הבדלים בין גרסאות בדף "מיגו דהעזה"

המקור הראשון ממנו מוכח שאמרינן מיגו דהעזה הוא ה'''גמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=31&format=pdf בבא בתרא לא א]), שנאמן לטעון אדם 'קרקע זו היא של אבותי שלקחו מאבותיך', במיגו שיכול היה לטעון 'ממך קניתיה'. והנה, טענת 'של אבותי לקחו מאבותיך' אינה טענה עם העזת פנים, ואין בעל הדין מכיר בשקרה, ולעומת זאת הטענה בה יכול היה לזכות, 'ממך קניתיה', היא טענה עם העזה, שבעל הדין מכיר בשקר טענה זו!

מקור נוסף לכך שאמרינן מיגו דהעזה מביא התוס' מה'''משנה''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=15&daf=15b&format=pdf כתובות טו ב]), שנאמן אדם לטעון 'שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו', במיגו שיכול היה לטעון 'לא היתה השדה של אביך מעולם'. גם מיגו זה הוא מיגו דהעזה- כי בטענת 'קניתי מאביך' אין בעל הדין מכיר בשקר, ואינו יודע אם אמת אומר חברו אם לאו, אך בטענת 'לא היתה של אביך מעולם' הוא מכיר בשקר היטב, והווי העזה.

מקור שלישי בו מוכח כי מיגו דהעזה אמרינן הוא ב'''גמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=36&format=pdf בבא בתרא לו א]), בסוגיית 'הנהו עיזי דאכלי חושלא'. אומרת הגמרא שאדם שנכנסו עיזים לחצרו ואכלו מפירותיו, נאמן לטעון שהעיזים אכלו פירות בשווי של כל העיזים, במיגו שיכול היה לטעון שקנה את העיזים והן שלו. והרי זה מיגו דהעזה, שבעלי העיזים אינו יודע כמה אכלו העיזים, אך יודע בוודאי אם מכרן או לא, ומוכח שמיגו דהעזה אמרינן!  

אמנם יש להעיר כי '''תוס'''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=52b&format=pdf בבא בתרא נב ב ד"ה דברים]) דוחה את הראייה מסוגיה זו, ומעמיד סוגיית 'הנהו עיזי' במקרה בו מדובר שבעל העיזים יודע בברי כמה אכלו העיזים, וטוען שלא אכלו כ"כ הרבה כטענת בעל החצר, ולכן נאמן בעל החצר בדין מיגו, שמיגו זה הוא מיגו ממעיז למעיז.