הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת ראיית חכמים"

→ העריכה הקודמת

ברכת ראיית חכמים (עריכה)

גרסה מ־22:45, 13 במאי 2025

נוספו 1,872 בתים , 22:45, 13 במאי 2025

←‏בחכמי אומות העולם: הוספה להערה

Sije

501

עריכות

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 === בחכמי ישראל ===
 ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}} כתב שמברכים ברכה זאת על מי שהוא מופלג בתורה.
+וב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|118|רכד ה}} כתב דדווקא לענין [[ברכת חכם הרזים]] צריכים שיהיה מופלג, אבל לענין ברכה זו אין צריכים מופלגים.
 ב'''ערוך השולחן''' {{היברובוקס|7705|413|רכד ו}} כתב שכמה שיעור גדלו בתורה לא נתבאר.
 === בחכמי אומות העולם ===
-ביאר ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}} "שחכמים מחכמות העולם". ופירש ב'''בית יוסף''' {{היברובוקס|42476|295|אורח חיים רכד}} שכתב כן לאפוקי היכא דאינם חכמים אלא בדתם{{הערה|כך העתיק ב'''דברי חמודות''' {{היברובוקס|14308|207|ט כח}}, וכן הוא ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}}. ובבית יוסף שלפנינו: '''בדת'''.}} שאין מברכין עליהם.
+ביאר ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}} "שחכמים מחכמות העולם". ופירש ב'''בית יוסף''' {{היברובוקס|42476|295|אורח חיים רכד}} שכתב כן לאפוקי היכא דאינם חכמים אלא בדתם{{הערה|כך העתיק ב'''דברי חמודות''' {{היברובוקס|14308|207|ט כח}}, וכן הוא ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}}. ובבית יוסף שלפנינו: '''בדת''' (ובחלק מהדפוסים {{היברובוקס|14265|381|למשל כאן}}: '''בד"ת'''). וראו עוד ב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|118|רכד ו}} שאם הם חכמים בשאר חכמות ואינם חכמים בד"ת, מברכים עליהם.}} שאין מברכין עליהם.
 ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}} הוסיף שחכמים בחכמת העולם "כגון בשבע חכמות"{{הערה|נמנו ב'''פירוש רבינו בחיי''' על אבות {{היברובוקס|9712|81|ג ד"ה גיאמטריאות}}. וראו '''שם הגדולים''' {{היברובוקס|67721|256|מערכת ספרים, יער הלבנון}} ו'''יערות דבש''' {{היברובוקס|32683|290|ב ז [הספד בתאריך ח"י אב תק"ט]}}.}}. וב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|41251|90|אשל אברהם ה}} כתב "דוקא" בשבע חכמות.
@@ שורה 21: / שורה 22: @@
 == נוסח הברכה ופירושה ==
 === שם ומלכות ===
-ב'''גמרא''', ב'''רי"ף''', וב'''רא"ש''', לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|67791|211|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}, ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ו-ז}}, ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}}, וב'''קיצור שולחן ערוך''' {{היברובוקס|9214|160|ס ט}}, העתיקו ברכות אלו בשם ומלכות. וראו להלן שכמה אחרונים הכריעו להלכה לברך בלי שם ומלכות.
+ב'''גמרא''', ב'''רי"ף''', וב'''רא"ש''', לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. ואכן ה'''ראב"ד''' ({{היברובוקס|14308|553|השגות על בעל המאור, ברכות מד. בדפי הרי"ף|סוגריים=לא}}, וכמו שמפרש דבריו ב'''פרישה''' {{טור|אורח חיים|ריח|ריח ד|בכותרת=כן}}) סובר שאין מברכים אותם בשם ומלכות {{קטן|(אלא שמסיים הראב"ד שמכל מקום אם אמר הזכרה ומלכות לא הפסיד)}}. אבל ה'''תוספות''' ({{גמרא|ברכות|נד|א|ברכות נד. ד"ה הרואה|בכותרת=כן}}, גבי [[ברכת הנסים]]) כתבו "דכל הני ברכות צריכות להזכרת שם ומלכות". וכן כתב '''רבינו יונה''' {{היברובוקס|14308|551|ברכות מג. בדפי הרי"ף, ד"ה אמרי ליה}} ש"כל הברכות הנזכרות בפרקין" הם בשם ומלכות. וכן ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|67791|211|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}, ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ו-ז}}, ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}}, וב'''קיצור שולחן ערוך''' {{היברובוקס|9214|160|ס ט}}, העתיקו ברכת ראיית חכמים בשם ומלכות. עם זאת, ראו להלן שכמה אחרונים הכריעו להלכה לברך בלי שם ומלכות.
 === בחכמי ישראל ===
@@ שורה 32: / שורה 33: @@
 *כאמור, נוסחת ה'''גמרא'''{{הערה|שם=ויניציה}} היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הגמרא: ל'''ב"ו'''.  וכן הוא ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''ספר האשכול''' {{היברובוקס|31466|72|כג}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}{{הערה|בדפוסים המאוחרים.}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב'''אורחות חיים''' {{היברובוקס|23994|248|ברכות מט}}, ב'''כל בו''' {{היברובוקס|15217|297|פז}}, ב{{היברובוקס|67791|212|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ז}}, ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}}, ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}}, וב'''קיצור שולחן ערוך''' {{היברובוקס|9214|160|ס ט}}.
 *בש"סים מאוחרים הגירסא: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''". וכתב ב{{היברובוקס|38512|405|'''דקדוקי סופרים'''|סוגריים=לא}} שנשתנה מחמת הצנזורה.
-*ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם". וכן הוא ב'''רבינו ירוחם''' {{היברובוקס|15242|215|יג ב}}, ב'''צדה לדרך''' {{היברובוקס|11612|108|א ג כט}}, וב{{היברובוקס|38512|405|'''דקדוקי סופרים'''|סוגריים=לא}}{{הערה|ושם: "'''שחילק'''".}} בשם נוסח הכ"י.
+*ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם". וכן הוא ב'''רבינו ירוחם''' {{היברובוקס|15242|215|יג ב}}{{הערה|ברבינו ירוחם מהדורת "יאיר נתיב" (ירושלים תשע"ו) ב[[ברכת ראיית מלכים|מלכי אומות העולם]] הגיהו (ע"פ כת"י) "[שנתן]", אבל כאן ב'''חכמי''' אומות העולם הדפיסו '''שחלק''' ולא הגיהו כלום, רק ציינו שלפנינו בגמ' שנתן, ושכ"ה ברי"ף וברא"ש. ומשמע שכאן גם בכת"י הגירסא שחלק.}}, ב'''צדה לדרך''' {{היברובוקס|11612|108|א ג כט}}, וב{{היברובוקס|38512|405|'''דקדוקי סופרים'''|סוגריים=לא}}{{הערה|ושם: "'''שחילק'''".}} בשם נוסח הכ"י.
 *ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' {{היברובוקס|14308|217|ט ח}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו ל'''בריותיו'''". (ומגיה בעל {{היברובוקס|14308|287|'''מלא הרועים'''|סוגריים=לא}} שצ"ל "שנתן").
 *ב'''סמ"ג''' {{היברובוקס|21359|107|עשין כז}} וב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}} הגירסא: "'''אשר נתן''' מחכמתו לבשר ודם".