הבדלים בין גרסאות בדף "נוסח הספירה וברכתה"

הנוסח המובא בשו"ע הוא היום יום אחד בעומר. ב'''ב"י(שם)''' הביא '''שו"ת הרשב"א''' (א,תנז) שהנוסח בה הוא לעומר וכן הביא את דברי ה'''ר"ן''' בסוף פסחים שגרס כך. וב'''חק יעקב''' הביא עוד חבל ראשונים שכתבו כך והם: ה'''כלבו'''(נה), ה'''תניא'''(הקדמון,נ) ו'''שבלי הלקט'''(רלד), וכן הביא ה'''באר היטב''' בשם האר"י והשל"ה. ה'''ט"ז''' העדיף את הנוסח בעומר כיון שביום הראשון א"א לומר לעומר שהרי עדיין עומדים ביום הראשון. ה'''חק יעקב''' העדיף את הנוסח לעומר כיון שכאשר אומר בעומר משמע שעכשיו הקריבו העומר והוסיף שאין לשנות מהמנהג.

בחלק מהראשונים (רוקח,תניא,מהרי"ל) הנוסח היה שהיום. ב'''לבוש''' כתב שאין לומר כך שמשמע מלשון זו שהקב"ה ציוה שיספור שביום זה כך וכך לעומר ואין זה נכון וכ"כ ה'''מג"א'''. ה'''חק יעקב''' מיישב שמי שאומר כך לא משתבש והכוונה היא שהסיבה שמברך היא משום שהיום כך וכך ימים.

ה'''רמב"ם''' (שם,כג) פוסק שלכתחילה צריך לספור בעמידה וכן פסק ב'''שו"ע'''(שם). לדין זה לא נמצא מקור בש"ס והמפרשים הביאו לו מקור מפסיקתא זוטרתא (פרשת אמור) ומהזוהר (פרשת תצוה). הפוסקים למדו מספירת העומר למצוות אחרות בג"ש של 'לכם' 'לכם' ויש שכתבו שהוא כלל לכל מצוות שאין הנאה בעשייתם (ע' ספר המנהגים פסח טז, אבודרהם ברכות השחר וע"ע [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%98%D7%96_%D7%91 חבל נחלתו טז,ב]).