391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:כחל"
מ
תקלדה
מ (←מליחת כחל עם בשר: תקלדה) |
מ (תקלדה) |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
בדומה לשיטת ר"ת, גם '''רי"ף ורמב"ם''' סוברים שבישול ללא בשר דינו כצליה. אולם הם מחמירים לגבי דין לכתחילה: | בדומה לשיטת ר"ת, גם '''רי"ף ורמב"ם''' סוברים שבישול ללא בשר דינו כצליה. אולם הם מחמירים לגבי דין לכתחילה: | ||
רמב"ם | '''רמב"ם''' כתב שבצליה צריך לכתחילה לקרוע "כלשהו" לפני הצליה{{הערה|המקור לזה הוא פירוש רש"י לדברי ר' אלעזר דבעי קריעה קצת, דקאי על צליה.}}, ובבישול צריך לכתחילה לקרוע כדינו גם אם מבשל את הכחל לבדו. '''ב"י''' כתב שמסתבר שכך גם דעת ה'''רי"ף''', ולא כ'''רשב"א ור"ן''' שכתבו שלרי"ף אין צריך כלל קריעה. | ||
===המנהג בראשונים=== | ===המנהג בראשונים=== | ||
'''טור''' מביא בשם '''ספר המצוות''' נהג שלא לבשל כלל כחל יחד עם בשר אחר, אלא לבשל אותו לבדו, ורק בכלי המיוחד לבישולי כחל. | '''טור''' מביא בשם '''ספר המצוות''' נהג שלא לבשל כלל כחל יחד עם בשר אחר, אלא לבשל אותו לבדו, ורק בכלי המיוחד לבישולי כחל. | ||
וב'''דרכי משה''' מביא מנהג שלא לבשל כלל בשר כחל, גם לא לבדו, אלא רק לצלותו. | וב'''דרכי משה''' מביא מנהג בשם '''רבינו יחיאל''' שלא לבשל כלל בשר כחל, גם לא לבדו, אלא רק לצלותו. | ||
==ההלכה בשולחן ערוך== | ==ההלכה בשולחן ערוך== | ||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
*'''טיגון:''' אסור כבישול. | *'''טיגון:''' אסור כבישול. | ||
*'''כחל יבש:''' כחל שהתייבש ל' יום, בכל זאת נהגו לכתחילה שלא לבשלו, אולם בדיעבד שרי בבמקרה כזה אפילו אם בושל עם בשר. | *'''כחל יבש:''' כחל שהתייבש ל' יום, בכל זאת נהגו לכתחילה שלא לבשלו, אולם בדיעבד שרי בבמקרה כזה אפילו אם בושל עם בשר. | ||
*'''פשטידה:''' פשטידה זה בצק ממולא בבשר. וכתב הרמ"א שגם למנהג שלא לבשל כחל כלל, התירו לשים כחל במילוי של פשטידה | *'''פשטידה:''' פשטידה זה בצק ממולא בבשר. וכתב הרמ"א שגם למנהג שלא לבשל כחל כלל, התירו לשים כחל במילוי של פשטידה{{הערה|כי בבישול סתם אסרו אטו שיבשל עם בשר אחר. אך במילוי של פשטידה לא חששו שישים שם עוד בשר.}}. | ||
:אמנם פשטידה במחבת כן אסור למנהג, וה"פרושים" מחמירים גם בפשטידה סתם, ורק כשזה כחל יבש בתוך פשטידה גם הפרושים הקלו{{הערה|'''ש"ך''' כתב שרמ"א הקל בכחל יבש לפרושים גם כשהפשטידה במחבת, וכתב שמהרש"ל מחמיר בזה. ו'''רעק"א''' מביא '''מנחת יעקב''' דס"ל שגם רמ"א אוסר בזה כמהרש"ל.}}. | :אמנם פשטידה במחבת כן אסור למנהג, וה"פרושים" מחמירים גם בפשטידה סתם, ורק כשזה כחל יבש בתוך פשטידה גם הפרושים הקלו{{הערה|'''ש"ך''' כתב שרמ"א הקל בכחל יבש לפרושים גם כשהפשטידה במחבת, וכתב שמהרש"ל מחמיר בזה. ו'''רעק"א''' מביא '''מנחת יעקב''' דס"ל שגם רמ"א אוסר בזה כמהרש"ל.}}. | ||
