הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"

זכירת מעשה עמלק (עריכה)

גרסה מ־13:42, 29 באפריל 2022

נוספו 1,767 בתים , 13:42, 29 באפריל 2022

←‏קריאת פרשת זכור

בן עזאי

554

עריכות

@@ שורה 154: / שורה 154: @@
 ==קריאת פרשת זכור==
-המקור לקריאת פרשת זכור, בשבת השנייה בחודש אדר, הוא ב'''משנה''': {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= בשנייה זכור.|מקור=מגילה ג ד}}
+המקור לקריאת פרשת זכור{{הערה|בזמן תקופת הגאונים, כונתה שבת זו: "שבת מחיית עמלק"}}, בשבת השנייה בחודש אדר, הוא ב'''משנה''': {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= בשנייה זכור.|מקור=מגילה ג ד}}
 כך נכתב ב'''תוספתא''' {{ויקיטקסט|תוספתא (וילנא)/מגילה/ג|מגילה ג א}}. וכן כתב ה'''רמב"ם''' בהלכות תפילה (יג כ).
@@ שורה 197: / שורה 198: @@
 ה'''מנ"ח''' (מצווה תרג) כותב שהקריאה בעשרה זה מדרבנן. ה'''שו"ע''' לעומת זאת פוסק שפרשת זכור היא במניין מהתורה  {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים קמו|או"ח קמב}}, וכן כותב שבני הכפרים שאין להם מנין צריכים לבוא לעיירות ולשמוע פרשת זכור במנין {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים קפה ז|או"ח קפה ז}}.
-===דינים בפרשת זכור===
+===דינים ומנהגים בפרשת זכור===
 ====ההפטרה====
@@ שורה 203: / שורה 204: @@
 נחלקו הפוסקים מהיכן מתחילים את ההפטרה. למנהג הספרדים (הובא ב'''אבודרהם''') מתחילים ב"ויאמר שמואל אל שאול" {{ויקיטקסט|שמואל א טז|שמואל א, טז א}}. ולמנהג האשכנזים מתחילים פסוק לאחר מכן<span> </span>: "כה אמר ה' פקדתי" {{ויקיטקסט|שמואל א טז|שמואל א, טז ב}}.
+====פיוטים ויוצרות====
+בחלק מקהילות אשכנז נהוג לומר בשבת זו [[יוצרות]] ו[[קרובות (פיוט)|קרובות]] מפיוטי [[רבי אלעזר הקליר]], הסדר המופיע בסידורים הוא כדלהלן:
+'''יוצר'''
+* זכור את אשר עשה
+* זכור דבר עתק בכל דרך
+*'''אופן''' - כבודו יתרומם בפי כל הנשמה
+*'''זולת''' - אתה מלא רחמים
+'''קרובות'''
+*'''מגן''' - אזכיר סלה זכרון מעשים
+*'''מחיה''' - תמימים בעודם בסין רדופים
+*'''קדושתא''' - אצילי מרעי נכד שעיר
+*בלשון אשר הזכרת לזוכריך
+*אץ קוצץ - בראשי החרוזים חתום "אלעזר בירבי קליר".
+*זכור איש אשר הגויע אב ללא עתו
+*'''סילוק (פיוט)|סילוק''' - זכור את אשר עשה לך
+בשונה משבת שקלים ושבת החודש, לשבת זכור אין פיוטי '''שבעתא''' בתפילת מוסף. לעומת זאת בסידור '''אוצר התפילות''' מופיע פיוט גם למוסף של שבת זו.
+במקומות אחרים (בעיקר מקרב יהדות ספרד), נוהגים לקרוא בשבת זו את הפיוט 'מי כמוך ואין כמוך', שחיבר '''רבי יהודה הלוי''', המכיל את תקציר סיפור מגילת אסתר. יש נוהגים לומר את הפיוט בתוך תפילת 'נשמת כל חי', ויש נוהגים לאומרו לאחר חזרת הש"ץ של תפילת שחרית סמוך לקריאת התורה או אחריה.
 ====כוונה בקריאה====