554
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
←זכירה מספר תורה דווקא
| שורה 98: | שורה 98: | ||
דבר זה אינו מקובל על כל הראשונים. ה'''רמב"ם''' ב'''ספר המצוות''', בהתייחסו לאופן קיום המצווה, כותב: "ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו", ולא כותב על ענין הספר. ה'''רמב"ן''' בפירושו לפרשת '''כי תצא''' מגדיר את מצות הזכירה בפה - "והנכון בעיני... ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה הרשע...", ודוחה אפשרות שחובת הקריאה היא בספר. | דבר זה אינו מקובל על כל הראשונים. ה'''רמב"ם''' ב'''ספר המצוות''', בהתייחסו לאופן קיום המצווה, כותב: "ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו", ולא כותב על ענין הספר. ה'''רמב"ן''' בפירושו לפרשת '''כי תצא''' מגדיר את מצות הזכירה בפה - "והנכון בעיני... ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה הרשע...", ודוחה אפשרות שחובת הקריאה היא בספר. | ||
====זכירה מספר תורה דווקא==== | ====זכירה מספר תורה כשר דווקא==== | ||
ישנם כאלה, הסוברים ש'ספר' הכוונה לספר תורה. ה'''פרי מגדים''' (קמ”ג, מש”ז ס”ק א; וד”ה כבר) | ישנם כאלה, הסוברים ש'ספר' הכוונה לספר תורה כשר . ה'''פרי מגדים''' (קמ”ג, מש”ז ס”ק א; וד”ה כבר) כותב, שצריך דווקא ספר תורה כשר, והקורא בספר תורה פסול לא יוצא ידי חובתו. לכן נוהגים לקרוא בספר תורה הכי מהודר. ה'''מג"א''' (תרפה ס"ק ב) מביא דעת כמה ראשונים שיש חיוב מהתורה לקרוא בספר תורה. ה'''משנ"ב''' פוסק שיש לקרוא מספר תורה כשר (תרפה ס"ק יד). יש שפסקו שמי שאין לו ספר תורה, יקרא לכל הפחות מחומש ('''כף החיים''' ס”ק לה. '''מקראי קודש''' פורים ז). | ||
אולם ב'''שו”ת מהר”ם שיק''' (בתשובה שנוספה בסוף חלק חושן משפט) | אולם ב'''שו”ת מהר”ם שיק''' (בתשובה שנוספה בסוף חלק חושן משפט), ובספר '''שואל ומשיב''' (מהדורא ג' חלק א' ש"צ) כתבו ש'בספר' פירושו שיש לקרוא מן הכתב ולא בעל פה, אבל גם הקורא בספר תורה פסול או בחומש יוצא ידי חובה מן התורה, וכך כתבו להלכה כמה מן האחרונים (הובאו ב'''מנחת אשר''' פורים כד, ה). ה'''מנחת חינוך''' כתב שהקריאה מתוך ספר תורה זה מדרבנן, ומדאורייתא די שיזכור בפה (מצווה תרג). בספר '''הליכות שלמה''' (פרק י"ח אות ד') כתוב ש'''הרב אויערבך''' פסק, שאם נמצא פסול בס"ת אין צריך לקרוא שנית ויצאו יד"ח{{הערה|וראה וב'''ציונים''' שם הביאו שכ"כ בספר '''פני האריה''' החי (יט)}}. א"כ נראה דדעת רוב האחרונים שא"צ לקרוא מס"ת דווקא. | ||
ה'''רמב"ן''' כותב, שיש לספר לבניו על מעשיו של עמלק. אך במקום אחר כותב ה'''רמב"ן''' (שמות י"ז, יד'): "והנכון בעיני כי בספר ירמוז לספר התורה כענין שכתוב 'לקוח את ספר התורה הזה'". וכך משמע גם מ'''רש"י''' (במנחות לב ב ד"ה כתיבה), בענין "כתבה איגרת" במזוזה, שמביא שם - "'כתוב זאת זכרון בספר' - מה ספר (=ספר תורה) בעי דקדוק, אף מזוזה בעיא דקדוק". א"כ לשיטתם, חובת הקריאה בספר, המתבססת על פסוק זה, היא בספר תורה דווקא. | ה'''רמב"ן''' כותב, שיש לספר לבניו על מעשיו של עמלק. אך במקום אחר כותב ה'''רמב"ן''' (שמות י"ז, יד'): "והנכון בעיני כי בספר ירמוז לספר התורה כענין שכתוב 'לקוח את ספר התורה הזה'". וכך משמע גם מ'''רש"י''' (במנחות לב ב ד"ה כתיבה), בענין "כתבה איגרת" במזוזה, שמביא שם - "'כתוב זאת זכרון בספר' - מה ספר (=ספר תורה) בעי דקדוק, אף מזוזה בעיא דקדוק". א"כ לשיטתם, חובת הקריאה בספר, המתבססת על פסוק זה, היא בספר תורה דווקא. | ||