233
עריכות
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 196: | שורה 196: | ||
'' | '' | ||
=== | === מפולת גדולה === | ||
'' | '' | ||
החמץ נחשב כמבוער ולכ"ע לא צריך אפילו בטול מכיוון שהוא אבוד ממנו ומכל אדם הרי שישנו יאוש(חוסר אפשרות למימוש בעלות) ויוצא מבעלותו<BR/> ולכן גם אם יתפקח הרי שאין הוא עובר שכבר לא יקרא בו "לך" | החמץ נחשב כמבוער ולכ"ע לא צריך אפילו בטול מכיוון שהוא אבוד ממנו ומכל אדם הרי שישנו יאוש(חוסר אפשרות למימוש בעלות) ויוצא מבעלותו<BR/> ולכן גם אם יתפקח הרי שאין הוא עובר שכבר לא יקרא בו "לך" | ||
בדין שהשוותה הגמרא למפולת מפרש ויוצא בשיירה כתב '''רש"י''': | |||
וכתב המהרש"ל | |||
,שכך אמרו בירושלמי שכל הפטור של מפרש הוא רק במקרה של ספק חמץ. | ''' "כשרואהו עובר עליו"''' משמע שכל עוד נמצא בריחוק הרי שהחמץ לא מוגדר אצלו כמצוי ,<BR/>ונראה שאמר כן דוקא במפרש ויוצא בשיירא שבהם האדם לא תלוי בעצמו ונצרך לאחרים<BR/> והרי שזה חסם מסויים בינו לחמץ שיכול להגדירו כלא מצוי. <BR/> | ||
נחלק עליו '''הר"ן''' שאע"פ שדמתה הגמרא מפרש לדין מפולת ולעושה ביתו אוצר ,הרי שאם לא יבטל יעבור. | |||
מחלוקתם נובעת מחוסר האפשרות להגדיר מה נחשב מצוי ומה לא. | |||
וכתב '''המהרש"ל''' בדעת '''רש"י'''שאין דעתו שבחמץ ידוע הריחוק מהחמץ מועיל אלא"כשרואהו עובר עליו" הכוונה היא כשלא בדק אך '''לא ידע מהחמץ'''<BR/> לפי שאז חסר בתנאי העברה החמץ אינו מצוי(כדעת תוספות)<BR/> | |||
,שכך אמרו בירושלמי שכל הפטור של מפרש מלבדוק הוא רק במקרה של ספק חמץ. | |||
עריכות