554
עריכות
| שורה 85: | שורה 85: | ||
'''חז"ל''' מוסיפים בגדר המצווה, שכדי לצאת ידי חובה לא מספיק רק לזכור בלב אלא צריך לומר בפה. | '''חז"ל''' מוסיפים בגדר המצווה, שכדי לצאת ידי חובה לא מספיק רק לזכור בלב אלא צריך לומר בפה. | ||
כך מובא ב'''ספרא''' ([https://www.sefaria.org.il/Sifra%2C_Bechukotai%2C_Section_1.3?ven=Sifra_by_Rabbi_Shraga_Silverstein&vhe=Venice_1545&lang=he | כך מובא ב'''ספרא''' ([https://www.sefaria.org.il/Sifra%2C_Bechukotai%2C_Section_1.3?ven=Sifra_by_Rabbi_Shraga_Silverstein&vhe=Venice_1545&lang=he בחוקותי א ג]): "תניא אי זכור יכול בלב כשהוא אומר אל תשכח הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים זכור, שתהא שונה בפיך". - מדוע כתוב בתורה גם לא תשכח וגם זכור, אלא שאל תשכח זה לא לשכוח בלב, אבל כדי לקיים את מצוות זכור יש לבטא זאת בדיבור ממש בפה כדי שלא נשכח {{הערה|כך מסביר גם ה'''תורה תמימה''' '''דברים''' כה יז. בנוסף לומדים שם ב'''ספרא''' גם לגבי הזכירות האחרות, כגון מרים, שבת וכו', שבהם גם צריכה להיות זכירה בפה}}. | ||
כך גם שנינו ב'''ספרי''' {{ויקיטקסט|ספרי על דברים כה|דברים כי תצא כה יז}}: "זכור את אשר עשה לך עמלק לא תשכח, בפה. לא תשכח, בלב". גם '''מהר"ם חאגיז''' כותב במנין המצוות שלו ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24757&st=&pgnum=188 מצוה תרג, עשה רמב]), שיש לזכור את עמלק בפה דווקא. וזה לשונו: "לזכור בפה כל הימים מה שעה והרע לנו עמלק כו'". | כך גם שנינו ב'''ספרי''' {{ויקיטקסט|ספרי על דברים כה|דברים כי תצא כה יז}}: "זכור את אשר עשה לך עמלק לא תשכח, בפה. לא תשכח, בלב". גם '''מהר"ם חאגיז''' כותב במנין המצוות שלו ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24757&st=&pgnum=188 מצוה תרג, עשה רמב]), שיש לזכור את עמלק בפה דווקא. וזה לשונו: "לזכור בפה כל הימים מה שעה והרע לנו עמלק כו'". | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
ישנה דעה האומרת שאפשר לצאת ידי חובה גם ע"י כוונה, ולאו דווקא ע"י דיבור. וכתבו אחרונים {{הערה|'''מג"א''' סקב. '''שו"ע הרב''' שם סעיף ד. '''חיד"א עבודת הקודש''' צפורן שמיר א. '''כף החיים''' ס"ק ד}} בשם ה'''אריז"ל''' שכאשר אומרים 'לשמך הגדול', בברכות קרישמ"ע שחרית, יש לכוון למחיית עמלק. ומשמע לדעתם שבזה מקיימים מצ"ע, וכפי שכתב ה'''בן איש חי''' {{ויקיטקסט|בן איש חי שנה א שמות|שמות שנה א}}: "וכשאומר "לשמך הגדול" יכוין לקיים מצות עשה לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם". | ישנה דעה האומרת שאפשר לצאת ידי חובה גם ע"י כוונה, ולאו דווקא ע"י דיבור. וכתבו אחרונים {{הערה|'''מג"א''' סקב. '''שו"ע הרב''' שם סעיף ד. '''חיד"א עבודת הקודש''' צפורן שמיר א. '''כף החיים''' ס"ק ד}} בשם ה'''אריז"ל''' שכאשר אומרים 'לשמך הגדול', בברכות קרישמ"ע שחרית, יש לכוון למחיית עמלק. ומשמע לדעתם שבזה מקיימים מצ"ע, וכפי שכתב ה'''בן איש חי''' {{ויקיטקסט|בן איש חי שנה א שמות|שמות שנה א}}: "וכשאומר "לשמך הגדול" יכוין לקיים מצות עשה לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם". | ||
לכאורה קשה, איך אפשר לצאת ידי חובה במחשבה, הרי צריך אמירה בפה, אלא שלדעת ה'''שדי חמד''' (מאמר חדש אדר ג ח), באמת לא יוצאים בזה יד"ח מצוות זכירת מעשה עמלק, אלא רק בלאו של לא תשכח. | לכאורה קשה, איך אפשר לצאת ידי חובה במחשבה, הרי צריך אמירה בפה, אלא שלדעת ה'''שדי חמד''' (מאמר חדש אדר ג ח), באמת לא יוצאים בזה יד"ח מצוות זכירת מעשה עמלק, אלא רק בלאו של לא תשכח. | ||
עריכות