32
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ספק הינוח וודאי הינוח"
←מצא כלי באשפה
| שורה 25: | שורה 25: | ||
באשפה שאינה עשויה להיפנות ונמלך עליה לפנותה- יטול ויכריז (פרשנות הברייתא אליבא דרב פפא). | באשפה שאינה עשויה להיפנות ונמלך עליה לפנותה- יטול ויכריז (פרשנות הברייתא אליבא דרב פפא). | ||
מדברי המשנה עולה שכלי גדול המכוסה באשפה לא יגע בו, אפילו שיש סימן. ביחס לשאר הנתונים נראה באופן פשוט שמדובר במקום בו החפץ משתמר, שבאשפה ישנה ייתכנות די נמוכה שידי זרים תבואנה ליטול החפץ, כ"כ '''התוס'''' (בבא מציעא כה, ב תוד"ה "אחר הגפה"). ביחס לשאלה האם החפץ הונח שם או נפל או שיש ספק בכך נחלקו הראשונים- '''רש"י''' (בבא מציעא כה, ב ד"ה "כובי וכסי"), '''הריטב"א''' (שם, ד"ה "מתני'. מצא אחר הגפה", '''והרא"ש''' (ס"ס ח') כתבו שמדובר בהטמנה מדעת, שמסתבר להניח שדרך אנשים להצניע באשפה. מנגד '''הר"ן''' (שם. ד"ה "ולהוי קשר סימן") כותב שהמציאות של כלי מכוסה באשפה הוי ספק הינוח, כך משמע גם '''ברמב"ן'''(שם. ד"ה ולהכי נקט", בסוף דבריו), '''בתוס'''' (שם. תוד"ה "ואם" בסופו) '''ובתורא"ש''' (שם. ד"ה "אי שקיל") בתירוצו השני. | מדברי המשנה עולה שכלי גדול המכוסה באשפה לא יגע בו, אפילו שיש סימן. ביחס לשאר הנתונים נראה באופן פשוט שמדובר במקום בו החפץ משתמר, שבאשפה ישנה ייתכנות די נמוכה שידי זרים תבואנה ליטול החפץ, כ"כ '''התוס'''' (בבא מציעא כה, ב תוד"ה "אחר הגפה"). ביחס לשאלה האם החפץ הונח שם או נפל או שיש ספק בכך נחלקו הראשונים- '''רש"י''' (בבא מציעא כה, ב ד"ה "כובי וכסי"), '''הריטב"א''' (שם, ד"ה "מתני'. מצא אחר הגפה", '''והרא"ש''' (ס"ס ח') כתבו שמדובר בהטמנה מדעת, שמסתבר להניח שדרך אנשים להצניע באשפה. מנגד '''הר"ן''' (שם. ד"ה "ולהוי קשר סימן") כותב שהמציאות של כלי מכוסה באשפה הוי ספק הינוח, כך משמע גם '''ברמב"ן'''(שם. ד"ה ולהכי נקט", בסוף דבריו), '''בתוס'''' (שם. תוד"ה "ואם" בסופו) '''ובתורא"ש''' (שם. ד"ה "אי שקיל") בתירוצו השני. | ||
מכל האמור עולה כי במציאות הנ"ל הממון לא מוגדר כאבידה שאדם חייב להשיבה, וודאי למ"ד שהוצנעה שם, ואף למ"ד שהוי ספק הינוח, והשיטות תתבארנה להלן. | מכל האמור עולה כי במציאות הנ"ל הממון לא מוגדר כאבידה שאדם חייב להשיבה, וודאי למ"ד שהוצנעה שם, ואף למ"ד שהוי ספק הינוח, והשיטות תתבארנה להלן. | ||
== מצא גוזלות מקושרים == | == מצא גוזלות מקושרים == | ||
