171
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מיגו דהעזה"
←ביאור האחרונים עפ"י 'מיגו כח הטענה'
| שורה 116: | שורה 116: | ||
ה'''קובץ שיעורים''', ה'''גר"ש שקאפ''' וה'''קהילות יעקב''' התייחסו גם הם לסתירה בין הסוגיות הש"ס, אי אמרינן מיגו דהעזה או לא אמרינן, והסבירו את חילוק המופיע בראשונים בין מיגו דהעזה בממון דאמרינן ובין שבועה דלא אמרינן, עפ"י היסוד שחודש באחרונים בדין מיגו. מפורסם חידוש האחרונים (קובץ שיעורים ח"ב ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37270&st=&pgnum=101&hilite= חידושי הגר"ש שקופ ב"מ ה], קהילות יעקב ב"מ ג') שדין מיגו אינו רק ראיה שכלית לאמיתות הטענה, אלא מיגו משמש גם כ'[[מיגו כח הטענה]]'. הקובץ שיעורים מבאר את 'כח הטענה' כדין הקובע כי מכח הטענה שהיה בעל הדין יכול לטעון ולזכות בה, גם טענתו הנוכחית מתקבלת. הקהילות יעקב לומד את דין 'מיגו הכח טענה' באופן מעט שונה, ומגדיר כי המיגו משווה את בעל המיגו להיות 'מוחזק' בחפץ, שכיוון שיכול לזכות בבית הדין בחפץ ע"י טענה בלבד, נחשב החפץ תחת רשותו, והוא המוחזק בו, ולא המרא קמא, ובאופן דומה כתב בחידושי הגרש"ש ב"מ ה'. בכל מקרה, לפי ההתבוננות על מיגו כ'כח הטענה', מיגו אינו משמש כראיה, אלא כהנהגה בה אנו מנהיגים את המציאות אף שהיא אינה ידועה לנו על פי ראיות והוכחות. | ה'''קובץ שיעורים''', ה'''גר"ש שקאפ''' וה'''קהילות יעקב''' התייחסו גם הם לסתירה בין הסוגיות הש"ס, אי אמרינן מיגו דהעזה או לא אמרינן, והסבירו את חילוק המופיע בראשונים בין מיגו דהעזה בממון דאמרינן ובין שבועה דלא אמרינן, עפ"י היסוד שחודש באחרונים בדין מיגו. מפורסם חידוש האחרונים (קובץ שיעורים ח"ב ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37270&st=&pgnum=101&hilite= חידושי הגר"ש שקופ ב"מ ה], קהילות יעקב ב"מ ג') שדין מיגו אינו רק ראיה שכלית לאמיתות הטענה, אלא מיגו משמש גם כ'[[מיגו כח הטענה]]'. הקובץ שיעורים מבאר את 'כח הטענה' כדין הקובע כי מכח הטענה שהיה בעל הדין יכול לטעון ולזכות בה, גם טענתו הנוכחית מתקבלת. הקהילות יעקב לומד את דין 'מיגו הכח טענה' באופן מעט שונה, ומגדיר כי המיגו משווה את בעל המיגו להיות 'מוחזק' בחפץ, שכיוון שיכול לזכות בבית הדין בחפץ ע"י טענה בלבד, נחשב החפץ תחת רשותו, והוא המוחזק בו, ולא המרא קמא, ובאופן דומה כתב בחידושי הגרש"ש ב"מ ה'. בכל מקרה, לפי ההתבוננות על מיגו כ'כח הטענה', מיגו אינו משמש כראיה, אלא כהנהגה בה אנו מנהיגים את המציאות אף שהיא אינה ידועה לנו על פי ראיות והוכחות. | ||
לפי חידוש זה בדין מיגו, תירצו הקוב"ש, הגרש"ש | לפי חידוש זה בדין מיגו, תירצו הקוב"ש, הגרש"ש והקה"י דוע מיגו דהעזה אמרינן בממון ולא בשבועה. מיגו דהעזה אכן אינו יכול לשמש כראיית 'מה לי לשקר', שהרי אין בו בירור והוכחה שבעל המיגו דובר אמת. אמנם "כח הטענה" קיים גם במיגו דהעזה, שעצם העובדה שיש בידו כח ויכולת לזכות בטענה אחת (אפילו שהיא בהעזה)- נותנת לו את הכח לאותה טענה שטוען עכשיו, או לפי דרכו של הקה"י- ע"י היכולת לזכות בחפץ בטענה בעלמא, הוא נחשב כבר עתה כמוחזק בחפץ, ואין להוציא ממנו ממון בלא ראיה ברורה. לכן במיגו שבו אדם נפטר מחיוב ממון, מועיל מיגו דהעזה, מחמת 'כח הטענה' שיש לו. | ||
מה שאין כן כאשר על מיגו דהעזה לפטור מחיוב שבועה, אין מועיל 'כח הטענה' שבו לפטור מחיוב השבועה, שמאחר והטילה התורה עליו חיוב שבועה, אפילו שיש לו כח טענה ואף שהוא המוחזק- צריך דווקא להישבע, שכך חייבה התורה וכך ציוותה לברר הדין, ואם לא יישבע יפסיד בדין, וכח הטענה שיש לו, או היותו מוחזק, לא מועיל ולא שייך לפטור משבועה. ורק במקום בו יהיה במיגו את מרכיב הראיה, הווי אומר כשהמיגו לא יהיה מיגו דהעזה ונוכל לומר את סברת 'מה לי לשקר', רק אז יוכל המיגו לפטור מחיוב השבועה שהטילה עליו התורה. | מה שאין כן כאשר על מיגו דהעזה לפטור מחיוב שבועה, אין מועיל 'כח הטענה' שבו לפטור מחיוב השבועה, שמאחר והטילה התורה עליו חיוב שבועה, אפילו שיש לו כח טענה ואף שהוא המוחזק- צריך דווקא להישבע, שכך חייבה התורה וכך ציוותה לברר הדין, ואם לא יישבע יפסיד בדין, וכח הטענה שיש לו, או היותו מוחזק, לא מועיל ולא שייך לפטור משבועה. ורק במקום בו יהיה במיגו את מרכיב הראיה, הווי אומר כשהמיגו לא יהיה מיגו דהעזה ונוכל לומר את סברת 'מה לי לשקר', רק אז יוכל המיגו לפטור מחיוב השבועה שהטילה עליו התורה. | ||
==פסיקת האחרונים== | ==פסיקת האחרונים== | ||