501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
←אם האב יכול לברך על הבן: קישור ותיקון
(←נוסח הברכה ופירושה: הרחבה) |
(←אם האב יכול לברך על הבן: קישור ותיקון) |
||
| (22 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
<BR /> מי שהיה חולה ונתרפא - "אוילים מדרך פשעם... יודו לה' חסדו". | <BR /> מי שהיה חולה ונתרפא - "אוילים מדרך פשעם... יודו לה' חסדו". | ||
<BR /> מי שהיה חבוש בבית האסורים - "יושבי חושך וצלמות... יודו לה' חסדו". | <BR /> מי שהיה חבוש בבית האסורים - "יושבי חושך וצלמות... יודו לה' חסדו". | ||
<BR />ו'''הטור''' | <BR />ו'''הטור''' {{טור|אורח חיים|ריט|אורח חיים ריט}} נתן בהם סימן "וכל החיי"ם יודוך סלה", ראשי תיבות - חבוש, ים, יסורין, מדבר. ואילו ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] נתן סימן אחר ממה שכתוב בישעיהו (לח יט) "'''חי חי''' הוא יודך", ראשי תיבות - חולה שנתרפא, יוצא למדבר, חבוש, יורד הים. | ||
===סדר הארבעה=== | ===סדר הארבעה=== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
===הולכי מדברות=== | ===הולכי מדברות=== | ||
====האם מברכים דווקא במדבר או בכל דרך==== | ====האם מברכים דווקא במדבר או בכל דרך==== | ||
כתב '''רבנו יונה''' (מג א ד"ה ארבעה), שמנהג צרפת הוא שאין מברכים הגומל כאשר עוברים מעיר לעיר, שלא דיברה הגמרא אלא בהולכי מדברות שיש בהם סכנה, ואף שבירושלמי כתוב 'כל הדרכים בחזקת סכנה', זהו דווקא לענין תפילת הדרך בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' | כתב '''רבנו יונה''' (מג א ד"ה ארבעה), שמנהג צרפת הוא שאין מברכים הגומל כאשר עוברים מעיר לעיר, שלא דיברה הגמרא אלא בהולכי מדברות שיש בהם סכנה, ואף שבירושלמי כתוב 'כל הדרכים בחזקת סכנה', זהו דווקא לענין [[תפילת הדרך]] בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ג|ט ג}} והוסיף בזה טעם לחלק בין תפילת הדרך לברכת הגומל, שתפילת הדרך היא בקשה ובכל דרך צריך לבקש על נפשו, אבל ברכת הגומל נתקנה במקום קרבן תודה. | ||
<BR />גם ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] משמע שדווקא במהלך במקום סכנה הוא שחייב לברך. | <BR />גם ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] משמע שדווקא במהלך במקום סכנה הוא שחייב לברך. | ||
אבל הרמב"ן ב'''תורת האדם''' (ענין הרפואה ח ד"ה ולענין ברכת החולים) כתב להדיא שכל הולכי דרכים צריכים להודות, ובגמרא נקטה 'הולכי מדברות' משום לישנא דקרא. וגם הביא הראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) לגבי | אבל הרמב"ן ב'''תורת האדם''' (ענין הרפואה ח ד"ה ולענין ברכת החולים) כתב להדיא שכל הולכי דרכים צריכים להודות, ובגמרא נקטה 'הולכי מדברות' משום לישנא דקרא. וגם הביא הראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) לגבי תפילת הדרך, שכל הדרכים בחזקת סכנה הן. | ||
<BR />גם מלשון ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) ששינה לשון הגמרא ובמקום 'הולכי מדברות' כתב 'הולכי דרכים', מבואר שלאו דווקא מדברות אלא בכל דרך יש לברך כאשר יגיע ליישוב. אמנם ה'''בית חדש''' (ד) למד מדברי הרמב"ם שדווקא הולכי מדבר מברכים, ממה שכתב 'כשיגיעו לישוב', מבואר דעד השתא לא בדרך מיושבת היו. | <BR />גם מלשון ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) ששינה לשון הגמרא ובמקום 'הולכי מדברות' כתב 'הולכי דרכים', מבואר שלאו דווקא מדברות אלא בכל דרך יש לברך כאשר יגיע ליישוב. אמנם ה'''בית חדש''' (ד) למד מדברי הרמב"ם שדווקא הולכי מדבר מברכים, ממה שכתב 'כשיגיעו לישוב', מבואר דעד השתא לא בדרך מיושבת היו. | ||
ה'''טור''' | ה'''טור''' {{היברובוקס|14265|376|אורח חיים ריט}} הביא שתי הדעות ולא הכריע רק הוסיף שבספרד נוהגים לברך בכל הדרכים אף שאין בהם סכנה. | ||
<BR />וכן ב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) הביא שתי הדעות וכתב שהמנהג כהרמב"ן לברך הגומל אפילו כשהולכים מעיר לעיר. גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יג ב) אחר שהביא מנהג אשכנז, כתב שלא כן עמא דבר. | <BR />וכן ב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) הביא שתי הדעות וכתב שהמנהג כהרמב"ן לברך הגומל אפילו כשהולכים מעיר לעיר. גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יג ב) אחר שהביא מנהג אשכנז, כתב שלא כן עמא דבר. | ||