:עוד כתב רמ"א שנהגו להחמיר בפשטידה שלא לאפותה באותו תנור עם פשטידת בשר, וכתב על זה רמ"א שזו חומרא בעלמא ואסור רק בתנור קטן ורק כששניהם בתוך התנור, אך בתנור גדול או כשאחד בפי התנור, שרי גם למנהג זה. | :עוד כתב רמ"א שנהגו להחמיר בפשטידה שלא לאפותה באותו תנור עם פשטידת בשר, וכתב על זה רמ"א שזו חומרא בעלמא ואסור רק בתנור קטן ורק כששניהם בתוך התנור, אך בתנור גדול או כשאחד בפי התנור, שרי גם למנהג זה. | ||
| שורה 114: | שורה 114: | ||
בגמ' "כחל בטל בשישים - והכחל מן המנין, והכחל עצמו אסור". ואם כן, בשונה מאיסור סתם שבטל בשישים של היתר מלבד האיסור, כחל בטל ב-59 היתר מלבדו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ א|יו"ד צ א}}. | בגמ' "כחל בטל בשישים - והכחל מן המנין, והכחל עצמו אסור". ואם כן, בשונה מאיסור סתם שבטל בשישים של היתר מלבד האיסור, כחל בטל ב-59 היתר מלבדו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ א|יו"ד צ א}}. | ||
'''הסיבה שכחל בטל ב-59''': לשיטת ה'''רמב"ם''' כי כל איסור דרבנן בטל ב-59. ולשיטת '''רש"י''' כל איסור דרבנן בעי ס' מלבד האיסור, ורק כחל שונה "כי הוא מין היתר", ו'''תוס'''' מסביר שכשבישל כחל עם 59 בשר אחר, הרי בשר הכחל לא אסר אלא רק החלב שבכחל אסר, וכנגד החלב ודאי יש ס' גם אם יש רק 59 כנגד הכחל כולו. | '''הסיבה שכחל בטל ב-59''': לשיטת ה'''רמב"ם''' כי כל איסור דרבנן בטל ב-59. ולשיטת '''רש"י''' כל איסור דרבנן בעי ס' מלבד האיסור, ורק כחל שונה "כי הוא מין היתר", ו'''תוס'''' מסביר, וכך כתבו גם '''הרשב"א''' ו'''הר"ן''', שכשבישל כחל עם 59 בשר אחר, הרי בשר הכחל לא אסר אלא רק החלב שבכחל אסר, וכנגד החלב ודאי יש ס' גם אם יש רק 59 כנגד הכחל כולו.{{הערה|'''הט"ז''' (סק"ב) הביא נפק"מ בין השיטות: כאשר נבלע במאכל איסור דאורייתא. והקשה על '''תורת חטאת''' (כט ב) שכתב את טעם הראשונים אבל הוסיף שזה דוקא באיסור דרבנן שנבלע בחתיכה אך באיסור דאורייתא לא מצטרף גוף ההיתר לשישים.}} | ||
'''הסיבה שכחל עצמו אסור''': '''רש"י''' כתב כי אף שהכחל מועט ולא הצליח לתת טעם באחרים, אך הוא עצמו כן קיבל טעם מאחרים. '''רשב"א''' מסביר כוונתו שחוששים שנשאר בכחל הרבה חלב ולא יצא ממנו בבישול, ואם כן טעם הבשר האחר שנכנס לכחל אוסר אותו. '''תוס'''' כתב דאליבא דאמת כל החלב כן יוצא מהכחל בגמר בישולו, אך הכחל אסור גזירה אטו שיבשל קצת ולא ימתין עד גמר הבישול. ו'''הר"ן''' כתב שבבישול ודאי שכל החלב יוצא, אלא שאסרו כאן משום מראית עין, שמא יתירו חתיכת נבילה. | '''הסיבה שכחל עצמו אסור''': '''רש"י''' כתב כי אף שהכחל מועט ולא הצליח לתת טעם באחרים, אך הוא עצמו כן קיבל טעם מאחרים. '''רשב"א''' מסביר כוונתו שחוששים שנשאר בכחל הרבה חלב ולא יצא ממנו בבישול, ואם כן טעם הבשר האחר שנכנס לכחל אוסר אותו. '''תוס'''' כתב דאליבא דאמת כל החלב כן יוצא מהכחל בגמר בישולו, אך הכחל אסור גזירה אטו שיבשל קצת ולא ימתין עד גמר הבישול. ו'''הר"ן''' כתב שבבישול ודאי שכל החלב יוצא, אלא שאסרו כאן משום מראית עין, שמא יתירו חתיכת נבילה. | ||
