553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קדימת נטילת ידיים לקידוש"
←פסיקת ההלכה
| (22 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קדימת נטילת הידיים | {{מקורות||פסחים קו ב||הלכות שבת כט ו, כט י|אורח חיים רעא, רפט, תעג}} | ||
'''קדימת נטילת הידיים לקידוש''', היא סוגייה העוסקת בנושא של מה קודם, נטילת הידיים או הקידוש, ואיך יקדש לאחר שנטל את ידיו קודם הקידוש, בסעודת הלילה של שבת ויו"ט, וכן בסעודת היום ובליל הסדר. | |||
==סוגיית הגמרא== | ==סוגיית הגמרא== | ||
הגמרא בפסחים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}}, מביאה מימרא של רב ברונא בשם רב: "הנוטל ידיו לא יקדש" -היינו שהנוטל ידיו לפני הקידוש, לא יקדש בעצמו, אלא שיצטרך לשמוע את הקידוש מאדם אחר. | הגמרא בפסחים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}}, מביאה מימרא של רב ברונא בשם רב: "הנוטל ידיו לא יקדש" -היינו שהנוטל ידיו לפני הקידוש, לא יקדש בעצמו, אלא שיצטרך לשמוע את הקידוש מאדם אחר או שיקדש בעצמו ויטול שוב. | ||
ה'''רשב"ם''' סובר {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}}, שלפי שיטת רב ברונא, צריך לשמוע מאדם אחר ואז אין הפסק, בגלל שאינו מברך בעצמו, אבל אם בכל זאת מישהו נטל ידיו קודם קידוש, וקידש, יצטרך לטול ידיו שנית לסעודה, והנטילה הראשונה הייתה בברכה לבטלה. לעומת זאת מ'''רש"י''' משמע {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}} שאין חילוק בהסחת הדעת בין שמקדש מעצמו לשומע מאחרים ולכן נשאר רק לקדש וליטול שוב ('''חזו"א''' או"ח כ"ה סק"ח). פשוט שלשיטת רב ברונא אין ליטול ידיים קודם הקידוש. | |||
''''תוס''' מביאים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}} טעם לדברי רב ברונא, משום שנראה כשנוטל ידיו שנוטל ידיו לפירות, ואמרו {{ויקיטקסט|חולין קו א|חולין קו א}} שהנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח, ולכן אין לקדש קודם נטיל הידיים. | |||
הגמרא מביאה דחייה לדברי רב רונא: "אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא: אכתי לא נח נפשיה דרב ,שכחנינהו לשמעתתיה; זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב. בזימנין דחביבא עליה ריפתא, מקדש אריפתא. זימנין דחביבא ליה חמרא, מקדש אחמרא" - | |||
היינו שיש משמו של רב הנהגה אחרת; שלפעמים כשהיה חביב על רב הפת היה מקדש על הפת, וכשהיה חביב עליו היין היה מקדש על היין. | היינו שיש משמו של רב הנהגה אחרת; שלפעמים כשהיה חביב על רב הפת היה מקדש על הפת, וכשהיה חביב עליו היין היה מקדש על היין. | ||
| שורה 25: | שורה 27: | ||
