58
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה נהנה וזה לא חסר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) |
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
כפי שנביא לקמן, במקרה שבו אדם דר בחצר חבירו העומדת להשכרה אע"פ שיש לו בית משלו ("זה לא נהנה וזה חסר") לדעת התוספות (ד"ה זה אין נהנה) אין חיוב על התשלום מפני שאין לדייר הנאה ועל החסרון בלבד אי אפשר לחייב מפני שהוא גרמא בעלמא.<br> | כפי שנביא לקמן, במקרה שבו אדם דר בחצר חבירו העומדת להשכרה אע"פ שיש לו בית משלו ("זה לא נהנה וזה חסר") לדעת התוספות (ד"ה זה אין נהנה) אין חיוב על התשלום מפני שאין לדייר הנאה ועל החסרון בלבד אי אפשר לחייב מפני שהוא גרמא בעלמא.<br> | ||
'''הפני יהושע''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9704&st=&pgnum=23 ד"ה בתוספות]) הקשה על דברי התוספות, אם הפסד המזיק אינו סיבה לחייב בגרמא, מדוע ברור לגמרא שזה נהנה וזה חסר חייב? הרי החיסרון אינו סיבה לחייב, והגמרא מסתפקת האם הנאה בלבד היא סיבת חיוב!<br> | '''הפני יהושע''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9704&st=&pgnum=23 ד"ה בתוספות]) הקשה על דברי התוספות, אם הפסד המזיק אינו סיבה לחייב בגרמא, מדוע ברור לגמרא שזה נהנה וזה חסר חייב? הרי החיסרון אינו סיבה לחייב, והגמרא מסתפקת האם הנאה בלבד היא סיבת חיוב!<br> | ||
ותירץ | ותירץ הפני יהושע, שלפי תוספות החיסרון אמנם אינו סיבה לחייב, אך ההנאה מרכוש חבירו - פשיטא שהיא סיבה לחייב, ולכן זה נהנה וזה חסר חייב. והגמרא הסתפקה האם זה נהנה וזה לא חסר חייב, כיוון שסברה שאולי במקרה זה כופין על מידת סדום, ופוטרים את הנהנה, כיוון שבעל החצר לא הפסיד, וזו מידת סדום לחייב תשלומין על שימוש שהוא לא הפסיד ממנו. יוצא אם כן שלדעת הפני יהושע שורש הפטור של "זה נהנה וזה לא חסר" הוא הדין של "כופין על מידת סדום", ובמקום שבו דין זה לא שייך אפשר לחייב על עצם ההנאה מהנכס.<br> | ||
ובאמת בדברי ה'''תוספות''' במסכת בבא בתרא (יב ב ד"ה כגון זה) מפורש כדעת הפני יהושע, וכך מדויק מלשונו של ה'''רמב"ם''' (שכנים ז;ח).<br> | ובאמת בדברי ה'''תוספות''' במסכת בבא בתרא (יב ב ד"ה כגון זה) מפורש כדעת הפני יהושע, וכך מדויק מלשונו של ה'''רמב"ם''' (שכנים ז;ח).<br> | ||
'''רבי שמעון שקופ''' בחידושיו למסכת בבא קמא (סימן כה) מקשה על הפני יהושע מהמשך סוגיית הגמרא, שם הגמרא מנסה להביא ראייה שזה נהנה וזה לא חסר חייב מהלכות מעילה, ולפי שיטתו של הפני יהושע הדברים קשים להבנה, שהרי לא שייך להחיל על ההקדש את הדין של "כופין על מידת סדום".<ref>עיין בדבריו של '''רבי שמואל רוזובסקי''' (בבא בתרא יב ב אות רכד) שמציע יישוב לשיטתו של הפני יהושע </ref> | '''רבי שמעון שקופ''' בחידושיו למסכת בבא קמא (סימן כה) מקשה על הפני יהושע מהמשך סוגיית הגמרא, שם הגמרא מנסה להביא ראייה שזה נהנה וזה לא חסר חייב מהלכות מעילה, ולפי שיטתו של הפני יהושע הדברים קשים להבנה, שהרי לא שייך להחיל על ההקדש את הדין של "כופין על מידת סדום".<ref>עיין בדבריו של '''רבי שמואל רוזובסקי''' (בבא בתרא יב ב אות רכד) שמציע יישוב לשיטתו של הפני יהושע </ref> | ||
=== שיטת רבי שמעון שקופ === | |||
'''רבי שמעון שקופ''' (סימן כה) חלק על הפני יהושע בעקבות קושייתו מסוגיית הגמרא, ומפרש את שורש הפטור באופן אחר. לדעתו של רבי שמעון שקופ גדר הפטור הוא שאין לבעל הנכס זכות לתבוע הנאה בלבד בלי חסרון, ורק במקרה שבו יש חסרון ממשי ניתן לתבוע גם את שווי ההנאה מהנכס, משום שבמקרה כזה ההנאה היא "על חשבונו" של בעל הנכס. <br> | |||
הדברים נתבארו יותר בחידושי '''רבי אריה לייב מאלין''' (חלק א סימן סט), שכתב שישנם תשלומים המבוססים על "ממוני גבך", דהיינו על כך שישנו ממון של התובע שנמצא בידיו של הנתבע, כגון במקרה של תביעה להשבת הגזלה או לפירעון הלוואה. לדעתו של רבי אריה לייב מאלין גם תשלומי נהנה מבוססים על "ממוני גבך", מפני שגם ההשתמשות בחפץ מוגדרת כממון, ומי שהשתמש בחפץ של חבירו בלא רשותו למעשה מחזיק בממון חבירו שלא כדין ועליו להחזירו את שווי השימוש. אלא שבמקרה שבו התובע לא הפסיד דבר מהשימוש בנכס לא ניתן לתבוע משום "ממוני גבך", שהרי איך ניתן לטעון שממון של התובע נמצא אצל הנתבע אם התובע לא התחסר כלל! | |||
=== שיטת רבי חיים סולובייצ'יק === | |||
בחידושי '''רבי חיים סולובייצ'יק''' על הש"ס (סימן שיז) מובא בשמו שהגדר של פטור "זה נהנה וזה לא חסר" הוא משום שהבעלים לא מקפיד על הנאה מנכסיו כל עוד הוא לא מפסיד ממנה, כלומר הפטור הוא כעין מחילה של הבעלים. מדבריו של '''רבינו יונה''' במסכת בבא בתרא (ד ב ד"ה המקיף) מוכח שכך הוא הבין את גדר הפטור, אך הנימוקי יוסף (בבא קמא ט ב) כותב בפירוש בשם הרמ"ה שדין "זה נהנה וזה לא חסר" לא מבוסס על מחילה. | |||
== זה לא נהנה וזה חסר == | == זה לא נהנה וזה חסר == | ||
| שורה 61: | שורה 68: | ||
[[קטגוריה: בבא קמא כ:]] | [[קטגוריה: בבא קמא כ:]] | ||
[[קטגוריה: חושן משפט סימן שסג]] | [[קטגוריה: חושן משפט סימן שסג]] | ||
== הערות שוליים == | |||