הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"

נוספו 32 בתים ,  07:16, 6 במרץ 2025
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 166: שורה 166:


=====אם האב יכול לברך על הבן=====
=====אם האב יכול לברך על הבן=====
נשאל בשו"ת '''חוט המשולש''' לתשב"ץ (א ד) אם נכון מה שנוהגים קצת אנשים שהאב מברך הגומל על בנו שהיה חולה ונתרפא. והעלה שם שיכול האב לברך עבור נס שאירע לבן, כל זמן שבנו קטן, ואפילו למ"ד שאין אחר יכול לברך בשביל בעל הנס, בנו שאני שכגופו הוא וחובת עוונתיו עליו.
נשאל בשו"ת '''חוט המשולש''' לתשב"ץ {{היברובוקס|42133|3|א ד}} אם נכון מה שנוהגים קצת אנשים שהאב מברך הגומל על בנו שהיה חולה ונתרפא. והעלה שם שיכול האב לברך עבור נס שאירע לבן, כל זמן שבנו קטן, ואפילו למ"ד שאין אחר יכול לברך בשביל בעל הנס, בנו שאני שכגופו הוא וחובת עוונותיו עליו.


אבל ב'''אבודרהם''' (ברכות הראיה השבח וההודאה ד"ה וכתב) הביא בשם '''ר' גרשום בן שלמה''' (מקטלוניא) שפעם גער באחד שבירך בבית הכנסת הגומל על נס שאירע לבנו, מפני שאין מברכים אלא אותם ארבעה שאמרו חז"ל, וגם שאין האב מברך על נס בנו.
אבל ב'''אבודרהם''' (ברכות הראיה השבח וההודאה ד"ה וכתב) הביא בשם '''ר' גרשום בן שלמה''' (מקטלוניא) שפעם גער באחד שבירך בבית הכנסת הגומל על נס שאירע לבנו, מפני שאין מברכים אלא אותם ארבעה שאמרו חז"ל, וגם שאין האב מברך על נס בנו.
שורה 272: שורה 272:
ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}} כתב שיוצא אף על פי שהמברך לא התכוון להוציאו.
ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}} כתב שיוצא אף על פי שהמברך לא התכוון להוציאו.


וב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} כתב שצריך המברך לכוון להוציאו, כמו בכל פעם שאחד מוציא את חברו, שצריך לכוון להוציאו כמפורש ב'''שולחן ערוך''' {{היברובוקס|14164|238|ריג ג}}. אבל ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|ט}} כתב לחלק שמה שאמרו שצריך המברך לכוון להוציאו הוא רק בשאר ברכות שאין מברכים בלשון נוכח, מה שאין כן כאן שאומר "אשר גמלך". וכן כתבו ב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|40464|118|משבצות זהב ג}}, ב'''נהר שלום''' {{היברובוקס|7945|112|ט}}, וב'''שער הציון''' {{היברובוקס|14164|256|ט}} שאף על גב שלא כיוון להוציאו יצא.
וב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} כתב שצריך המברך לכוון להוציאו, כמו בכל פעם שאחד מוציא את חברו, שצריך לכוון להוציאו כמפורש ב'''שולחן ערוך''' {{היברובוקס|14164|238|ריג ג}}. אבל ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|ט}} כתב לחלק שמה שאמרו שצריך המברך לכוון להוציאו הוא רק בשאר ברכות שאין מברכים בלשון נוכח, מה שאין כן כאן שאומר "אשר גמלך". וכן כתבו ב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|40464|118|משבצות זהב ב}}, ב'''נהר שלום''' {{היברובוקס|7945|112|ט}}, וב'''שער הציון''' {{היברובוקס|14164|256|ט}}, שאף על גב שלא כיוון להוציאו יצא.


===כוונת המתברך לצאת===
===כוונת המתברך לצאת===
כתב ב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} שצריך שיכוון לצאת בה ידי חובתו, וכן כתב ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|ט-י}} וב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|40464|118|משבצות זהב ג}} וב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יא}}. והוסיף ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|י}} שאם לא כוון לצאת, אף שענה אמן, לא יצא.
כתב ב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} שצריך שיכוון לצאת בה ידי חובתו, וכן כתב ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|ט-י}}, ב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|40464|118|משבצות זהב ב}}, וב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יא}}. והוסיף ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|י}} שאם לא כוון לצאת, אף שענה אמן, לא יצא.


וב'''נהר שלום''' {{היברובוקס|7945|112|ט}} כתב שאפילו בלי דעת השומע יצא.
וב'''נהר שלום''' {{היברובוקס|7945|112|ט}} כתב שאפילו בלי דעת השומע יצא.
501

עריכות