היוצא מההסבר הזה יוצא לגם לרב וגם לרב ברונא צריך לקדש ואז ליטול ידיים. וכן ראשונים אלו פוסקים כרב שאפשר לקדש על הפת, ולכן במקרה שאדם נטל ידיים קודם הקידוש יקדש על הפת ולא על היין. | היוצא מההסבר הזה יוצא לגם לרב וגם לרב ברונא צריך לקדש ואז ליטול ידיים. וכן ראשונים אלו פוסקים כרב שאפשר לקדש על הפת, ולכן במקרה שאדם נטל ידיים קודם הקידוש יקדש על הפת ולא על היין. | ||
ה'''ב"ח''' | ה'''ב"ח''' (רעא ס"ק י) וה'''בית יוסף''' (ס"ק יב) מסבירים, ששיטת ה'''רי"ף''' היא כהאופן הזה להסביר את הגמרא כפי שפסק (כב א), ולפי שיטתו הרי בין לרב ברונא ובין לרב צריך לקדש ואז ליטול, אלא שפוסקים כרב שהנוטל ידיו קודם קידוש יקדש על הפת. וכ"כ ה'''מגיד משנה''' בדעת ה'''רמב"ם'''. | ||
ה'''ר"ן''' (ד"ה נטל ידיו) | ה'''ר"ן''' (ד"ה נטל ידיו) כותב שצריך לקדש קודם הנטילה, ומסביר את טעמו של ה'''רי"ף''', שאם נוטל את ידיו לפני הקידוש מגלה את דעתו שחביב עליו הפת, ולכן יקדש על הפת. ולפי רב ברונא הרי א"א לקדש על הפת, אך ה'''רי"ף''' הרי פסק כרב שיקדש על הפת, וכמותו פסקו '''רב עמרם''' וה'''רמב"ם'''. ה'''ר"ן''' אף מביא את ה'''בעל המאור''', שמסביר שלפי רב ברונא כיוון שנטל את ידיו קודם הקידוש הראה שחפץ בפת ומזלזל במצוות הקידוש על היין, ועל זאת מביאים את הנהגת רב שישנה אפשרות לקדש גם על הפת וזה לא נקרה זלזול. | ||
ה'''בית יוסף''' מביא (ס"ק יב), ש'''רבינו יונה''' אכן פסק (ברכות מא ב, ד"ה נוטל) כרב ברונא, שמי שנטל קודם הקידוש ישמע מאחר או יקדש ויטול שוב, אך ה'''בית יוסף''' כותב שכל הראשונים חולקים על '''רבינו יונה''' והמחלוקת היא רק על מה לקדש על פת או על היין. | |||
===שיטת הרשב"ם, ר"י, ר"ת והרא"ש=== | ===שיטת הרשב"ם, ר"י, ר"ת והרא"ש=== | ||
ה'''רשב"ם''' מסביר {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}} את סוגיית הגמרא, בצורה כזאת; רב ברונא אמר את שיטתו, כשיטת רב שאמר שיש קידוש שלא במקום סעודה {{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}}, ולכן הקידוש נחשב הפסק. אבל לעומת זאת, שמואל סובר שאין קידוש אלא במקום סעודה, ולפי זה יוצא שהקידוש לא נחשב הפסק. | ה'''רשב"ם''' מסביר {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב ד"ה דחביבא}} את סוגיית הגמרא, בצורה כזאת; רב ברונא אמר את שיטתו, כשיטת רב שאמר שיש קידוש שלא במקום סעודה {{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}}, ולכן הקידוש נחשב הפסק. אבל לעומת זאת, שמואל סובר שאין קידוש אלא במקום סעודה, ולפי זה יוצא שהקידוש לא נחשב הפסק. | ||
והגמרא מביאה את הנהגתו של רב, שאותה אפשר להסביר שרב תמיד היה נוטל את ידיו קודם הקידוש, ואז אם היה חביב לו הפת היה מקדש על הפת, ואם היה חביב לו היין היה מקדש על היין, כיוון שזה לא נחשב הפסק. בעצם הגמרא דוחה את המימרא של רב ברונא שסובר שהקידוש הוא הפסק, שרב סובר שהקידוש אינו נחשב הפסק, ויוצא ע"פ סברה זו שאפשר ומותר ליטול את הידיים קודם הקידוש ואף לקדש לאחר מכן על היין. | והגמרא מביאה את הנהגתו של רב, שאותה אפשר להסביר שרב תמיד היה נוטל את ידיו קודם הקידוש, ואז אם היה חביב לו הפת היה מקדש על הפת, ואם היה חביב לו היין היה מקדש על היין, כיוון שזה לא נחשב הפסק. בעצם הגמרא דוחה את המימרא של רב ברונא שסובר שהקידוש הוא הפסק, שרב סובר שהקידוש אינו נחשב הפסק, ויוצא ע"פ סברה זו שאפשר ומותר ליטול את הידיים קודם הקידוש ואף לקדש לאחר מכן על היין. | ||
