הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"

נוסף בית אחד ,  00:43, 24 באפריל 2022
(עריכה)
שורה 112: שורה 112:
ב'''טור''' וב'''שו"ע''' (תרפה ב), אכן נפסק, שבשת השנייה בחודש אדר, קוראים את פרשת זכור, וה'''שו"ע''' מוסיף, שיש אומרים שקריאה זו היא מצווה מדאורייתא, היינו על סמך ראשונים אלו, לכן יש לשמוע את פרשה זו במניין. למעשה, זהו האיזכור היחיד בשו"ע, של עניין זכירת מעשה עמלק.
ב'''טור''' וב'''שו"ע''' (תרפה ב), אכן נפסק, שבשת השנייה בחודש אדר, קוראים את פרשת זכור, וה'''שו"ע''' מוסיף, שיש אומרים שקריאה זו היא מצווה מדאורייתא, היינו על סמך ראשונים אלו, לכן יש לשמוע את פרשה זו במניין. למעשה, זהו האיזכור היחיד בשו"ע, של עניין זכירת מעשה עמלק.


בקריאהזו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). אומנם מהתורה צריך לומר את המצווה בפה, אך יוצאים ידי חובה גם בשמיעת הפרשה מהבעל קורא, וצריכים הקהל לכוון כאילו קראו בפיהם ('''משנה ברורה''' ז ס"ק טז).
בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). אומנם מהתורה צריך לומר את המצווה בפה, אך יוצאים ידי חובה גם בשמיעת הפרשה מהבעל קורא, וצריכים הקהל לכוון כאילו קראו בפיהם ('''משנה ברורה''' ז ס"ק טז).


את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק ('''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, ועוד).  
את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק ('''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, ועוד).  
553

עריכות