554
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
←קריאת פרשת זכור
| שורה 131: | שורה 131: | ||
המקור לקריאת פרשת זכור, בשבת השנייה בחודש אדר, הוא ב'''משנה''': {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= בשנייה זכור.|מקור=מגילה ג ד}} | המקור לקריאת פרשת זכור, בשבת השנייה בחודש אדר, הוא ב'''משנה''': {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= בשנייה זכור.|מקור=מגילה ג ד}} | ||
כך נכתב ב'''תוספתא''' {{ויקיטקסט|תוספתא (וילנא)/מגילה/ג|מגילה ג א}}. וכן כתב ה'''רמב"ם''' בהלכות תפילה (יג כ). | |||
ב'''טור''' וב'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|או"ח תרפה ב}}, אכן נפסק, שבשת השנייה בחודש אדר, קוראים את פרשת זכור. למעשה, זהו האיזכור היחיד ב'''שו"ע''', של מצוות זכירת מעשה עמלק. | ב'''טור''' וב'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|או"ח תרפה ב}}, אכן נפסק, שבשת השנייה בחודש אדר, קוראים את פרשת זכור. למעשה, זהו האיזכור היחיד ב'''שו"ע''', של מצוות זכירת מעשה עמלק. | ||
| שורה 153: | שורה 153: | ||
===זמן הקריאה=== | ===זמן הקריאה=== | ||
במשנה נכתב (מגילה ג ד): "בשנייה זכור". ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות שלו (שם), מגדיר את זמן זה, וכותב שמשך השבוע של שבת זו חל הפורים, וכן מפרשת '''רע"ב''' שזו שבת הסמוכה לפורים, כדי לסמוך מחיית עמלק למחיית המן. וכתבו מפרשי המשנה בשם ה'''ר"ן''', שאם שבת שקלים חלה בר"ח, אז שבת זכור היא שבת שנייה ממש, אך אם חל בתוך השבוע, אז שבת זכור היא השבת השנייה להפסקה. | |||
בגמרא נחלקו במקרה שפורים חל בערב שבת. רב סובר שמקדימין לקרוא בשבת שלפני פורים, ושמואל אמר שמאחרין לקרוא בשבת שלאחרי פורים. רב לטעמו, כדי להקדים זכירה לעשייה, ושמואל לטעמו, שהמוקפין יעשו זכירה ועשייה ביחד. | |||
הגמרא מסבירה ש'שבת השנייה' יכולה גם להיות בשבת השנייה כפשוטה במקרה ששבת הראשונה חלה בר"ח ואז פורים יחול בע"ש, ומקדימין כרב, ואפשר להסביר על מקרה שר"ח חל באמצע השבוע, ואז מקדימין שקלים, ומפסיקים לשבת השנייה, ואז קוראים זכור היינו 'שנייה להפסקה'. | |||
ורב הונא אומר, שאם חל זכור בשבת לכו"ע קוראין בו ביום, אך '''רש"י''' כותב (עמוד ב) שלעולם זה לא קורה שחל פורים בשבת. ר"נ אומר שגם במקרה כזה רב יחלוק ויגיד שמקדימין כיוון שלבני העירות שמקדימין ליום הכניסה יוצא שמקדימין עשייה לזכירה. ואכן הגמרא מביאה מימרא בשם רב שגם אם חל בשבת לפי רב מקדימין. | |||
ה'''רי"ף''' (ד י) וה'''רא"ש''' (ד י) פסקו כרב, שמקדימין לשבת שלפני פורים, ואף בני המוקפין יקדימו. וכך פסק ב'''שו"ע''' (או"ח תרפה ה), שאם חל פורים בימי השבוע, ואך בע"ש, מקדימין לקרוא בשבת שלפני פורים. | |||
===דינים בפרשת זכור=== | |||
====העלת קטן למפטיר זכור==== | ====העלת קטן למפטיר זכור==== | ||
נחלקו הפוסקים, אם מותר להעלות קטן למפטיר של זכור. ה ב"ח מביא את ה'''רש"ל''' {{ויקיטקסט|טור אורח חיים תרפה|או"ח תרפז}} כותב שבמפטיר זכור אין להעלות קטנים, ואע"פ שהש"ץ קורא בתורה בשבילו, הקטן הוא העיקר, וכותב שכך ראה ב'''מרדכי'''. ה'''ב"ח''' עצמו חולק על ה'''רש"ל''' וכותב {{ויקיטקסט|טור אורח חיים תרפה|שם}} שמותר להעלות קטן, שהרי המצווה היא לשמוע פרשת זכור, ושמעו, ולא משנה מי עולה לתורה. | נחלקו הפוסקים, אם מותר להעלות קטן למפטיר של זכור. ה ב"ח מביא את ה'''רש"ל''' {{ויקיטקסט|טור אורח חיים תרפה|או"ח תרפז}} כותב שבמפטיר זכור אין להעלות קטנים, ואע"פ שהש"ץ קורא בתורה בשבילו, הקטן הוא העיקר, וכותב שכך ראה ב'''מרדכי'''. ה'''ב"ח''' עצמו חולק על ה'''רש"ל''' וכותב {{ויקיטקסט|טור אורח חיים תרפה|שם}} שמותר להעלות קטן, שהרי המצווה היא לשמוע פרשת זכור, ושמעו, ולא משנה מי עולה לתורה. | ||