485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
←הגדרת "מחמת מלאכה"
(←הקדמה) |
|||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
==הגדרת "מחמת מלאכה"== | ==הגדרת "מחמת מלאכה"== | ||
בתחילת המאמר נשאלה השאלה: מה מוגדר "מחמת מלאכה", האם כל נזק שקורה בשעת המלאכה ואם לא הייתה נעשית המלאכה היה נמנע, או רק נזק שקורה באופן ישיר מהמלאכה עצמה? | |||
פשוט שהגדרת "מחמת מלאכה", תהיה תלויה במחלוקת הראשונים בטעם הפטור. לפי הרמב"ן בהגדרה "מחמת מלאכה" נכללים רק נזקים שאירעו מחמת פשיעת המשאיל והמשאיל היה יכול למונעם אם היה מביא בהמה טובה, אך על דברים שלא קרו מפשיעת המשאיל, השואל חייב אף שאירעו מחמת המלאכה. לפי הרשב"א כיון שהפטור נובע ממחילת המשאיל אפשר להרחיב יותר את ההגדרה ולהכליל בה גם נזקים שקורים מחמת המלאכה והמשאיל לא יכול היה למונעם משום שסוף סוף שייכת בהם סברת המחילה. | |||
לפי זה במקרים שהבאנו בראשית המאמר (תאונה, זריקת אבנים) תהיה מחלוקת בין הרמב"ן לרשב"א: לשיטת הרמב"ן השואל חייב כיון שהנזק לא בא מפשיעת המשאיל ואין סיבה לומר שהשואל פטור, ולשיטת הרשב"א לכאורה גם כאן שייכת סברת המחילה, והשואל פטור. | |||
מקרה דומה מופיע בטור בסימן שמ: | |||
"כתב הרמ"ה: מי ששואל בהמה לילך דרך ידוע ובאו עליו לסטין באותו הדרך או חיות רעות ואנסוה ממנו, חשיב שפיר מתה מחמת מלאכה, כיון שמחמת הדרך ששאלה לילך בה הוליכה ונאנסה... שבמלאכה ששאלה לצרכה מתה בגרמתה. וא"א הרא"ש ז"ל אומר דאין נראה... שאף בלא מלאכה אפשר שתיאנס ממנו, הלכך חייב". | |||
נחלקו הרמ"ה והרא"ש אם שואל חייב לשלם על בהמה שנלקחה ע"י ליסטים (מקביל לזריקת אבנים ע"י מחבלים), הרמ"ה סובר שפטור כי זה מחמת מלאכה והרא"ש מחייב. מהטור נראה שגם הרא"ש מסכים לרמ"ה בעיקרון והוא חולק רק בשאלה האם מקרה זה הוא באמת "מחמת מלאכה", ואומר הרא"ש שאין זה נכון לומר שליסטים נמצאים דווקא בדרך והנזק ארע מחמת המלאכה, ולדעתו גם אם היתה הבהמה נשארת בכילה שבבית היו הליסטים מגיעים ולוקחים את הבהמה, לכן אין זה מתה מחמת מלאכה. | |||
אולם המחנה אפרים אומר שלשיטת הרמב"ן שטעם הפטור הוא פשיעת המשאיל אין כל סיבה לפטור במקרה זה, שהרי במקרה זה המשאיל לא פשע כלל ולא מחמת פשיעתו באו הליסטים, ואם הרמ"ה פוטר את השואל ואומר שמקרה זה מוגדר "מחמת מלאכה", מוכח שהוא סובר כשיטת הרשב"א שהפטור נובע ממחילת המשאיל ולכן גם על נזקים שלא קשורים לפשיעת המשאיל יהיה השואל פטור. כך אומר גם הש"ך (שמ,ה), וכיון שהש"ך פוסק כשיטת הרמב"ן, הוא חולק על השו"ע ופוסק שבנטלוה ליסטים השואל חייב, ואין זה מתה מחמת מלאכה. | |||
מקרה דומה מובא בתרומת הדשן (שכח, הובא בסמ"ע שמ,ח). הוא דן במקרה שאדם שאל כלי זין כדי להלחם בשונאים שבאו על העיר, והשונאים נצחו ולקחו את כלי הזין לעצמם, האם השואל צריך לשלם? פוסק תרומת הדשן שהשואל פטור כי מקרה זה נחשב כמתה מחמת מלאכה. גם במקרה זה אין פשיעה מצד המשאיל, שהרי הוא השאיל כלי זין טובים אלא שגברו השונאים ונצחו, לכאורה לפי הרמב"ן השואל צריך להתחייב, אם כן יוצא שתרומת הדשן שפוטר סובר כרשב"א שטעם הפטור הוא מחילת המשאיל, וסברא זו שייכת גם במקרה זה. אכן הש"ך (שמ,ו) חולק על תרומת הדשן ומחייב את השואל, משום שהוא פוסק כשיטת הרמב"ן. | |||
==כחש מחמת מלאכה== | ==כחש מחמת מלאכה== | ||