הבדלים בין גרסאות בדף "ספק הינוח וודאי הינוח"

שורה 30: שורה 30:


== מצא גוזלות מקושרים ==  
== מצא גוזלות מקושרים ==  
במשנה מובא שהמוצא גוזלות מקושרים אחר הגפה לא יגע. בשאלת שימור החפץ נראה בפשטות שאין המקומות המתוארים במשנה משתמרים כמו אשפה, אמנם מאידך גיסא נראה שיש בהם צד של שימור לעומת כלי המוטלים ברה"ר. '''תוס'''' (בבא מציעא כה, ב ד"ה "אחר הגפה") מסבירים שמצב השימור של החפץ בכה"ג הוא 'משתמר קצת'. תוס' נזקקו לחילוק זה כיוון שבגמרא משמע שאם יש סימן יכריז- ומה אם כן המבדיל בין זה לבין האמור לעיל בדין חפץ המכוסה באשפה שאם שיש סימן לא יגע, ועל כן חילקו שבנדו"ד הוי מקום המשתמר קצת.
במשנה מובא שהמוצא גוזלות מקושרים אחר הגפה לא יגע. בשאלת שימור החפץ נראה בפשטות שאין המקומות המתוארים במשנה משתמרים כמו אשפה, אמנם מאידך גיסא נראה שיש בהם צד של שימור לעומת כלי המוטלים ברה"ר. '''תוס'''' (בבא מציעא כה, ב תוד"ה "אחר הגפה") מסבירים שמצב השימור של החפץ בכה"ג הוא 'משתמר קצת'. תוס' נזקקו לחילוק זה כיוון שבגמרא משמע שאם יש סימן יכריז- ומה אם כן המבדיל בין זה לבין האמור לעיל בדין חפץ המכוסה באשפה שאם שיש סימן לא יגע, ועל כן חילקו שבנדו"ד הוי מקום המשתמר קצת.


ביחס לשאלה האם בהינוח או נפילה נראה שאם מדובר בגוזלות מקושרים באופן שאינם יכולים לילך כלל אזי אם מצאם נפולים הרי זה דרך נפילה, ואם מצאם מונחים הרי זה דרך הנחה. '''הגמרא''' (שם) שואלת לטעם הדין שלא יגע, ומשיבה שאין לבעלים סימן ולכך ישיאר המוצא את החפץ במקומו- שזו טובת המאבד. משמע מדברי הגמרא שבמקום המשתמר קצת אם יש סימן יטול ויכריז. בהמשך הגמרא שואלת שיהא המקום סימן, עפ"ז לכאורה משמע שהבינה שהגוזלות מקושרים באופן כזה שאינם מדדים, ולא מדובר בספק הינוח, אמנם יתכן וכבר שגם בכה"ג מבינה הגמרא שזה ספק הינוח- שמא שכחם שם. למסקנה אומרת הגמרא שמדובר בגוזלות מדדין והוי ספק הינוח, ומביאה את דברי רב שכל ספק הינוח לא יטול ואם נטל לא יחזיר.  
ביחס לשאלה האם בהינוח או נפילה נראה שאם מדובר בגוזלות מקושרים באופן שאינם יכולים לילך כלל אזי אם מצאם נפולים הרי זה דרך נפילה, ואם מצאם מונחים הרי זה דרך הנחה. '''הגמרא''' (שם) שואלת לטעם הדין שלא יגע, ומשיבה שאין לבעלים סימן ולכך ישיאר המוצא את החפץ במקומו- שזו טובת המאבד. משמע מדברי הגמרא שבמקום המשתמר קצת אם יש סימן יטול ויכריז. בהמשך הגמרא שואלת שיהא המקום סימן, עפ"ז לכאורה משמע שהבינה שהגוזלות מקושרים באופן כזה שאינם מדדים, ולא מדובר בספק הינוח, אמנם יתכן וכבר שגם בכה"ג מבינה הגמרא שזה ספק הינוח- שמא שכחם שם. למסקנה אומרת הגמרא שמדובר בגוזלות מדדין והוי ספק הינוח, ומביאה את דברי רב שכל ספק הינוח לא יטול ואם נטל לא יחזיר.  


בטרם נכנס לפרטי הדינים בשיטות הראשונים נאמר באופן כללי שמשנתנו מחדשת את הצורך בהפעלת שיקול הדעת לטובתו של המאבד בנסיבות כאלו שאע"פ שיש חיסרון מסוים בקשר הבעלים אל הממון, שאינו נמצא תחת ידיו, כיוון שלא ברור חד משמעית שמדובר באבידה.
בטרם נכנס לפרטי הדינים בשיטות הראשונים נאמר באופן כללי שמשנתנו מחדשת את הצורך בהפעלת שיקול הדעת לטובתו של המאבד בנסיבות כאלו שאע"פ שיש חיסרון מסוים בקשר הבעלים אל הממון, שאינו נמצא תחת ידיו, כיוון שלא ברור חד משמעית שמדובר באבידה.


== בביאור 'כל ספק הינוח לא יגע' ==  
== בביאור 'כל ספק הינוח לא יגע' ==  
32

עריכות