21
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ויקיסוגיה:בית המדרש"
←בניית נשים את ביהמ"ק
צורבא מרבנן (שיחה | תרומות) (←אלונטית - אוכל או מגבת?: תגובה) |
בעל המחבר ספר (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ויקיסוגיה:בית המדרש/פתיח}} | {{ויקיסוגיה:בית המדרש/פתיח}} | ||
==אלונטית - אוכל או מגבת?== | ==אלונטית - אוכל או מגבת?== | ||
הגמרא | הגמרא בשבת דף קמ ע"א{{הערה|{{אוצר הספרים היהודי השיתופי|בבלי/שבת/קמ/א|קמ ע"א}}}} כותבת: | ||
"ואין עושין אלונטית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונטית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא למיקר" | "ואין עושין אלונטית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונטית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא למיקר" | ||
ורש" | ורש"י שם מפרש: "שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה", | ||
והיכן מצינו שאלונטית זה סוג של אוכל? | והיכן מצינו שאלונטית זה סוג של אוכל? | ||
אתן כמה דוגמאות: | אתן כמה דוגמאות: | ||
1. רש"י שבת מ ע"ב: "אלונטית. טיול | 1. רש"י שבת מ ע"ב{{הערה|{{אוצר הספרים היהודי השיתופי|רש"י/שבת/מ/ב|רש"י שבת מ ע"ב}}}}: "אלונטית. טיול"א ונראה לי בגד שמסתפגין בו דבכל דוכתא קרי לה אלונטית" | ||
2. רש"י עירובין פח ע"א: "מסתפג אדם. ביום טוב ובשבת אם רחץ בצונן מסתפג באלונטית ואין חוששין שמא יסחוט" | 2. רש"י עירובין פח ע"א{{הערה|{{אוצר הספרים היהודי השיתופי|רש"י/עירובין/פח/א|רש"י עירובין פ"ח ע"א}}}}: "מסתפג אדם. ביום טוב ובשבת אם רחץ בצונן מסתפג באלונטית ואין חוששין שמא יסחוט" | ||
3. ויקימילון: "אלונטית": "לשון חז"ל מגבת או חתיכת בד סופג. | 3. [[wiktionary:he:אלונטית|ויקימילון]]: "אלונטית": "לשון חז"ל מגבת או חתיכת בד סופג. | ||
”הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה וּבְמֵי טְבֶרְיָא וְנִסְתַּפֵּג, אֲפִלּוּ בְעֶשֶׂר אֲלֻנְטִיאוֹת, לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ, אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בַּאֲלֻנְטִית אַחַת פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וּמְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כב, משנה ה) | ”הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה וּבְמֵי טְבֶרְיָא וְנִסְתַּפֵּג, אֲפִלּוּ בְעֶשֶׂר אֲלֻנְטִיאוֹת, לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ, אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בַּאֲלֻנְטִית אַחַת פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וּמְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כב, משנה ה) | ||
”תנו רבנן: מיחם אדם אלונטית ומניחה על בני מעים בשבת.“ (בבלי, מסכת שבת – דף מ, עמוד ב) | |||
”תנו רבנן: מיחם אדם אלונטית ומניחה על בני מעים בשבת.“ (בבלי, מסכת שבת – דף מ, עמוד ב{{הערה|{{אוצר הספרים היהודי השיתופי|בבלי/שבת/מ/ב|שבת מ ע"ב}}}}) | |||