| שורה 126: | שורה 126: | ||
להנ"ל, מובנת שיטת הרמ"א שהצריך ס' היתר כנגד כחל שהתבשל במעט בשר. אולם שיטת המחבר צריכה ביאור, כי באיסור בשר בחלב מוסכם שיש את דין "חתיכה נעשית נבילה" (ורק בשאר איסורים ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם אומרים בהם חנ"נ). '''הט"ז''' כתב שלמחבר אין כאן דין חנ"נ כי כחל איסורו רק מדרבנן, וכתב שלרמ"א הוא הדין גם באיסורים אחרים דרבנן יש את דין חנ"נ (במחלוקת האם יש חנ"נ רק בבשר בחלב או גם בשאר איסורים, רמ"א פוסק שיש חנ"נ). אמנם דעת ה'''פרי מגדים''' שבשאר איסורים אין חנ"נ איסור דרבנן גם לרמ"א. | להנ"ל, מובנת שיטת הרמ"א שהצריך ס' היתר כנגד כחל שהתבשל במעט בשר. אולם שיטת המחבר צריכה ביאור, כי באיסור בשר בחלב מוסכם שיש את דין "חתיכה נעשית נבילה" (ורק בשאר איסורים ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם אומרים בהם חנ"נ). '''הט"ז''' כתב שלמחבר אין כאן דין חנ"נ כי כחל איסורו רק מדרבנן, וכתב שלרמ"א הוא הדין גם באיסורים אחרים דרבנן יש את דין חנ"נ (במחלוקת האם יש חנ"נ רק בבשר בחלב או גם בשאר איסורים, רמ"א פוסק שיש חנ"נ). אמנם דעת ה'''פרי מגדים''' שבשאר איסורים אין חנ"נ איסור דרבנן גם לרמ"א. | ||
יש לציין שלגבי חתיכה שלא נמלחה, שאסורה אם התבשלה כי הדם שבה יצא ונבלע חזרה, הדין הוא שצריך 60 כנגדה כבר בפעם הראשונה שהתערבה, ולא כמו כחל דסגי ב-59. ואף שכחל בעקרון לא נאסר מהחלב שבו עד שיוצר וחוזר, וכן חתיכה שלא נמלחה לא נאסרת מהדם שבה אא"כ הדם יוצא וחוזר, ואם כן לכאורה גם בחתיכה שלא נמלחה היה אמור להתבטל ב-59 כמו כחל, '''דרכי משה''' מסביר שזה חמור מכחל, כי כחל הוא איסור דרבנן, ולא כדם בחתיכה שזה דאורייתא. '''ט"ז''' מעיר שגם בחתיכה שלא נמלחה, הדיון | יש לציין שלגבי חתיכה שלא נמלחה, שאסורה אם התבשלה כי הדם שבה יצא ונבלע חזרה, הדין הוא שצריך 60 כנגדה כבר בפעם הראשונה שהתערבה, ולא כמו כחל דסגי ב-59. ואף שכחל בעקרון לא נאסר מהחלב שבו עד שיוצר וחוזר, וכן חתיכה שלא נמלחה לא נאסרת מהדם שבה אא"כ הדם יוצא וחוזר, ואם כן לכאורה גם בחתיכה שלא נמלחה היה אמור להתבטל ב-59 כמו כחל, '''דרכי משה''' מסביר שזה חמור מכחל, כי כחל הוא איסור דרבנן, ולא כדם בחתיכה שזה דאורייתא. '''ט"ז''' מעיר שגם בחתיכה שלא נמלחה, הדיון הוא שאוסרת על ידי בישול, והדין הוא שדם שהתבשל אסור באכילה רק מדרבנן. אולם הש"ך ב'''נקודות הכסף''' מסביר את כוונת הד"מ, שכחל עיקר איסורו הוא מדרבנן, משא"כ איסור דם עיקרו מדאוריתא. | ||
