501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצות ספירת העומר והחייבים בה"
←אם יוצא בשמיעת ספירה של חבירו: קישורים, הרחבה
(הוספה חשובה - לעת עתה שמתיו בהערה) |
(←אם יוצא בשמיעת ספירה של חבירו: קישורים, הרחבה) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||מנחות סה ב-סו א||תמידין ומוספין ז כב-כה|אורח חיים תפט}} | {{מקורות||מנחות סה ב-סו א||תמידין ומוספין ז כב-כה|אורח חיים תפט}} | ||
==מדאורייתא או מדרבנן== | ==מדאורייתא או מדרבנן== | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=66&format=pdf (מנחות סו א)] מביאה דברי אביי שמצוה למנות ימים ושבועות, ושכן עשו רבנן דבי רב אשי, אבל אמימר מנה ימים ולא מנה שבועות מפני שזכר למקדש הוא. ומגמרא זו למדו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=66&format=pdf (ד"ה זכר)] שספירת העומר בזמן הזה היא מדרבנן, וכן הוא ב'''רא"ש''' (פסחים י מ) וב'''אגודה''' (מנחות סו א) וב'''ספר העיטור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=288&hilite= (מצה ומרור קלז א)], וכן מבואר בדעת ה'''רז"ה''' (פסחים כח א) שכתב שמטעם שהוא מדרבנן [[ברכת שהחיינו | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=66&format=pdf (מנחות סו א)] מביאה דברי אביי שמצוה למנות ימים ושבועות, ושכן עשו רבנן דבי רב אשי, אבל אמימר מנה ימים ולא מנה שבועות מפני שזכר למקדש הוא. ומגמרא זו למדו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=66&format=pdf (ד"ה זכר)] שספירת העומר בזמן הזה היא מדרבנן, וכן הוא ב'''רא"ש''' (פסחים י מ) וב'''אגודה''' (מנחות סו א) וב'''ספר העיטור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=288&hilite= (מצה ומרור קלז א)], וכן מבואר בדעת ה'''רז"ה''' (פסחים כח א) שכתב שמטעם שהוא מדרבנן [[נוסח הספירה וברכתה#ברכת שהחיינו|אין מברכין שהחיינו על הספירה]]. וכתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף פסחים כח א ד"ה וכי היכי) שכן מסכימים רוב המפרשים שבזמן הזה שאין הבאת עומר ולא קרבן, אין חיוב לספור אלא מדרבנן זכר למקדש. וכן נראה שהיא דעת '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=66&format=pdf (ד"ה אמימר)] שכל האמוראים ס"ל שהיא מדרבנן. | ||
<BR />אבל ה'''רמב"ם''' (תמידין ומוספין ז כד) כתב שמצווה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, ומשמע מדבריו שאף בזמן שאין בית המקדש קיים, יש חיוב מן התורה לספור ספירת העומר. וכתב ה'''כסף משנה''' שהוא סובר שרב אשי חולק על אמימר וסובר שאף בזה"ז הוא מן התורה ושמטעם זה ספר גם את השבועות. וקצת יש להביא ראיה לדבר, שהרי לעיל מיניה רבא אומר שנצרכו שני הפסוקים אחד לימים ואחד לשבועות כדי ללמוד את ההלכה שמחדש אביי, ש[[נוסח הספירה וברכתה#ספירת שבועות וימים|מצוה למנות ימים ומצוה למנות שבועות]], ודלא כר' יוחנן בן זכאי שהביא מזה ראיה נגד הבייתוסין ש[[זמן הספירה#ממחרת השבת|ספירת העומר היא ממחרת הפסח]]. חזינן אם כן שדברי אביי נלמדו מפסוק. אמנם יש לדחות שאביי דיבר במצווה שבזמן המקדש, ואילו רב אשי ואמימר נחלקו בזמן הזה, שרב אשי עביד כאביי אפילו שאינו מן התורה, ואילו אמימר ספר הימים בלבד לפי שזכר למקדש הוא. | <BR />אבל ה'''רמב"ם''' (תמידין ומוספין ז כד) כתב שמצווה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, ומשמע מדבריו שאף בזמן שאין בית המקדש קיים, יש חיוב מן התורה לספור ספירת העומר. וכתב ה'''כסף משנה''' שהוא סובר שרב אשי חולק על