'''תשובות והנהגות''' (ו רמב) אשר ביאר את שיטת ה'''בית שמואל''' (אבה"ע ו כז) שיש נאמנות לאב להכיר אפילו באינו יודע הדבר מעצמו, אלא ע"י שסומך על אשתו, שכוונתו שאב נאמן להכיר את בנו גם בלא לתת ראיה מוכחת.

'''רע"א''' (שו"ת א קכח וכן קו) מחדש עוד נדבך, שצריך 'הכרה ברורה', דהיינו שאפילו אם האב מבסס את ידיעתו שבנו ממזר על דברים שנחשבים כביסוס נכון מבחינת בי"ד, ואם היו עדים מעידים את אותם הנתונים שהוא מעיד היינו מכריעים שהבן ממזר, כל עוד הוא לא יודע ידיעה וודאית וברורה שבנו ממזר, אין לו נאמנות של 'יכיר'.  

==='יכיר' בבת===