<BR />בספר ה'''פרדס''' כתב בשם ר' יעקב בעל שו"ת מן השמים, שהשיבו לו על שאלה זו שיש לברך על כל דרך. | <BR />בספר ה'''פרדס''' כתב בשם ר' יעקב בעל שו"ת מן השמים, שהשיבו לו על שאלה זו שיש לברך על כל דרך. | ||
ב'''שלחן ערוך''' | ב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|643|ריט ז}} הביא כדברי הטור שבאשכנז וצרפת לא חייבו לברך אלא בהולכי מדברות, ואילו בספרד נוהגים לברך לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה. | ||
ב'''בית חדש''' (ד) הכריע כדברי הרמב"ן וכדמפורש בירושלמי שעל כל דרך מברכים לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה הם. | ב'''בית חדש''' (ד) הכריע כדברי הרמב"ן וכדמפורש בירושלמי שעל כל דרך מברכים לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה הם. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
ב'''רש"י''' (ד"ה צריכין) כתב שיש לברך כשיוצאים מן הסכנה, ושמא יש לדייק בדבריו שאין צורך להגיע למחוז חפצו, אלא כל שחלפה לה הסכנה יכול לברך. | ב'''רש"י''' (ד"ה צריכין) כתב שיש לברך כשיוצאים מן הסכנה, ושמא יש לדייק בדבריו שאין צורך להגיע למחוז חפצו, אלא כל שחלפה לה הסכנה יכול לברך. | ||
'''ברמב"ם''' (ברכות י ח) הוסיף לגבי יורדי הים 'כשעלו ממנו' ולגבי הולכי מדבר הוסיף 'כשיגיעו ליישוב'. וכן העתיקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1049 (אורח חיים ריט א)]. | '''ברמב"ם''' (ברכות י ח) הוסיף לגבי יורדי הים 'כשעלו ממנו' ולגבי הולכי מדבר הוסיף 'כשיגיעו ליישוב'. וכן העתיקו ה'''{{טור|אורח חיים|ריט|טור|בכותרת=כן}}''' וה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1049 (אורח חיים ריט א)]. | ||
<BR />וכתב ה'''עולת תמיד''' אורגלר [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (א)] בכוונתו שאף אם אירע לו נס בים, אינו מברך עד שיעלה ממנו, וכן אם מתעכב יום-יומיים בנמל בתחנת ביניים, אינו מברך עד שיגיע למחוז חפצו, אמנם מסתפק שם כאשר מתעכבים הרבה זמן אם יש לו לברך. | <BR />וכתב ה'''עולת תמיד''' אורגלר [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (א)] בכוונתו שאף אם אירע לו נס בים, אינו מברך עד שיעלה ממנו, וכן אם מתעכב יום-יומיים בנמל בתחנת ביניים, אינו מברך עד שיגיע למחוז חפצו, אמנם מסתפק שם כאשר מתעכבים הרבה זמן אם יש לו לברך. | ||
<BR />ובספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט א)] הביא בשם '''עטרת זקנים''' (ב) שאין לברך עד שיצא מן הצרה לגמרי, וכן בחולה עד שילך על בוריו, וכן העתיק לדינא ה'''משנה ברורה''' (א-ב) שיורדי הים או הולכי מדברות שבדרך הליכתם עוברים איזו עיר או נמל אינם מברכים. | <BR />ובספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט א)] הביא בשם '''עטרת זקנים''' (ב) שאין לברך עד שיצא מן הצרה לגמרי, וכן בחולה עד שילך על בוריו, וכן העתיק לדינא ה'''משנה ברורה''' (א-ב) שיורדי הים או הולכי מדברות שבדרך הליכתם עוברים איזו עיר או נמל אינם מברכים. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
====שיעור הדרך שצריך לברך עליה==== | ====שיעור הדרך שצריך לברך עליה==== | ||
כתב ה'''אבודרהם''' שכשם ש[[שיעור מהלך פרסה חשיב דרך לענין תפילת הדרך]], שכן כתב בעל הלכות גדולות, שמע מינה דפחות מזה לא חשיב דרך גם לענין ברכת הגומל, ולכן על דרך בשיעור פרסה יש לברך ברכת הגומל. וכן הוא בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות ג א). | כתב ה'''אבודרהם''' שכשם ש[[שיעור מהלך פרסה חשיב דרך לענין תפילת הדרך]], שכן כתב בעל הלכות גדולות, שמע מינה דפחות מזה לא חשיב דרך גם לענין ברכת הגומל, ולכן על דרך בשיעור פרסה יש לברך ברכת הגומל. וכן הוא בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות ג א). | ||