אמימר וסובר שאף בזה"ז הוא מן התורה ושמטעם זה ספר גם את השבועות. וקצת יש להביא ראיה לדבר, שהרי לעיל מיניה רבא אומר שנצרכו שני הפסוקים אחד לימים ואחד לשבועות כדי ללמוד את ההלכה שמחדש אביי, ש[[נוסח הספירה וברכתה#ספירת שבועות וימים|מצוה למנות ימים ומצוה למנות שבועות]], ודלא כר' יוחנן בן זכאי שהביא מזה ראיה נגד הבייתוסין ש[[זמן הספירה#ממחרת השבת|ספירת העומר היא ממחרת הפסח]]. חזינן אם כן שדברי אביי נלמדו מפסוק. אמנם יש לדחות שאביי דיבר במצווה שבזמן המקדש, ואילו רב אשי ואמימר נחלקו בזמן הזה, שרב אשי עביד כאביי אפילו שאינו מן התורה, ואילו אמימר ספר הימים בלבד לפי שזכר למקדש הוא. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
אבל ב'''לבוש''' (א) מבואר להדיא שאין אדם יוצא בספירת חבירו. וב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (ד)] הביא שב'''אגודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9770&st=&pgnum=444 (מנחות סה ב סימן לב)] כתב להדיא שצריך כל אחד לספור ולא שהש"ץ יספור בשביל כולם. ובדעת הרשב"א כתב לבאר, שמה שכתב הרשב"א שהש"ץ מוציא אחרים זהו דווקא בברכה ולא בספירה, וחיזק דבריו מהמנהג שאחר שהש"ץ סופר, כל הציבור מברך וסופר אחריו. ומשמע בדבריהם שאפילו בדיעבד אינו יוצא. כדבריו בהסבר הרשב"א הוכיח לבאר גם ב'''חק יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7851&st=&pgnum=100 (ד)] וכתב שכן נראה מדברי האחרונים שאין הש"ץ יכול להוציא מידי ספירה. גם ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)] העתיק דברי החק יעקב בהסבר הסתירה ברשב"א והעלה שיחזור לספור בלא ברכה. | אבל ב'''לבוש''' (א) מבואר להדיא שאין אדם יוצא בספירת חבירו. וב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (ד)] הביא שב'''אגודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9770&st=&pgnum=444 (מנחות סה ב סימן לב)] כתב להדיא שצריך כל אחד לספור ולא שהש"ץ יספור בשביל כולם. ובדעת הרשב"א כתב לבאר, שמה שכתב הרשב"א שהש"ץ מוציא אחרים זהו דווקא בברכה ולא בספירה, וחיזק דבריו מהמנהג שאחר שהש"ץ סופר, כל הציבור מברך וסופר אחריו. ומשמע בדבריהם שאפילו בדיעבד אינו יוצא. כדבריו בהסבר הרשב"א הוכיח לבאר גם ב'''חק יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7851&st=&pgnum=100 (ד)] וכתב שכן נראה מדברי האחרונים שאין הש"ץ יכול להוציא מידי ספירה. גם ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)] העתיק דברי החק יעקב בהסבר הסתירה ברשב"א והעלה שיחזור לספור בלא ברכה. | ||
<BR />וב'''אליה זוטא''' (א) ו'''אליה רבה''' (ב) | <BR />וב'''אליה זוטא''' (א) ו'''אליה רבה''' (ב) הביא בשם '''כלבו''' {{היברובוקס|41178|96|נה}} ו'''{{היברובוקס|26840|126|אבודרהם|סוגריים=לא}}''' דהאי דקאמר בברייתא (מנחות שם) וספרתם לכם לכל אחד ואחד, היינו לאפוקי אספירה דשמיטה שנמסר לבית דין לבד (ולא שהכוונה לאפוקי שלא לצאת על ידי שמיעה מהש"ץ), ועל דברי האגודה הקשה מאי שנא מכל המצוות התלויות באמירה שאמרינן [[שומע כעונה]], ותירץ דאפשר שלמדו כן מגזירה שווה 'וספרתם לכם ולקחתם לכם', אך נשאר בצ"ע. ומ"מ משמע בדבריו שסובר כמותו להלכה. וראה בשו"ת '''ערוגת הבשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&st=&pgnum=287 (קסח ג)] שחיזק דברי הסוברים שאינו יוצא בספירת הש"ץ, כיון שמה שצריך מנין לכאו"א ולאפוקי בי"ד, זה ניתן ללמוד מ'וספרתם' לבד, וכמו גבי לולב, וא"כ אייתר 'לכם' לאפוקי ש"ץ, והוסיף בזה סברה שגם אם נאמר דהוי שומע כעונה, מ"מ לא חשיב שהוא סופר והתורה הקפידה על ספירה דווקא. | ||
