הבדלים בין גרסאות בדף "קדימת נטילת ידיים לקידוש"

→ העריכה הקודמת

קדימת נטילת ידיים לקידוש (עריכה)

גרסה מ־21:57, 6 באוגוסט 2022

נוספו 4,706 בתים , 21:57, 6 באוגוסט 2022

←‏פסיקת ההלכה

בן עזאי

554

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''קידוש קודם נטילת הידיים ונטילה קודם קידוש''', היא סוגייה העוקסת בנושא של מה קודם, נטילת הידיים או הקידוש, ואיך יקדש לאחר שנטל את ידיו קודם הקידוש, בסעודת הלילה של שבת ויו"ט, וכן בסעודת שבת וליל הסדר.
+{{מקורות||פסחים קו ב||הלכות שבת כט ו, כט י|אורח חיים רעא, רפט, תעג}}
+'''קדימת נטילת הידיים לקידוש''', היא סוגייה העוסקת בנושא של מה קודם, נטילת הידיים או הקידוש, ואיך יקדש לאחר שנטל את ידיו קודם הקידוש, בסעודת הלילה של שבת ויו"ט, וכן בסעודת היום ובליל הסדר.
 ==סוגיית הגמרא==
-הגמרא בפסחים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}}, מביאה מימרא של רב ברונא בשם רב: "הנוטל ידיו לא יקדש" -היינו שהנוטל ידיו לפני הקידוש, לא יקדש בעצמו, אלא שיצטרך לשמוע את הקידוש מאדם אחר.
+הגמרא בפסחים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}}, מביאה מימרא של רב ברונא בשם רב: "הנוטל ידיו לא יקדש" -היינו שהנוטל ידיו לפני הקידוש, לא יקדש בעצמו, אלא שיצטרך לשמוע את הקידוש מאדם אחר או שיקדש בעצמו ויטול שוב.
-'''רש"י''' {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}} מסביר שלדעת רב ברונא, הקידוש נחשב הפסק והיסח הדעת בין הנטילה לסעודה. ה'''רשב"ם''' מסביר {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}}, שלפי שיטת רב ברונא, אם בכל זאת מישהו נטל ידיו קודם קידוש, וקידש, יצטרך לטול ידיו שנית לסעודה, והנטילה הראשונה הייתה בברכה לבטלה. פשוט שלשיטתו אין ליטול ידיים קודם הקידוש.
+ה'''רשב"ם''' סובר {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}}, שלפי שיטת רב ברונא, צריך לשמוע מאדם אחר ואז אין הפסק, בגלל שאינו מברך בעצמו, אבל אם בכל זאת מישהו נטל ידיו קודם קידוש, וקידש, יצטרך לטול ידיו שנית לסעודה, והנטילה הראשונה הייתה בברכה לבטלה. לעומת זאת מ'''רש"י''' משמע {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}} שאין חילוק בהסחת הדעת בין שמקדש מעצמו לשומע מאחרים ולכן נשאר רק לקדש וליטול שוב ('''חזו"א''' או"ח כ"ה סק"ח). פשוט שלשיטת רב ברונא אין ליטול ידיים קודם הקידוש.
+''''תוס''' מביאים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}} טעם לדברי רב ברונא, משום שנראה כשנוטל ידיו שנוטל ידיו לפירות, ואמרו {{ויקיטקסט|חולין קו א|חולין קו א}} שהנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח, ולכן אין לקדש קודם נטיל הידיים.
 הגמרא מביאה דחייה לדברי רב רונא: "אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא: אכתי לא נח נפשיה דרב ,שכחנינהו לשמעתתיה; זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב. בזימנין דחביבא עליה ריפתא, מקדש אריפתא. זימנין דחביבא ליה חמרא, מקדש אחמרא" -
@@ שורה 58: / שורה 61: @@