'''"בריה"''': ה'''ב"ח''' כתב שכחל יש לו דין "[[בריה]]", וכשהוא שלם אינו בטל ברוב כלל. אך ה'''ש"ך''' חולק ואומר שזה כן בטל כי אין איסורו מתחילת בריאתו (אלא נאסר רק כשהחלב יוצא). | '''"בריה"''': ה'''ב"ח''' כתב שכחל יש לו דין "[[בריה]]", וכשהוא שלם אינו בטל ברוב כלל. אך ה'''ש"ך''' חולק ואומר שזה כן בטל כי אין איסורו מתחילת בריאתו (אלא נאסר רק כשהחלב יוצא). | ||
| שורה 140: | שורה 140: | ||
===חיתוך הכחל בסכין בשרי=== | ===חיתוך הכחל בסכין בשרי=== | ||
הראשונים כתבו, שכמו שמותר לצלות כחל ובשר על אותו שיפוד, כך גם מותר לחתוך אותם באותו סכין. וכמו בשיפוד: ל'''תוס'''' ו'''רא"ש''' שרי דוקא כשקרע וטח את הכחל כדין, ול'''רשב"א''' שרי גם כשלא קרע. | הראשונים כתבו, שכמו שמותר לצלות כחל ובשר על אותו שיפוד{הערה|'''ט"ז''' מעיר שמדובר שהכחל נמלח מדמו, וכמבואר בהלכות מליחה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה עו ד|עו ד}}.}}, כך גם מותר לחתוך אותם באותו סכין. וכמו בשיפוד: ל'''תוס'''' ו'''רא"ש''' שרי דוקא כשקרע וטח את הכחל כדין, ול'''רשב"א''' שרי גם כשלא קרע. | ||
כך גם נפסק בשולחן ערוך, '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} כתב שמותר לחתוך כחל רותח בסכין שחתכו בו בשר, וכן להיפך, וכן מותר לאכול אחד בכלי שאכלו בו את השני. וגם כאן משמע מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב"א. אולם '''הרמ"א''' פסק כשיטת התוס' והרא"ש שלכתחילה זה מותר רק אם קרע וטח כדינו, אמנם בדיעבד גם הרמ"א שרי אפילו לא קרע כלל, (וכמו דשרי לעיל את העליון כשצלה בשיפוד אחד - ולא אומרים שנבלע דרך השיפוד או הסכין). ה'''ש"ך''' מביא ש'''מהרש"ל''' כתב שאם נצלה כל צרכו מותר לחתוך בסכין בשרי אפילו קרע ולא טח כלל. | כך גם נפסק בשולחן ערוך, '''המחבר''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ ג|סעיף ג}} כתב שמותר לחתוך כחל רותח בסכין שחתכו בו בשר, וכן להיפך, וכן מותר לאכול אחד בכלי שאכלו בו את השני. וגם כאן משמע מלשונו שכך הדין גם אם הכחל אינו קרוע, וכשיטת הרשב"א. אולם '''הרמ"א''' פסק כשיטת התוס' והרא"ש שלכתחילה זה מותר רק אם קרע וטח כדינו{{הערה|'''ש"ך''' (סקכ"א) כתב שזה גם למנהג ברמ"א שלא מבשלים כחל כלל בכלי בשרי אפילו קרע וטח כדין, כי בסכין אין חשש שיבוא לבשל עם בשר.}}, אמנם בדיעבד גם הרמ"א שרי אפילו לא קרע כלל, (וכמו דשרי לעיל את העליון כשצלה בשיפוד אחד - ולא אומרים שנבלע דרך השיפוד או הסכין). ה'''ש"ך''' מביא ש'''מהרש"ל''' כתב שאם נצלה כל צרכו מותר לחתוך בסכין בשרי אפילו קרע ולא טח כלל. | ||
גם לגבי נתינת כחל בצלחת בשרית ולהיפך, כתב הרמ"א דשרי כחיתוך בסכין, ולשיטת הרמ"א לכתחילה שרי רק כשקרע וטח כדין קודם הצליה, ובדיעבד שרי תמיד וכנ"ל. | גם לגבי נתינת כחל בצלחת בשרית ולהיפך, כתב הרמ"א דשרי כחיתוך בסכין, ולשיטת הרמ"א לכתחילה שרי רק כשקרע וטח כדין קודם הצליה, ובדיעבד שרי תמיד וכנ"ל. | ||