<BR />וב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] כתב שיש נותנים שיעור לדרך עד פרסה. אמנם ב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הר"ר דוד) הביא בשם הארחות חיים שלמד מדברי הרמב"ן בתורת האדם, שאף על פחות מפרסה מברך, שכל דרך היא בחזקת סכנה, ושכתב שלא כן המנהג. אך לפנינו בארחות חיים אין את כל זה, אך כן הוא בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות ג א). על כל פנים הכריע הבית יוסף כבה"ג שבפחות מפרסה אין לברך. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' | <BR />וב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] כתב שיש נותנים שיעור לדרך עד פרסה. אמנם ב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הר"ר דוד) הביא בשם הארחות חיים שלמד מדברי הרמב"ן בתורת האדם, שאף על פחות מפרסה מברך, שכל דרך היא בחזקת סכנה, ושכתב שלא כן המנהג. אך לפנינו בארחות חיים אין את כל זה, אך כן הוא בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות ג א). על כל פנים הכריע הבית יוסף כבה"ג שבפחות מפרסה אין לברך. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|643|ריט ז}} שעל פחות מפרסה אין לברך, אלא אם כן הוא מקום המוחזק בסכנה ביותר, שאז מברך אפילו בפחות מפרסה. | ||
=====אם שיעור פרסה נמדד לפי אורך הדרך או לפי זמן ההליכה===== | =====אם שיעור פרסה נמדד לפי אורך הדרך או לפי זמן ההליכה===== | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
כיוצא בזה השיב ה'''רשב"א''' לשואלו (א פב), שכל שעלה למיטה מחמת אותו חולי, כשיעמוד מחליו צריך לברך. | כיוצא בזה השיב ה'''רשב"א''' לשואלו (א פב), שכל שעלה למיטה מחמת אותו חולי, כשיעמוד מחליו צריך לברך. | ||
אמנם ב'''ספר הערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=33 (ערך ארבעה)] כתב בשם רב האי גאון שהגמרא סידרה את הארבעה לפי סדר סכנתם וחולה מנוי שלישי לפי שעל כל חולי מברך, אפילו חושש בראשו או בגרונו, וכן כתב ה'''כלבו''' (כ) שמצא בירושלמי. | אמנם ב'''ספר הערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=33 (ערך ארבעה)] כתב בשם '''רב האי גאון''' שהגמרא סידרה את הארבעה לפי סדר סכנתם וחולה מנוי שלישי לפי שעל כל חולי מברך, אפילו חושש בראשו או בגרונו, וכן כתב ה'''כלבו''' (כ) שמצא בירושלמי. | ||
ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י ה) הביא שתי הדעות, דעת '''רבנו יוסף''' שדווקא בנפל למיטה מברך, ודעת הערוך בשם רב האי גאון שמברך אף החושש בראשו או בגרונו. וב'''שיטה מקובצת''' גם הוא הביא שתי הדעות, ומשמע שדעתו נוטה שרק מי שנפל למיטה מברך אף שאין בו סכנה, וכן משמע דעת ה'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)]. | ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י ה) הביא שתי הדעות, דעת '''רבנו יוסף''' שדווקא בנפל למיטה מברך, ודעת הערוך בשם רב האי גאון שמברך אף החושש בראשו או בגרונו. וב'''שיטה מקובצת''' גם הוא הביא שתי הדעות, ומשמע שדעתו נוטה שרק מי שנפל למיטה מברך אף שאין בו סכנה, וכן משמע דעת ה'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)]. | ||
ב'''טור''' | ב'''טור''' {{היברובוקס|14265|376|אורח חיים ריט}} הביא ב' הדעות אבל חיבר את דעת הרמב"ן עם ספר הערוך, ואת דעת התוס' בשם הר"ר יוסף חיבר עם דעת ה'''ראב"ד''' שדווקא במכה של חלל שיש בה סכנה מברך. וכן נמשך אחריו ה'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) שכתב שדעת הרמב"ן כדעת הערוך שעל כל מיחוש צריך לברך, ושכן נהגו. וזה לכאורה דלא כדמשמע בתורת האדם שדווקא אם עלה למיטה מפני שהוא כעולה לגרדום. | ||
<BR />ובאמת ה'''אליה רבה''' (יג) העיר בזה בקצרה על הטור, שלא השוו הר"ר יוסף והראב"ד אלא במה ששוללים ברכה על מיחוש, אבל בכל זאת חלוקים הם, שלפי הר"ר יוסף אפילו בלא סכנה מברך. | <BR />ובאמת ה'''אליה רבה''' (יג) העיר בזה בקצרה על הטור, שלא השוו הר"ר יוסף והראב"ד אלא במה ששוללים ברכה על מיחוש, אבל בכל זאת חלוקים הם, שלפי הר"ר יוסף אפילו בלא סכנה מברך. | ||
<BR />גם ה'''מאמר מרדכי''' כרמי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=441 (ט)] תמה על הטור בזה, שהרי הרמב"ן אינו חולק על הר"ר יוסף המובא בתוס' אלא על הראב"ד שמצריך מכה של חלל, וכן על הערוך שאומר אפילו מיחוש. וכתב ליישב דברי הטור, שסובר שיש רק חילוק בין חולי שיש בו סכנה לחולי שאין בו סכנה, ולפי זה יש לפרש גם נפל למיטה לצדדים, שלפי התוס' הכוונה חולי שיש בו סכנה, שבא לאפוקי מיחוש, ואילו הרמב"ן במפורש בא לאפוקי מכה של חלל, ולכן מפרש בדבריו שנפל למיטה הוא אפילו בחולי שאין בו סכנה. אבל מסיק המאמר מרדכי שיותר נכון שיש ג' חלוקות בדבר - מיחוש, נפל למיטה וסכנה. | <BR />גם ה'''מאמר מרדכי''' כרמי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=441 (ט)] תמה על הטור בזה, שהרי הרמב"ן אינו חולק על הר"ר יוסף המובא בתוס' אלא על הראב"ד שמצריך מכה של חלל, וכן על הערוך שאומר אפילו מיחוש. וכתב ליישב דברי הטור, שסובר שיש רק חילוק בין חולי שיש בו סכנה לחולי שאין בו סכנה, ולפי זה יש לפרש גם נפל למיטה לצדדים, שלפי התוס' הכוונה חולי שיש בו סכנה, שבא לאפוקי מיחוש, ואילו הרמב"ן במפורש בא לאפוקי מכה של חלל, ולכן מפרש בדבריו שנפל למיטה הוא אפילו בחולי שאין בו סכנה. אבל מסיק המאמר מרדכי שיותר נכון שיש ג' חלוקות בדבר - מיחוש, נפל למיטה וסכנה. | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