ה'''תוס'''' | ה'''תוס'''' {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב ד"ה מקדש אריפתא}} מקשים על הסברו של ה'''רשב"ם''', שאם הרי רב פסק שיש קידוש שלא במקום סעודה, איך יכול ליטול קודם קידוש והרי זה הפסק, ומתרצים שלשיטתו מדובר במקרה שהייתה דעתו לקדש על הפת ונמלך ורצה לקדש על היין שבדיעבד מותר. וכל זאת זה לשיטת רב, אבל לשמואל, לשיטתו הקידוש לא הפסק, הרי שמותר לכתחילה ליטול ואז לקדש. | ||
וכיוון שקיימא לן כשמואל הרי שיוצא שאין הקידוש נחשב הפסק ואפשר ליטול לפני הקידוש. | וכיוון שקיימא לן כשמואל הרי שיוצא שאין הקידוש נחשב הפסק ואפשר ליטול לפני הקידוש. | ||
| שורה 40: | שורה 44: | ||
ה'''רא"ש''' מסביר אף הוא מצורה כזאת {{ויקיטקסט|רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/פסחים/פרק י|פסחים י טז}} שדבר זה הוא לשיטתו של רב {{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}}, וכן ה'''מהרש"א'''. ה'''רא"ש''' אף בפועל היה נוהג ליטול ידיו ואז לקדש ('''טור''' או"ח רעא). | ה'''רא"ש''' מסביר אף הוא מצורה כזאת {{ויקיטקסט|רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/פסחים/פרק י|פסחים י טז}} שדבר זה הוא לשיטתו של רב {{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}}, וכן ה'''מהרש"א'''. ה'''רא"ש''' אף בפועל היה נוהג ליטול ידיו ואז לקדש ('''טור''' או"ח רעא). | ||
'''ר"ת''' ו'''ר"י''' סוברים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}} כה'''רשב"ם''', וכותבים שמותר ליטול את היידים קודם הקידוש ואף לקדש לאחר מכן על היין. לדעתם לפי שיטת שמואל דבר זה אפשרי ומותר אף לכתחילה, ואינם סוברים כה'''רשב"ם''' שעדיף לכתחילה לקדש ואז ליטול. | '''ר"ת''' ו'''ר"י''' סוברים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב ד"ה מקדש אריפתא}} כה'''רשב"ם''', וכותבים שמותר ליטול את היידים קודם הקידוש ואף לקדש לאחר מכן על היין. לדעתם לפי שיטת שמואל דבר זה אפשרי ומותר אף לכתחילה, ואינם סוברים כה'''רשב"ם''' שעדיף לכתחילה לקדש ואז ליטול. | ||
כשיטה זו פסקו עוד מהראשונים, ה'''הגהות מיימוניות''' (הלכות שבת כט ק), '''הרשב"א''' ('''שו"ת הרשב"א''' ח"א; קפח, תשנב, תתכו), וה'''מרדכי''' ( | כשיטה זו פסקו עוד מהראשונים, ה'''הגהות מיימוניות''' (הלכות שבת כט ק), '''הרשב"א''' ('''שו"ת הרשב"א''' ח"א; קפח, תשנב, תתכו), וה'''מרדכי''' (רסא א לז ע"ג). | ||