במשנה מובא שהמוצא גוזלות מקושרים אחר הגפה לא יגע. בשאלת שימור החפץ נראה בפשטות שאין המקומות המתוארים במשנה משתמרים כמו אשפה, אמנם מאידך גיסא נראה שיש בהם צד של שימור לעומת כלי המוטלים ברה"ר. '''תוס'''' (בבא מציעא כה, ב ד"ה "אחר הגפה") מסבירים שמצב השימור של החפץ בכה"ג הוא 'משתמר קצת'. תוס' נזקקו לחילוק זה כיוון שבגמרא משמע שאם יש סימן יכריז- ומה אם כן המבדיל בין זה לבין האמור לעיל בדין חפץ המכוסה באשפה שאם שיש סימן לא יגע, ועל כן חילקו שבנדו"ד הוי מקום המשתמר קצת. | במשנה מובא שהמוצא גוזלות מקושרים אחר הגפה לא יגע. בשאלת שימור החפץ נראה בפשטות שאין המקומות המתוארים במשנה משתמרים כמו אשפה, אמנם מאידך גיסא נראה שיש בהם צד של שימור לעומת כלי המוטלים ברה"ר. '''תוס'''' (בבא מציעא כה, ב ד"ה "אחר הגפה") מסבירים שמצב השימור של החפץ בכה"ג הוא 'משתמר קצת'. תוס' נזקקו לחילוק זה כיוון שבגמרא משמע שאם יש סימן יכריז- ומה אם כן המבדיל בין זה לבין האמור לעיל בדין חפץ המכוסה באשפה שאם שיש סימן לא יגע, ועל כן חילקו שבנדו"ד הוי מקום המשתמר קצת. | ||
ביחס לשאלה האם בהינוח או נפילה נראה שאם מדובר בגוזלות מקושרים באופן שאינם יכולים לילך כלל אזי אם מצאם נפולים הרי זה דרך נפילה, ואם מצאם מונחים הרי זה דרך הנחה. '''הגמרא''' (שם) שואלת לטעם הדין שלא יגע, ומשיבה שאין לבעלים סימן ולכך ישיאר המוצא את החפץ במקומו- שזו טובת המאבד. משמע מדברי הגמרא שבמקום המשתמר קצת אם יש סימן יטול ויכריז. בהמשך הגמרא שואלת שיהא המקום סימן, עפ"ז לכאורה משמע שהבינה שהגוזלות מקושרים באופן כזה שאינם מדדים, ולא מדובר בספק הינוח, אמנם יתכן וכבר שגם בכה"ג מבינה הגמרא שזה ספק הינוח- שמא שכחם שם. למסקנה אומרת הגמרא שמדובר בגוזלות מדדין והוי ספק הינוח, ומביאה את דברי רב שכל ספק הינוח לא יטול ואם נטל לא יחזיר. | |||
ביחס לשאלה האם בהינוח או נפילה נראה שאם מדובר בגוזלות מקושרים באופן שאינם יכולים לילך כלל אזי אם מצאם נפולים הרי זה דרך נפילה, ואם מצאם מונחים הרי זה דרך הנחה. '''הגמרא''' (שם) שואלת לטעם הדין שלא יגע, ומשיבה שאין לבעלים סימן ולכך ישיאר המוצא את החפץ במקומו- שזו טובת המאבד. משמע מדברי הגמרא שבמקום המשתמר קצת אם יש סימן יטול ויכריז. בהמשך הגמרא שואלת שיהא המקום סימן, עפ"ז לכאורה משמע שהבינה שהגוזלות מקושרים באופן כזה שאינם מדדים, ולא מדובר בספק הינוח, אמנם יתכן וכבר שגם בכה"ג מבינה הגמרא שזה ספק הינוח- שמא שכחם שם. למסקנה אומרת הגמרא שמדובר בגוזלות מדדין והוי ספק הינוח, ומביאה את דברי רב שכל ספק הינוח לא יטול ואם נטל לא יחזיר. | |||