=====הכרעת הפוסקים===== | =====הכרעת הפוסקים===== | ||
ה'''שלחן ערוך''' | ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|643|ח}} כתב שבכל חולי צריך לברך אם עלה למיטה וירד. וזהו כדברי הרמב"ן. והעיר ה'''משנה ברורה''' (כד) שאם לא עלה למיטה אלא רק יש לו מיחוש בעלמא, אינו מברך. | ||
<BR />אמנם ה'''רמ"א''' שם כתב בשם יש אומרים שאינו מברך אלא על חולי שיש בו סכנה כמכה של חלל. | <BR />אמנם ה'''רמ"א''' שם כתב בשם יש אומרים שאינו מברך אלא על חולי שיש בו סכנה כמכה של חלל. | ||
<BR />אבל ה'''בית חדש''' (ד) פסק כדעת מרן השלחן ערוך, וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (ח) וכתב שכן נוהגים קצת, וכן משמע שהסכים ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ז), וכן היא דעת הרב '''אליה רבה''' (יג) הנזכר לעיל, והובאו דבריהם ב'''משנה ברורה''' (כח) בלא הכרעה. ובשו"ת '''יחוה דעת''' (ד יד) כתב שכן המנהג פשוט אצל הספרדים ובלבד שהיה מרותק למטה בחליו. | <BR />אבל ה'''בית חדש''' (ד) פסק כדעת מרן השלחן ערוך, וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (ח) וכתב שכן נוהגים קצת, וכן משמע שהסכים ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ז), וכן היא דעת הרב '''אליה רבה''' (יג) הנזכר לעיל, והובאו דבריהם ב'''משנה ברורה''' (כח) בלא הכרעה. ובשו"ת '''יחוה דעת''' (ד יד) כתב שכן המנהג פשוט אצל הספרדים ובלבד שהיה מרותק למטה בחליו. | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
====מיחוש קבוע==== | ====מיחוש קבוע==== | ||
כתב ב'''שו"ת הרשב"א''' (א פב) שאף במיחוש קבוע שבא מזמן לזמן, צריך לברך כל פעם שיעמוד מחוליו, ואדרבה כל שהוא קבוע הוא חזק יותר. | כתב ב'''שו"ת הרשב"א''' (א פב) שאף במיחוש קבוע שבא מזמן לזמן, צריך לברך כל פעם שיעמוד מחוליו, ואדרבה כל שהוא קבוע הוא חזק יותר. | ||
<BR />וכן העתיק להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' | <BR />וכן העתיק להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|643|ריט ח}} שאין חילוק בין מיחוש קבוע הבא מזמן לזמן למיחוש שאינו קבוע. | ||
אמנם הרב החיד"א ב'''מחזיק ברכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=80&hilite= (ריט ה)] כתב שמי שיש לו קדחת והוא מסוכן, ואחר כך באה לו זיעה ועמד על רגליו כבריא, אין לברך בין קדחת לקדחת עד שיצא ממנו החום לגמרי, וכן פשטה ההוראה ובמנהג. | אמנם הרב החיד"א ב'''מחזיק ברכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=80&hilite= (ריט ה)] כתב שמי שיש לו קדחת והוא מסוכן, ואחר כך באה לו זיעה ועמד על רגליו כבריא, אין לברך בין קדחת לקדחת עד שיצא ממנו החום לגמרי, וכן פשטה ההוראה ובמנהג. | ||
| שורה 127: | שורה 127: | ||
<BR />וכעין זה כתב גם התשב"ץ ב'''חוט המשולש''' (ד ג ל) שלא אמרו חז"ל אלו הארבעה אלא מפני שבאלו מברך אפילו בלא שאירע לו נס, מפני שהם בחזקת סכנה, אבל כל שכן הוא שצריך לברך כאשר אירע לו נס ממש, אפילו שאינו מאלו הארבעה, כגון שעמד עליו אריה לטרפו או נחש להכישו, או שנפל עליו כותל וניצל בנס. | <BR />וכעין זה כתב גם התשב"ץ ב'''חוט המשולש''' (ד ג ל) שלא אמרו חז"ל אלו הארבעה אלא מפני שבאלו מברך אפילו בלא שאירע לו נס, מפני שהם בחזקת סכנה, אבל כל שכן הוא שצריך לברך כאשר אירע לו נס ממש, אפילו שאינו מאלו הארבעה, כגון שעמד עליו אריה לטרפו או נחש להכישו, או שנפל עליו כותל וניצל בנס. | ||
וב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הרד"א) הביא שתי הדעות ולא הכריע ביניהן, אבל ב'''שלחן ערוך''' | וב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הרד"א) הביא שתי הדעות ולא הכריע ביניהן, אבל ב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|643|ט}} כתב ב'סתם' את דעת הריב"ש שמברך, ואילו ב'יש אומרים' את דעת האומרים שאלו הארבעה דווקא, והכריע שטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות. | ||
