הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"

אין תקציר עריכה
שורה 60: שורה 60:


==רבנו יונה==
==רבנו יונה==
אסור לאדם להינות מדברי תורה בעולם הזה
 
מזכיר כמה ראיות שהרמב"ם מביא ומסביר אותם באופן שונה
גם ר' יונה ור' ברטנורא בפרושם למשנה מודים לדברי הרמב"ם אך ר' ברטנורא מתיר לראשי ישיבות ותלמידי חכמים שממונים על הציבור ליטול לשכר
1.מזכיר את המעשה עם ר' טרפון ומשם למד שאסור לאדם להשתמש בכיתרה של תורה בשביל להינצל אלא אם כן זו הדרך היחידה שיש לו
ולא רק זאת אלא מותר להם ליטול שכר כדי להתעשר.(לומד זאת מכהן גדול שהתורה כתבה בו "גדלהו מאחיו"(ויקרא כא י')  
2. מזכיר את המעשה עם ר' יונתן בן עמרם ומשם למד שרק בשנת בצורת שאין דרך אחרת להתקיים הותר לת"ח ליטול  ולמרות זאת ר' יונתן בן עמרם חשש ולא לקח
וחכמים למדו שיש חובה על הכהנים להעשיר אותו (יומא יח א') כך גם הציבור חייב להעשיר תלמידי חכמים)
3. "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה"-מסביר כדעת הרמב"ם רק בזקן שלא יכול לעבוד אך אם הוא בריא מחוייב להתפרנס מעצמו
4."המביא דורון לתלמידי חכמים מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב ביכורים"- דיברו שם רק על מתנות שרגילים בני אדם לשלוח  (כתובות קה ב')
5."הרוצה להנות ייהנה  כאלישע"-ר' יונה לומד מכאן שתלמידי חכמים פטורים ממיסים ומארנונה ואפילו במס גולגולת .