וגם מובא שם שמיוונית: lention) λεντιον) - אריג, מפית, מגבת. מקור המילה היוונית במילה הלטינית linteum, שפירושה פשתן וגם בגד פשתן. | וגם מובא שם שמיוונית: lention) λεντιον) - אריג, מפית, מגבת. מקור המילה היוונית במילה הלטינית linteum, שפירושה פשתן וגם בגד פשתן. | ||
כיצד ניתן ליישב את הסתירה? | כיצד ניתן ליישב את הסתירה? | ||
--[[משתמש: | --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:52, 25 ביולי 2020 (IDT) | ||
:{{א| | :{{א|מושך בשבט|שאלה מצוינת}}. רש"י מפרש שם, ש"ואין עושין אלונטית - '''שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה'''". ייתכן שמכאן נובע הדמיון. [[משתמש:צורבא מרבנן|צורבא מרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מרבנן|שיחה]]) 12:29, 30 ביוני 2021 (IDT) | ||
::יש"כ! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 16:44, 30 ביוני 2021 (IDT) | |||
==פרשת פנחס== | ==פרשת פנחס== | ||
| שורה 37: | שורה 39: | ||
-אנו רואים מחלוקת בין שתי התירוצים; לפי תירוץ 'הר המוריה', כן יש כאן מצוות עשה שהזמן גרמא אלא שלא עובדים ממש או שנותנים רכוש, אך התירוץ השני מבטל כלל את ההנחה שיש כאן בכלל מצוות עשה שהזמן גרמא.[[משתמש:תורת אמת|תורת אמת]] ([[שיחת משתמש:תורת אמת|שיחה]]) 17:41, 29 ביוני 2021 (IDT) | -אנו רואים מחלוקת בין שתי התירוצים; לפי תירוץ 'הר המוריה', כן יש כאן מצוות עשה שהזמן גרמא אלא שלא עובדים ממש או שנותנים רכוש, אך התירוץ השני מבטל כלל את ההנחה שיש כאן בכלל מצוות עשה שהזמן גרמא.[[משתמש:תורת אמת|תורת אמת]] ([[שיחת משתמש:תורת אמת|שיחה]]) 17:41, 29 ביוני 2021 (IDT) | ||
:דרך אגב זכור לי, שבהקמת המשכן הנשים היו גם הם משתתפים בבנית המשכן, על ידי כך שהיו אורגים את בגדי הכהנים והפרוכות [[משתמש:א. ב. ג.|א. ב. ג.]] ([[שיחת משתמש:א. ב. ג.|שיחה]]) 17:27, 30 ביוני 2021 (IDT) | |||
ע"ע בדבר יעקב על קידושין כט. על התוס' המפורסם שם בעניין מ"ע שהזמן גרמא, ועפ"י רבים מהראשונים והאחרונים שם ניתן לתרץ. הקושי האמיתי ברמב"ם הזה שעליו לצערי לא הרחיבו את הדיבור זו פסיקתו שהבנייה היא עד צאה"כ, בשלמא שבונים מעלות השחר י"ל שהעוסקים בבניין זריזים הם ולכן לא עשו סייג שיבנו מהנץ, אבל ביה"ש ספק לילה הוא! בפרנקל ציינו לשו"ת אהל יהושע (לר' יהושע פנחס בומבאך) , הביא שם תירוץ אביו שהרמב"ם לשיטתו שספיקא מדאורייתא לקולא ולכן לא החמירו בביהמ"ק והקשה בעצמו שהוא דוחק, ורצה לתרץ שאכן כל הדין שבונים ביום הוא מדרבנן ורק סיום הבניין הוא מדאורייתא ביום, וזה חידוש עצום ודוחק גדול. אפשר היה לתרץ אך גם זה חידוש עצום, שהואיל ובניית המקדש נקראת מלאכה ונתנה להעשות ע"י פועלים אין גדרי היום והלילה כבשאר חלקי התורה אלא יום ולילה כדרך הפועלים ופועלים מסיימים עבודתם בצאה"כ כדאיתא בב"מ פג: ועפי"ז מתורץ למה נשים חייבות משום שהלילה לא זמן פטור אלא שאין דרך עבודה בו ולכן העבודה מופקעת. (מעבר לדוחק שבחידוש יש עוד דוחק ששם מבואר שתחילת עבודת הפועלים בנץ, ואפשר לדחוק עוד ולומר שודאי שדרך הפועלים להקדים לדברים חשובים וזריזים מקדימים למצוות ולכן בעצם גם מעה"ש הוא זמן פועלים אלא שבד"כ בעה"ב לא מקפיד שיצאו עד הנץ) | |||
== הערות == | |||
{{הערות שוליים}} | |||