<BR />אמנם ה'''טורי זהב''' (ז) כתב שראה הרבה שנוהגים כסברה ראשונה לברך בשם ומלכות, ושכן מסתבר כי כולם כלולים בהולכי דרכים. גם ה'''משנה ברורה''' (לב) העתיק כן להלכה בשם אחרונים. | <BR />אמנם ה'''טורי זהב''' (ז) כתב שראה הרבה שנוהגים כסברה ראשונה לברך בשם ומלכות, ושכן מסתבר כי כולם כלולים בהולכי דרכים. גם ה'''משנה ברורה''' (לב) העתיק כן להלכה בשם אחרונים. | ||
| שורה 152: | שורה 152: | ||
<BR />גם החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ריט ב) הביא דבריו והוסיף שכן הסכים '''רבי יעקב מולכו''' בתשובה (קמא). וכן הכריע הרב '''בן איש חי''' (א עקב ה) שנשים תברכנה בעשרה עם שם ומלכות. | <BR />גם החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ריט ב) הביא דבריו והוסיף שכן הסכים '''רבי יעקב מולכו''' בתשובה (קמא). וכן הכריע הרב '''בן איש חי''' (א עקב ה) שנשים תברכנה בעשרה עם שם ומלכות. | ||
<BR />אבל ה'''מגן אברהם''' (א) יישב המנהג שלא לברך, מפני שסבורות שברכה זו רשות היא. | <BR />אבל ה'''מגן אברהם''' (א) יישב המנהג שלא לברך, מפני שסבורות שברכה זו רשות היא. | ||
וב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|יב}} כתב שעדיף שהבעל יאמר לה בא"י אמ"ה אשר גמלך כו', והיא תענה אמן. | |||
====קטן==== | ====קטן==== | ||
| שורה 157: | שורה 159: | ||
והביאו ה'''מגן אברהם''' (א) להלכה. | והביאו ה'''מגן אברהם''' (א) להלכה. | ||
אבל המהר"י בסאן ב'''לחמי תודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1944&st=&pgnum=47 (ה)] הקשה על דבריו, שאם כן אף לא יברך עד גיל עשרים, שאף שחייב בדיני אדם אינו חייב בדיני שמים. והוסיף שאף אם נאמר שקטן אינו בכלל 'חייבים', מכל מקום יכול לברך כשם שמצינו שמברכים ב[[יום טוב שחל במוצאי שבת, שמברך 'המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך...']] אף שאינו חול. וסיים שהיותר נראה הוא שלשון 'חייבים' אינו הכוונה לעונש, אלא לשון חוב שחייב אדם לבוראו על רוב הטובות שעושה עמו, ולכן העלה שם להלכה שקטן מברך ברכת הגומל. וכתב ה'''חיד"א''' בברכי יוסף (ריט א) שכן המנהג. | אבל המהר"י בסאן ב'''לחמי תודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1944&st=&pgnum=47 (ה)] הקשה על דבריו, שאם כן אף לא יברך עד גיל עשרים, שאף שחייב בדיני אדם אינו חייב בדיני שמים. והוסיף שאף אם נאמר שקטן אינו בכלל 'חייבים', מכל מקום יכול לברך כשם שמצינו שמברכים ב[[הבדלה ממוצאי שבת ליום טוב|יום טוב שחל במוצאי שבת, שמברך 'המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך...']] אף שאינו חול. וסיים שהיותר נראה הוא שלשון 'חייבים' אינו הכוונה לעונש, אלא לשון חוב שחייב אדם לבוראו על רוב הטובות שעושה עמו, ולכן העלה שם להלכה שקטן מברך ברכת הגומל. וכתב ה'''חיד"א''' בברכי יוסף (ריט א) שכן המנהג. | ||
וכן מסיק הרב '''{{היברובוקס|7920|188|מור וקציעה|סוגריים=לא}}''' שמי שינהוג לקטן לברך הגומל על נסו, אין לתפוס אותו, ובהגיע לחינוך ראוי ודבר נכון הוא לנהוג כן. | |||
<BR />הרב '''בן איש חי''' (א עקב ד) כתב למעשה שקטן שהגיע לחינוך יברך, ורק במקום שאין מנהג ידוע לא יזכיר שם ומלכות מפני סברת החולקים. | <BR />הרב '''בן איש חי''' (א עקב ד) כתב למעשה שקטן שהגיע לחינוך יברך, ורק במקום שאין מנהג ידוע לא יזכיר שם ומלכות מפני סברת החולקים. | ||
| שורה 163: | שורה 166: | ||
=====אם האב יכול לברך על הבן===== | =====אם האב יכול לברך על הבן===== | ||
נשאל בשו"ת '''חוט המשולש''' לתשב"ץ | נשאל בשו"ת '''חוט המשולש''' לתשב"ץ {{היברובוקס|42133|3|א ד}} אם נכון מה שנוהגים קצת אנשים שהאב מברך הגומל על בנו שהיה חולה ונתרפא. והעלה שם שיכול האב לברך עבור נס שאירע לבן, כל זמן שבנו קטן, ואפילו למ"ד שאין אחר יכול לברך בשביל בעל הנס, בנו שאני שכגופו הוא וחובת עוונותיו עליו. | ||
אבל ב'''אבודרהם''' (ברכות הראיה השבח וההודאה ד"ה וכתב) הביא בשם '''ר' גרשום בן שלמה''' (מקטלוניא) שפעם גער באחד שבירך בבית הכנסת הגומל על נס שאירע לבנו, מפני שאין מברכים אלא אותם ארבעה שאמרו חז"ל, וגם שאין האב מברך על נס בנו. | אבל ב'''אבודרהם''' (ברכות הראיה השבח וההודאה ד"ה וכתב) הביא בשם '''ר' גרשום בן שלמה''' (מקטלוניא) שפעם גער באחד שבירך בבית הכנסת הגומל על נס שאירע לבנו, מפני שאין מברכים אלא אותם ארבעה שאמרו חז"ל, וגם שאין האב מברך על נס בנו. | ||