ה'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&st=&pgnum=411 (א)] בתחילת דבריו הביא דברי הפר"ח לחלק בין לכתחילה לבדיעבד, ומשמע שסובר כן להלכה שלכתחילה לא יצא בספירת הש"ץ אך בדיעבד יוצא ידי חובתו, וכן כתב בספר '''יד אהרן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9184&st=&pgnum=236 (תפט ד"ה שיטה כד)]. | ה'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&st=&pgnum=411 (א)] בתחילת דבריו הביא דברי הפר"ח לחלק בין לכתחילה לבדיעבד, ומשמע שסובר כן להלכה שלכתחילה לא יצא בספירת הש"ץ אך בדיעבד יוצא ידי חובתו, וכן כתב בספר '''יד אהרן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9184&st=&pgnum=236 (תפט ד"ה שיטה כד)]. | ||
<BR />ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19100&st=&pgnum=293&hilite= (ו)] דחה דברי הפר"ח לחלק בין לכתחילה לדיעבד, שהרי במילי דאורייתא אין לחלק בהכי, ועל דברי האגודה כתב שכנראה יש טעות סופר וצריך להיות 'בי"ד' במקום 'ש"ץ', והעלה למעשה שאפשר אף לכתחילה לצאת ידי חובה בספירת חבירו מדין שומע כעונה, אלא שהמנהג מתוך חביבות המצוה, שכל אחד סופר לעצמו. | <BR />ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19100&st=&pgnum=293&hilite= (ו)] דחה דברי הפר"ח לחלק בין לכתחילה לדיעבד, שהרי במילי דאורייתא אין לחלק בהכי, ותמה על האליה רבה איך דן גזירה שוה מעצמו. ועל דברי האגודה כתב שכנראה יש טעות סופר וצריך להיות 'בי"ד' במקום 'ש"ץ', והעלה למעשה שאפשר אף לכתחילה לצאת ידי חובה בספירת חבירו מדין שומע כעונה, אלא שהמנהג מתוך [[חביבות המצוה]], שכל אחד סופר לעצמו. | ||
<BR />במאמר מרדכי (שם) כתב שמה שפירש בברכי יוסף בדברי האגודה אינו מחוור. | |||
ב'''{{טור|אורח חיים|תפט|טור|בכותרת=כן}}''' וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|תפט|א}} פסקו שמצוה על כל אחד לספור לעצמו. וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=186 (ה)] הביא הדעות בזה אם יכול לצאת על ידי שומע כעונה. וב''' | ב'''{{טור|אורח חיים|תפט|טור|בכותרת=כן}}''' וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|תפט|א}} פסקו שמצוה על כל אחד לספור לעצמו. וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=186 (ה)] הביא הדעות בזה אם יכול לצאת על ידי שומע כעונה. וב'''ביאור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=186 (ד"ה ומצוה)] בתחילת דבריו העיר שהיא מחלוקת כבר בראשונים, שלדעת '''רש"י''', וכמו שמפרש דבריו ב'''{{היברובוקס|32294|105|חידושי הרשב"א|סוגריים=לא}}''', משמע שהמצוה שייכת על כל יחיד ויחיד בפני עצמו, ולעומת זה, מלשון הקדמון '''הרי"ץ גיאות''' {{היברובוקס|9031|110|מאה שערים, הלכות חדש וספירת העומר}}, וכן כתב '''אורחות חיים''' {{היברובוקס|23994|164|הלכות ספירת העומר, ד}} בשם '''ר' האי גאון''', משמע שאחד יכול להוציא את חבירו בזה. אבל אח"כ כתב בביאור הלכה שאפשר שאפילו לרש"י יכול חבירו להוציאו, ונשאר בצ"ע. ולמעשה הכריע בביאור הלכה שלכתחילה יספור בעצמו ובדיעבד אם כיוון לצאת בספירת חבירו יחזור ויספור בלי ברכה, וכמו שכתב ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)]. אבל ב'''ילקוט יוסף''' (מועדים עמ' תיח) הכריע כהמג"א והברכ"י שאם התכוון לצאת בספירת הש"ץ ואף הש"ץ נתכוון להוציאו יצא ידי חובה. | ||
===נשים ועבדים=== | ===נשים ועבדים=== | ||