ה'''תוס'''' | ה'''תוס'''' {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב ד"ה מקדש אריפתא}} מוסיפים שנראה ל'''ר"ת''', שא"א בכלל לקדש על הפת. וכן כותבים ה'''תוס'''' שבהתחלה לפי רב ברונא בשם רב אסור ליטול קודם קידוש כיוון שיש קידוש שלא במקום סעודה, וחוששים שמא יצא לחוץ ויהיה הפסק, ועל כך מביאה הגמרא את הנהגתו של רב שבכוונתו הייתה לאכול מיד את הפת משום שהייתה חביבה עליו. ולשמואל ק"ו שיכול ליטול ידיו לפני הקידוש ללא חשש הפסק, וזה שלב"ה שאומרים שקודם מוזגין את הכוס ואז נוטלים ידיים, זה דווקא בחול שיש חשש שיתעסק בדברים אחרים אבל בשבת לא חוששים לכך ולכן יכול ליטול ואז לקדש. '''ר"י''' מביא עוד חילוק וכותב ששם ב"ה מדברים על חמין והוי היסח הדעת ואילו פה על קידוש ואינו נחשב היסח הדעת. | ||
ה'''טור''' (או"ח רעא) כותב שהוא תמה על מנהג אביו ה'''רא"ש''', שלפי שיטתו צריך להוציא את המימרא של רב ברונא מפשטה. ה'''ב"ח''' מסביר (ס"ק יא) את התמיהה; שהרי משמע מדבריו שתמיד מקדשים ורק לאחר מכן נוטלים, אך ראשונים אלו סבורים שדברים אלו הם רק לפי שיטת רב ולא לפי דעת שמואל. | ה'''טור''' (או"ח רעא) כותב שהוא תמה על מנהג אביו ה'''רא"ש''', שלפי שיטתו צריך להוציא את המימרא של רב ברונא מפשטה. ה'''ב"ח''' מסביר (ס"ק יא) את התמיהה; שהרי משמע מדבריו שתמיד מקדשים ורק לאחר מכן נוטלים, אך ראשונים אלו סבורים שדברים אלו הם רק לפי שיטת רב ולא לפי דעת שמואל. | ||
| שורה 57: | שורה 61: | ||
ה'''ב"ח''' (ס"ק יא) לעומת זאת כותב, שמנהג כל העולם קודם ליטול את היידים כמנהג '''ר"י''' ו'''ר"ת''' וה'''רא"ש''', ושכן פסק ה'''הגהות מיימוניות'''. | ה'''ב"ח''' (ס"ק יא) לעומת זאת כותב, שמנהג כל העולם קודם ליטול את היידים כמנהג '''ר"י''' ו'''ר"ת''' וה'''רא"ש''', ושכן פסק ה'''הגהות מיימוניות'''. | ||
ה'''שו"ע''' פוסק (רעא יב) כפי דעת הראשונים הספרדים, שנוטלים את הידיים לאחר הקידוש, ואם נטל את ידיו יקדש על הפת, ולא על היין, שגילה דעתו שחביב עליו הפת כפי הטעם שנתן ה'''ר"ן''' לשיטת ה'''רי"ף''' וסיעתו. | |||
ה'''רמ"א''' חולק על ה'מחבר', ופוסק כפי רבותיו האשכנזים, שלכתחילה יש ליטול ידיים קודם הקידוש ולקדש על היין, וכותב שכן המנהג פשוט באזורים אלו, ואין לשנות ממנהג זה, לבד מליל הפסח, וכן כותב ב'''דרכי משה''' (שם) ש"מימי לא ראיתי מי שקידש קודם נטילה חוץ מלילי פסח". | |||
ה'''מג"א''' (ס"ק כו) כותב בטעם ה'''שו"ע''' שלדעתו הקידוש נקרא הפסק, אבל בני ביתו יכולים ליטול קודם הקידוש, אך ה'''מחצית השקל''' כתב (ד"ה ובני ביתו) שלפי מה שכתב ה'''מג"א''' במקום אחר (סימן קצג) שטוב שהשומעים יאמרו מילה במילה עם המקדש, ולכן טוב שגם הם יטלו ידיים לאחר הקידוש. | |||
===בסעודת היום=== | ===בסעודת היום=== | ||