וכן מסיק בספר '''אהל יוסף''' {{היברובוקס|812|5|הלכות הגומל א}} שאם רוצה האב לברך על הצלת בנו הקטן, יברך בלי שם ומלכות אלא יאמר ברוך הגומל וכו', או יברך ברוך אתה השם וכו', או יברך בשם ומלכות במחשבה ולא יוציא השם בשפתיו. | |||
==נוסח הברכה ופירושה== | ==נוסח הברכה ופירושה== | ||
| שורה 177: | שורה 182: | ||
<BR />גם ב'''מנהג מרשילייא''' (תפילה לימות החול 102) הנוסח רק 'הגומל לחייבים טובות', וכן הנוסח בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות ג א, שער הרפואה ב). | <BR />גם ב'''מנהג מרשילייא''' (תפילה לימות החול 102) הנוסח רק 'הגומל לחייבים טובות', וכן הנוסח בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות ג א, שער הרפואה ב). | ||
בסידור '''{{היברובוקס|16091| | בסידור '''{{היברובוקס|16091|142|תהלת ה'|סוגריים=לא}}''' נדפס נוסח הברכה 'הגומל לחיבים טובות שגמלני טוב'. וב'''נזר התורה''' {{היברובוקס|36027|273|ניסן תשס"ח עמ' רעג}} בשם ספר '''ועלהו לא יבול''' (א עמ' קטו) מובא שכן בירך '''רבי שלמה זלמן אוירבך'''. | ||
ב'''ארחות חיים''' (א סעודה ט) תמה למה מברכים הגומל ב'ה' בתחילה, שהרי לגבי 'המוציא' מברכים כן רק בגלל שנקט לשון הפסוק. | ב'''ארחות חיים''' (א סעודה ט) תמה למה מברכים הגומל ב'ה' בתחילה, שהרי לגבי 'המוציא' מברכים כן רק בגלל שנקט לשון הפסוק. | ||
| שורה 194: | שורה 199: | ||
<BR />אבל הרב '''בן איש חי''' כתב (א עקב א) שיענו 'האל שגמלך...'. | <BR />אבל הרב '''בן איש חי''' כתב (א עקב א) שיענו 'האל שגמלך...'. | ||
בסידור '''{{היברובוקס|16091| | בסידור '''{{היברובוקס|16091|142|תהלת ה'|סוגריים=לא}}''' נדפס שעונים: 'אמן. מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה'. | ||
==בפני עשרה== | ==בפני עשרה== | ||
| שורה 235: | שורה 240: | ||
===לחזור ולברך במנין אחר=== | ===לחזור ולברך במנין אחר=== | ||
כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=66&hilite= (ב א)] שאם בירך הגומל במנין אחד, יכול לחזור ולברך שוב בבית כנסת אחר. | כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=66&hilite= (ב א)] שאם בירך הגומל במנין אחד, יכול לחזור ולברך שוב בבית כנסת אחר. | ||
<BR />אבל הרב '''מאמר מרדכי''' כרמי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=439&hilite= (ג)] דחה דבריו מכל וכל וכתב שהוא דבר מתמיה, ויש בזה ברכה שאינה צריכה. | <BR />אבל הרב '''מאמר מרדכי''' כרמי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=439&hilite= (ג)] דחה דבריו מכל וכל וכתב שהוא דבר מתמיה, ויש בזה [[ברכה שאינה צריכה]]. | ||
==כשאחר מברך== | ==כשאחר מברך== | ||
בסוף הסוגיה מביאה הגמרא מעשה ברב יהודה שהיה חולה ונתרפא, עלו לבקרו רב חנא בגדתאה ורבנן, ואמרו לו: "בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא" כלומר 'ברוך ה' שהביאך אלינו ולא הביאך לעפר'. אמר להם רב יהודה שבכך פטרו הם אותו מלהודות בברכת הגומל. ומוסיפה הגמרא שמדובר שהיו שם עשרה, וכן שענה רב יהודה 'אמן' אחריהם, שאם לא כן לא יצא ידי חובה בברכתם. | בסוף הסוגיה מביאה הגמרא מעשה ברב יהודה שהיה חולה ונתרפא, עלו לבקרו רב חנא בגדתאה ורבנן, ואמרו לו: "בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא" כלומר 'ברוך ה' שהביאך אלינו ולא הביאך לעפר'. אמר להם רב יהודה שבכך פטרו הם אותו מלהודות בברכת הגומל. ומוסיפה הגמרא שמדובר שהיו שם עשרה, וכן שענה רב יהודה 'אמן' אחריהם, שאם לא כן לא יצא ידי חובה בברכתם. | ||
ה'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ג|ט ג}} מוסיף שאמרו גם כן שם ומלכות, כגון שאמרו "בריך רחמנא מלכא דעלמא". וכן כתב ה'''{{היברובוקס|14265|375|טור|סוגריים=לא}}''', ופסק כן להלכה שאם בירך אחר ואמר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר גמלך כל טוב", וענה אמן, יצא. | |||
'''רבינו יונה''' {{היברובוקס|14308|551|ברכות מג. בדפי הרי"ף}} כתב כדברי הרא"ש, רק הוסיף שאמרו "בריך רחמנא '''אלהנא''' מלכא דעלמא". | |||
וב'''שלטי הגבורים''' {{היברובוקס|14308|551|שם מג. בדפי הרי"ף, אות ו}} מביא לשון '''ריא"ז''' שאם רצה אדם לברך הגומל על אוהבו ועל קרובו שהוא כואב עליו, הרשות בידו. | |||
