553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קדימת נטילת ידיים לקידוש"
←פסיקת ההלכה
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==סוגיית הגמרא== | ==סוגיית הגמרא== | ||
הגמרא בפסחים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}}, מביאה מימרא של רב ברונא בשם רב: "הנוטל ידיו לא יקדש" -היינו שהנוטל ידיו לפני הקידוש, לא יקדש בעצמו, אלא שיצטרך לשמוע את הקידוש מאדם אחר. | הגמרא בפסחים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}}, מביאה מימרא של רב ברונא בשם רב: "הנוטל ידיו לא יקדש" -היינו שהנוטל ידיו לפני הקידוש, לא יקדש בעצמו, אלא שיצטרך לשמוע את הקידוש מאדם אחר או שיקדש בעצמו ויטול שוב. | ||
''' | ה'''רשב"ם''' סובר {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}}, שלפי שיטת רב ברונא, צריך לשמוע מאדם אחר ואז אין הפסק, בגלל שאינו מברך בעצמו, אבל אם בכל זאת מישהו נטל ידיו קודם קידוש, וקידש, יצטרך לטול ידיו שנית לסעודה, והנטילה הראשונה הייתה בברכה לבטלה. לעומת זאת מ'''רש"י''' משמע {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}} שאין חילוק בהסחת הדעת בין שמקדש מעצמו לשומע מאחרים ולכן נשאר רק לקדש וליטול שוב ('''חזו"א''' או"ח כ"ה סק"ח). פשוט שלשיטת רב ברונא אין ליטול ידיים קודם הקידוש. | ||
''''תוס''' מביאים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}} טעם לדברי רב ברונא, משום שנראה כשנוטל ידיו שנוטל ידיו לפירות, ואמרו {{ויקיטקסט|חולין קו א|חולין קו א}} שהנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח, ולכן אין לקדש קודם נטיל הידיים. | |||
הגמרא מביאה דחייה לדברי רב רונא: "אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא: אכתי לא נח נפשיה דרב ,שכחנינהו לשמעתתיה; זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב. בזימנין דחביבא עליה ריפתא, מקדש אריפתא. זימנין דחביבא ליה חמרא, מקדש אחמרא" - | הגמרא מביאה דחייה לדברי רב רונא: "אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא: אכתי לא נח נפשיה דרב ,שכחנינהו לשמעתתיה; זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב. בזימנין דחביבא עליה ריפתא, מקדש אריפתא. זימנין דחביבא ליה חמרא, מקדש אחמרא" - | ||
| שורה 59: | שורה 61: | ||
ה'''ב"ח''' (ס"ק יא) לעומת זאת כותב, שמנהג כל העולם קודם ליטול את היידים כמנהג '''ר"י''' ו'''ר"ת''' וה'''רא"ש''', ושכן פסק ה'''הגהות מיימוניות'''. | ה'''ב"ח''' (ס"ק יא) לעומת זאת כותב, שמנהג כל העולם קודם ליטול את היידים כמנהג '''ר"י''' ו'''ר"ת''' וה'''רא"ש''', ושכן פסק ה'''הגהות מיימוניות'''. | ||
ה'''שו"ע''' פוסק (רעא יב) כפי דעת הראשונים הספרדים, שנוטלים את הידיים לאחר הקידוש, ואם נטל את ידיו יקדש על הפת, ולא על היין, שגילה דעתו שחביב עליו הפת כפי הטעם שנתן ה'''ר"ן''' לשיטת ה'''רי"ף''' וסיעתו. | |||
ה'''רמ"א''' חולק על ה'מחבר', ופוסק כפי רבותיו האשכנזים, שלכתחילה יש ליטול ידיים קודם הקידוש ולקדש על היין, וכותב שכן המנהג פשוט באזורים אלו, ואין לשנות ממנהג זה, לבד מליל הפסח, וכן כותב ב'''דרכי משה''' (שם) ש"מימי לא ראיתי מי שקידש קודם נטילה חוץ מלילי פסח". | |||
ה'''מג"א''' (ס"ק כו) כותב בטעם ה'''שו"ע''' שלדעתו הקידוש נקרא הפסק, אבל בני ביתו יכולים ליטול קודם הקידוש, אך ה'''מחצית השקל''' כתב (ד"ה ובני ביתו) שלפי מה שכתב ה'''מג"א''' במקום אחר (סימן קצג) שטוב שהשומעים יאמרו מילה במילה עם המקדש, ולכן טוב שגם הם יטלו ידיים לאחר הקידוש. | |||
===בסעודת היום=== | ===בסעודת היום=== | ||
ה'''טור''' כותב (או"ח רפט) שבסעודת השבת יטול ידיו ויקדש, ונראה שדברי רב ברונא מוסבים רק על סעודת הלילה שיש יותר הפסק, אבל בסעודת היום שרק מברכים בפ"ה, מודה שיכול ליטול ידיו קודם. | ה'''טור''' כותב (או"ח רפט) שבסעודת השבת יטול ידיו ויקדש, ונראה שדברי רב ברונא מוסבים רק על סעודת הלילה שיש יותר הפסק, אבל בסעודת היום שרק מברכים בפ"ה, מודה שיכול ליטול ידיו קודם. | ||