בטרם נכנס לפרטי הדינים בשיטות הראשונים נאמר באופן כללי שמשנתנו מחדשת את הצורך בהפעלת שיקול הדעת לטובתו של המאבד בנסיבות כאלו שאע"פ שיש חיסרון מסוים בקשר הבעלים אל הממון, שאינו נמצא תחת ידיו, כיוון שלא ברור חד משמעית שמדובר באבידה. | בטרם נכנס לפרטי הדינים בשיטות הראשונים נאמר באופן כללי שמשנתנו מחדשת את הצורך בהפעלת שיקול הדעת לטובתו של המאבד בנסיבות כאלו שאע"פ שיש חיסרון מסוים בקשר הבעלים אל הממון, שאינו נמצא תחת ידיו, כיוון שלא ברור חד משמעית שמדובר באבידה. | ||
== בביאור 'כל ספק הינוח לא יגע' == | == בביאור 'כל ספק הינוח לא יגע' == | ||
נסכם את הדין במצבים השונים ע"פ השיטות השונות בראשונים- | נסכם את הדין במצבים השונים ע"פ השיטות השונות בראשונים- | ||
===שיטת הר"ן=== | |||
===שיטת הר"ן=== | |||
'''הר"ן''' (בבא מציעא כה, ב ד"ה "ולהוי קשר סימן") סבור שגוזלות מקושרים במשנה היינו ספק הינוח במקום המשתמר קצת, ועל כן אם יש סימן יכריז- שגם נטילת המוצא הוי כמקום המשתמר קצת עבור הבעלים, וכיוון שיש צד שיש בכך יתרון לבעלים- שהרי שמא נפלה הימנו ולא יוע מיקומה- יכריז. הר"ן מחדש הגדרה- נטילת המצא הוי בגדר מקום המשתמר קצת, ולא כמציאות מוכרחת או קרובה לוודאי שהחפץ ישוב לבעליו. בדין וודאי הינוח במקום המשתמר קצת לא יגע, ואפילו אם יש סימן, שאין זו אבידה שהרי הממון הונח במקום שאינו מופקר, ואין לאדם ליטול הממון ובכך הוי גם מקום המשתמר קצת כנ"ל, והיינו טלית וקורדום בצד גדר דלהלן (בבא מציעא לא, א) שלא יגע בהם. במקום המשתמר לגמרי אפילו ספק הינוח לא יטול, שכל מה שאמרנו בספק הינוח שיטול ויכריז היינו במקום שייתכן ויועיל לבעלים על הצד שנפל, ואם לא אזי סוף-סוף לא הרע לו- ששניהם מקום המשתמר קצת), אך במקום המשתמר לגמרי אם הונח ולא נפל הרי מרע לו ועל כן ע"פ השקלול הכולל בכה"ג לא יגע. | '''הר"ן''' (בבא מציעא כה, ב ד"ה "ולהוי קשר סימן") סבור שגוזלות מקושרים במשנה היינו ספק הינוח במקום המשתמר קצת, ועל כן אם יש סימן יכריז- שגם נטילת המוצא הוי כמקום המשתמר קצת עבור הבעלים, וכיוון שיש צד שיש בכך יתרון לבעלים- שהרי שמא נפלה הימנו ולא יוע מיקומה- יכריז. הר"ן מחדש הגדרה- נטילת המצא הוי בגדר מקום המשתמר קצת, ולא כמציאות מוכרחת או קרובה לוודאי שהחפץ ישוב לבעליו. בדין וודאי הינוח במקום המשתמר קצת לא יגע, ואפילו אם יש סימן, שאין זו אבידה שהרי הממון הונח במקום שאינו מופקר, ואין לאדם ליטול הממון ובכך הוי גם מקום המשתמר קצת כנ"ל, והיינו טלית וקורדום בצד גדר דלהלן (בבא מציעא לא, א) שלא יגע בהם. במקום המשתמר לגמרי אפילו ספק הינוח לא יטול, שכל מה שאמרנו בספק הינוח שיטול ויכריז היינו במקום שייתכן ויועיל לבעלים על הצד שנפל, ואם לא אזי סוף-סוף לא הרע לו- ששניהם מקום המשתמר קצת), אך במקום המשתמר לגמרי אם הונח ולא נפל הרי מרע לו ועל כן ע"פ השקלול הכולל בכה"ג לא יגע. | ||