וב'''בית יוסף''' כתב שנראה מדברי ה'''רשב"א''' {{היברובוקס|42067|42|ברכות נד. ד"ה הרואה}} שלדעתו לא ברכו רב חנא בגדתאה ורבנן על רפואת רב יהודה אלא לפי שהיה רבם, ומביא בבית יוסף שכן כתב '''ה"ר מנוח''' (ברכות י ט), ושלפי דבריהם אין ללמוד משם למי שאינו רבו, אף על פי שהוא חביב עליו כגופו, שיברך על רפואתו, אלא שכתב ה"ר מנוח שלעניין אחרים [שאינם רבו] אין צריכים, ושמסתבר שאם יש להם תועלת בהצלתם, שמברכים. ומסיק בבית יוסף שלעניין הלכה כיון שלדברי הכל אינו חייב לברך, לא יברך, ואם בירך גוערים בו כי שמא [[ברכה לבטלה]] היא. | |||
ו'''{{היברובוקס|14265|376|ב"ח|סוגריים=לא}}''' כתב שאפילו הרשב"א שסובר שאם אינו רבו לא יברך, היינו באין לו תועלת בהצלתו, אבל על אוהבו וקרובו, וכל שכן על אביו או אשתו ובניו, יש לו לברך אף לדעת הרשב"א כמו על רבו. | |||
וב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|642|ד}} פסק שאם בירך אחר ואמר "בא"י אמ"ה אשר גמלך כל טוב" וענה אמן, או שאמר "בריך רחמנא מלכא דעלמא דיהבך לן" וענה אמן, יצא. ולא חילק בין אם היה רבו או לא. וכתבו ב'''{{היברובוקס|7920|188|מור וקציעה|סוגריים=לא}}''' וב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|40464|118|אשל אברהם ד}} שמשמע שחזר בו מדבריו שכתב בבית יוסף, וסובר שכל שחביב עליו רשאי לברך בשבילו. ומוסיף ב'''מור וקציעה''' שאין יכולים לעשות כן אלא כשהם עמו באותו מעמד, אבל ודאי שלא בפני אותו אדם שאירע לו הנס לא שפיר דמי, אלא שעם כל זה, מסתבר שבשביל אשתו יכול לברך אפילו שלא בפניה, כי [[אשתו כגופו]]. | |||
וב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|יא}} פסק שאין לברך בשם ומלכות על אחרים, ורק על אביו או על רבו יכול לברך בנוסח "אשר גמלך" וכו', וכן מסיק ב'''{{היברובוקס|14164|257|ביאור הלכה|סוגריים=לא}}''' שבלא אביו ורבו אינו נכון לברך אפילו באב על בנו וכדומה. ולעניין אשתו כתב ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|יב}} שיש לסמוך על הפוסקים שמברכים מטעם שאשתו כגופו. אבל ב'''ביאור הלכה''' כתב שזה צריך עיון, כי למה ישתנה דינו מדין [[ברכת הניסים]], ששם אין הבעל מברך על נס של אשתו. אבל על אביו ורבו כתב ב'''ביאור הלכה''' שמסתבר שצריך לברך הגומל כמו שצריך לברך על נס שלהם, אלא שמביא בשם '''אליה רבה''' שכתב בשם ה'''רמב"ן''' שלברך ברכת הגומל על אביו ורבו אינו אלא רשות. | |||
ה'''רמב"ם''' השמיט לגמרי המעשה של רב יהודה ורב חנא בגדתאה וכו', וכתב ב'''{{היברובוקס|14164|257|ביאור הלכה|סוגריים=לא}}''' שצריך עיון בטעמו. | |||
===שמיעת כל הברכה=== | |||
כתב ב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} שצריך שישמע כל הברכה מתחלתה ועד סופה. וכן כתב ב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יא}}. | |||
===כשלא ענה אמן=== | |||
ה'''רא"ה''' {{היברובוקס|46470|250|ד"ה רב יהודה}} כתב שאפילו אם לא ענה אמן יצא משום ש[[שומע כעונה]], וכן כתב ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}} בתחילת דבריו, אמנם אחר כך כתב השיטה מקובצת שאפשר שדוקא אם ענה אמן. | |||
ב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יא}} סתם שאם לא ענה אמן לא יצא. וב'''שער הציון''' (ח) ביאר שכ"מ [=כן משמע, או כן מוכח] מלשון ה'''טור''' בשם ה'''רא"ש''', ושכן מוכח ב'''בה"ג'''. | |||
===כוונת המברך להוציאו=== | |||
ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}} כתב שיוצא אף על פי שהמברך לא התכוון להוציאו. | |||
וב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} כתב שצריך המברך לכוון להוציאו, כמו בכל פעם שאחד מוציא את חברו, שצריך לכוון להוציאו כמפורש ב'''שולחן ערוך''' {{היברובוקס|14164|238|ריג ג}}. אבל ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|ט}} כתב לחלק שמה שאמרו שצריך המברך לכוון להוציאו הוא רק בשאר ברכות שאין מברכים בלשון נוכח, מה שאין כן כאן שאומר "אשר גמלך". וכן כתבו ב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|40464|118|משבצות זהב ב}}, ב'''נהר שלום''' {{היברובוקס|7945|112|ט}}, וב'''שער הציון''' {{היברובוקס|14164|256|ט}}, שאף על גב שלא כיוון להוציאו יצא. | |||
===כוונת המתברך לצאת=== | |||