 ה'''ב"ח''' (ס"ק יא) לעומת זאת כותב, שמנהג כל העולם קודם ליטול את היידים כמנהג '''ר"י''' ו'''ר"ת''' וה'''רא"ש''', ושכן פסק ה'''הגהות מיימוניות'''.
+ה'''שו"ע''' פוסק (רעא יב) כפי דעת הראשונים הספרדים, שנוטלים את הידיים לאחר הקידוש, ואם נטל את ידיו יקדש על הפת, ולא על היין, שגילה דעתו שחביב עליו הפת כפי הטעם שנתן ה'''ר"ן''' לשיטת ה'''רי"ף''' וסיעתו.
+ה'''רמ"א''' חולק על ה'מחבר', ופוסק כפי רבותיו האשכנזים, שלכתחילה יש ליטול ידיים קודם הקידוש ולקדש על היין, וכותב שכן המנהג פשוט באזורים אלו, ואין לשנות ממנהג זה, לבד מליל הפסח, וכן כותב ב'''דרכי משה''' (שם) ש"מימי לא ראיתי מי שקידש קודם נטילה חוץ מלילי פסח".
+ה'''מג"א''' (ס"ק כו) כותב בטעם ה'''שו"ע''' שלדעתו הקידוש נקרא הפסק, אבל בני ביתו יכולים ליטול קודם הקידוש, אך ה'''מחצית השקל''' כתב (ד"ה ובני ביתו) שלפי מה שכתב ה'''מג"א''' במקום אחר (סימן קצג) שטוב שהשומעים יאמרו מילה במילה עם המקדש, ולכן טוב שגם הם יטלו ידיים לאחר הקידוש.
 ===בסעודת היום===
 ה'''טור''' כותב (או"ח רפט) שבסעודת השבת יטול ידיו ויקדש, ונראה שדברי רב ברונא מוסבים רק על סעודת הלילה שיש יותר הפסק, אבל בסעודת היום שרק מברכים בפ"ה, מודה שיכול ליטול ידיו קודם.
@@ שורה 68: / שורה 77: @@
 ===בליל הסדר===
+ה'''טור''' כותב (או"ח תעג), כותב שבליל הסדר לא יטול קודם הקידוש, כי לקידוש א"צ נטילה. אבל מי שרגיל ליטול קודם הקידוש כל השנה, ולא מחשיב את הקידוש הפסק, מפני שהקידוש לצורך הסעודה, גם בליל הסדר יכול ליטול קודם הקידוש.
+ה'''מרדכי''' (לז ב) כותב, שבפסח יש הדבל גדול בין הנטילה לאכילה, אין ליטול ידיים קודם הקידוש, משום שממילא נוטל שוב לטיבל הכרפס, ונמצאת הראשונה ברכה לבטלה, וה'''ב"ח''' מסביר דבריו (ס"ק ו), שאע"פ שהרבה פסקו שבשבת רגילה אין לקדש עד שנוטל ידיו, אבל בליל הסדר שמפסיקים הרבה להגדה, א"א שתעלה לו הנטילה הראשונה עד לאכילה.
+ה'''רא"ש''' (כלל יד ה) ו'''רבינו ירוחם''' (נ"ה ח"ד), הסכימו שאין ליטול שתי ידיו כמו בשבת ושאר ימים טובים ששם יכול לקדש על הפת, אך בליל הסדר יש חובה של ארבע כוסות.
+ה'''ב"ח''' מוסיף שאפילו לנטילה של הטיבול זה לא ייחשב, שהקידוש נחשב הפסק, שאפילו שבשאר שבתות ויו"ט הקידוש אינו נחשב הפסק, כיוון שנפסק כשמואל שאין קידוש אלא במקום סעודה, והיינו שהקידוש לצורך הסעודה, אבל לא צרוך טיבול, והיינו שהטיבול אינו חלק מהסעודה ולכן הקידוש נחשב הפסק עבורו., וכן מביא ה'''ב"ח''' שה'''מרדכי''' כתב (לז ג) בנוגע להבדלה, שההבדלה לא נחשבת הפסק, וקשה על מה שכתב כאן, אך מכל מקום העיקר כדבריו הראשונים.
+ה'''ב"ח''' מביא את שיטת ה'''מהרש"ל''' שאף בפסח צריך ליטול ידיים קודם הקידוש שלא לשנות ממנהג כל ימות השנה. אלא שמכל מקום יביא את עצמולידי חיבו נטילה. וה'''ב"ח''' עצמו מכריע, שראוי ליטול ידיו קודם קידוש על ידי שיביא עצמו לחיוב, אבל מכל מקום צריך ליטול ידיו שוב לצורך הטיבול, ובשתי הנטילות אין לברך.
+ה'''בית יוסף''' (ס"ק א) מקשה על ה'''מרדכי''', איזה הפסק יש בין הקידוש לנטילה שלפני הטיבול, וא"ת שזה יקנה"ז, הרי בשאר ליל הסדר שחל ביום חול מה יש לומר ונשאר בצ"ע.