ה'''בית יוסף''' (רעא ס"ק | ה'''טור''' כותב (או"ח רפט) שבסעודת השבת יטול ידיו ויקדש, ונראה שדברי רב ברונא מוסבים רק על סעודת הלילה שיש יותר הפסק, אבל בסעודת היום שרק מברכים בפ"ה, מודה שיכול ליטול ידיו קודם. | ||
ה'''רמב"ם''' לעומת זאת פסק (זמנים כט י), שגם בסעודת השבת מקדשים ואז נוטלים את הידיים. וה'''הגהות''' כתבו שם (כט ו ח), שה'''רמב"ם''' היה נוהג לא ליטול ידיו עד לאחר הקידוש. | |||
ה'''בית יוסף''' כותב על הסבר ה'''טור''', שאין פירוש זה מוכרח, וכן כתב ה'''ב"ח''' (ס"ק ג) שמשמע מהגמרא שדברי רב ברונא מכוונים גם אל קידוש היום, ואף שהביא ה'''טור''' סברא לומר שבקידוש היום אין הפסק, הרי שה'''רמב"ם''' אינו מקבל זאת וטוען שגם בקידוש היום יש הפסק, וכותב ה'''ב"ח''' שאכן נראה שנדחית הסברא של ה'''טור''' מדברי רב ברונא. | |||
ה'''בית יוסף''' (רעא ס"ק יב) שהכריע שבסעודת הלילה מקדשים ואז נוטלים את היידים, כתב שעכ"פ בסעודת היום לכו"ע נוטלים ואז מקדשים. | |||
===בליל הסדר=== | ===בליל הסדר=== | ||
ה'''טור''' כותב (או"ח תעג), כותב שבליל הסדר לא יטול קודם הקידוש, כי לקידוש א"צ נטילה. אבל מי שרגיל ליטול קודם הקידוש כל השנה, ולא מחשיב את הקידוש הפסק, מפני שהקידוש לצורך הסעודה, גם בליל הסדר יכול ליטול קודם הקידוש. | |||
ה'''מרדכי''' (לז ב) כותב, שבפסח יש הדבל גדול בין הנטילה לאכילה, אין ליטול ידיים קודם הקידוש, משום שממילא נוטל שוב לטיבל הכרפס, ונמצאת הראשונה ברכה לבטלה, וה'''ב"ח''' מסביר דבריו (ס"ק ו), שאע"פ שהרבה פסקו שבשבת רגילה אין לקדש עד שנוטל ידיו, אבל בליל הסדר שמפסיקים הרבה להגדה, א"א שתעלה לו הנטילה הראשונה עד לאכילה. | |||
ה'''רא"ש''' (כלל יד ה) ו'''רבינו ירוחם''' (נ"ה ח"ד), הסכימו שאין ליטול שתי ידיו כמו בשבת ושאר ימים טובים ששם יכול לקדש על הפת, אך בליל הסדר יש חובה של ארבע כוסות. | |||
ה'''ב"ח''' מוסיף שאפילו לנטילה של הטיבול זה לא ייחשב, שהקידוש נחשב הפסק, שאפילו שבשאר שבתות ויו"ט הקידוש אינו נחשב הפסק, כיוון שנפסק כשמואל שאין קידוש אלא במקום סעודה, והיינו שהקידוש לצורך הסעודה, אבל לא צרוך טיבול, והיינו שהטיבול אינו חלק מהסעודה ולכן הקידוש נחשב הפסק עבורו., וכן מביא ה'''ב"ח''' שה'''מרדכי''' כתב (לז ג) בנוגע להבדלה, שההבדלה לא נחשבת הפסק, וקשה על מה שכתב כאן, אך מכל מקום העיקר כדבריו הראשונים. | |||
ה'''ב"ח''' מביא את שיטת ה'''מהרש"ל''' שאף בפסח צריך ליטול ידיים קודם הקידוש שלא לשנות ממנהג כל ימות השנה. אלא שמכל מקום יביא את עצמולידי חיבו נטילה. וה'''ב"ח''' עצמו מכריע, שראוי ליטול ידיו קודם קידוש על ידי שיביא עצמו לחיוב, אבל מכל מקום צריך ליטול ידיו שוב לצורך הטיבול, ובשתי הנטילות אין לברך. | |||
ה'''בית יוסף''' (ס"ק א) מקשה על ה'''מרדכי''', איזה הפסק יש בין הקידוש לנטילה שלפני הטיבול, וא"ת שזה יקנה"ז, הרי בשאר ליל הסדר שחל ביום חול מה יש לומר ונשאר בצ"ע. | |||