כתב ב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} שצריך שיכוון לצאת בה ידי חובתו, וכן כתב ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|ט-י}}, ב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|40464|118|משבצות זהב ב}}, וב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יא}}. והוסיף ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|י}} שאם לא כוון לצאת, אף שענה אמן, לא יצא. | |||
וב'''נהר שלום''' {{היברובוקס|7945|112|ט}} כתב שאפילו בלי דעת השומע יצא. | |||
===אם יכול לצאת על ידי אחר לכתחילה=== | |||
כתב ב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יב}} שגם לכתחילה יכול לפטור עצמו על ידי ברכת אחר. וב'''שער הציון''' (י) ביאר שהרי רב יהודה פטר עצמו בכך לכתחילה, ושכך כתב ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}}. אך הוסיף ב'''משנה ברורה''' שאם אין שם עשרה, בוודאי אין לו לכוון לפטור עצמו. | |||
===כשאחד מברך לעצמו ושמע חבירו=== | |||
ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}} כתב שהוא הדין באחד שמברך הגומל לעצמו, ושמע חברו המחויב בכך, שיצא. אך מביא שיש אומרים שלא יצא אלא בציור הגמרא שהם ברכו עליו ועל חוליו, מה שאין כן באחד שמברך לעצמו. | |||
וב'''{{היברובוקס|14265|375|טור|סוגריים=לא}}''' כתב שבאופן זה יצא גם אם לא ענה אמן. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|642|ה}}. | |||
==זמן הברכה== | ==זמן הברכה== | ||
| שורה 259: | שורה 306: | ||
כתב ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) 'וכיצד מברך, עומד ביניהם...'. וב'''כסף משנה''' שם וכן ב'''בית יוסף''' תמה מנין לו לרמב"ם דבר זה שברכת הגומל צריכה עמידה. | כתב ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) 'וכיצד מברך, עומד ביניהם...'. וב'''כסף משנה''' שם וכן ב'''בית יוסף''' תמה מנין לו לרמב"ם דבר זה שברכת הגומל צריכה עמידה. | ||
<BR />ב'''בית חדש''' (א) כתב לתרץ שמהפסוק 'ובמושב זקנים יהללוהו' משמע שהזקנים יושבים והמהללים עומדים. | <BR />ב'''בית חדש''' (א) כתב לתרץ שמהפסוק 'ובמושב זקנים יהללוהו' משמע שהזקנים יושבים והמהללים עומדים. | ||
<BR />בספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט ג)] כתב לתרץ שברכת הגומל היא כדין הלל, כלשון הפסוק 'יהללוהו', וקיימא לן (אורח חיים תכב ז) ש[[הלל יש לומר בעמידה]], ולכן גם בברכה זו שהיא כהלל יש לעמוד. וב'''שו"ת חת"ם סופר''' (אורח חיים נא) הסכים לתירוץ זה, אבל כתב עוד שהרמב"ם סבירא ליה שכל דבר של ציבור צריך עמידה מפני כבוד הציבור, וכמו שכתב לענין קריאת המגילה (מגילה ב ז), ש[[בציבור אין לקרוא את המגילה יושב]], מפני כבוד הציבור. | <BR />בספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט ג)] כתב לתרץ שברכת הגומל היא כדין הלל, כלשון הפסוק 'יהללוהו', וקיימא לן (אורח חיים תכב ז) ש[[עמידה באמירת הלל|הלל יש לומר בעמידה]], ולכן גם בברכה זו שהיא כהלל יש לעמוד. וב'''שו"ת חת"ם סופר''' (אורח חיים נא) הסכים לתירוץ זה, אבל כתב עוד שהרמב"ם סבירא ליה שכל דבר של ציבור צריך עמידה מפני כבוד הציבור, וכמו שכתב לענין קריאת המגילה (מגילה ב ז), ש[[עמידה בקריאת המגילה בציבור|בציבור אין לקרוא את המגילה יושב]], מפני כבוד הציבור. | ||
<BR />וב'''בן איש חי''' (א עקב א) כתב טעם חדש, לפי שברכה זו היא במקום קרבן תודה, והמקריב עומד ומקריב. | <BR />וב'''בן איש חי''' (א עקב א) כתב טעם חדש, לפי שברכה זו היא במקום קרבן תודה, והמקריב עומד ומקריב. | ||
ה'''שלחן ערוך''' לא העתיק דברי הרמב"ם אלו להלכה, כנראה מפני שלא מצא להם מקור. אבל ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג כל ישראל לברך מעומד ואין לשנות. גם ה'''עולת תמיד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (ג)] כתב שכן המנהג. | ה'''שלחן ערוך''' לא העתיק דברי הרמב"ם אלו להלכה, כנראה מפני שלא מצא להם מקור. אבל ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג כל ישראל לברך מעומד ואין לשנות. גם ה'''עולת תמיד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (ג)] כתב שכן המנהג. | ||
<BR />וב'''משנה ברורה''' ( | <BR />וב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|255|ד}} העתיק דברי הרמב"ם, אך הוסיף (בשם '''אחרונים''') שבדיעבד יצא אף בישיבה. | ||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||