391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
←"לפני דלפני": הרחבה
(←במושיט 'דבר היתר': הרחבה) |
(←"לפני דלפני": הרחבה) |
||
| שורה 228: | שורה 228: | ||
==="לפני דלפני"=== | ==="לפני דלפני"=== | ||
ישנו נידון בהלכה האם יש איסור לפני עיוור כשמביא דבר איסור לאדם שלא יעבור בזה בעצמו על איסור, אלא יכשיל עם זה מישהו אחר שיעשה את האיסור. ויש חילוק בענין זה בין ישראל לגוי, כלהלן: | |||
<big>בישראל שימכור לישראל או לגוי: </big> | |||
מבואר ב'''גמ'''' ע"ז טו: שיש איסור לפני עיוור בישראל שימכור לישראל או לגוי. וב'''תוס'''' מסביר שם שהאיסור משום שהכשיל את הישראל באיסור 'לפנ"ע', (וביתר ביאור כתבו בתוס' ר' אלחנן בריטב"א ובר"ן). | |||
<big>אולם לגבי גוי שימכור לגוי: </big> | |||
מבואר בגמ' שם ד'אלפני דפני' לא מפקדינן בגוי, ולכן מותר למכור דבר איסור לגוי שלא יעבור בזה עבירה אלא ימכור לגוי אחר. ואפילו כשוודאי ימכור לגוי שיעשה בזה עבירה אין איסור לישראל הראשון שמוכר לו, כ"כ ב'''שו"ת אג"מ''' (יו"ד א' ע"ב) מ'''שו"ע''' אה"ע סו"ס ה'. ועי' '''ש"ך''' סי' קל"ט. וב'''שו"ת כת"ס''' (יו"ד פ"ג) כתב, שאם מוכר לשמש של עבודה זרה הרי זה 'לפני' ממש ולא 'לפני דלפני', כיוון שהכומר שלחו{{הערה|וגם בגוי שימכור לגוי כלי זיין, הרי זה ג"כ כמו שאר איסורין דלא מפקדינן אלפני דלפני. כך רואים ב'''תוס'''' ע"ז כא. ד"ה אלפני.}}. | |||
ובטעם הדבר, לתוס' הסברא היא שכיוון שהגוי לא מצווה לא להכשיל ממילא אין לנותן לו איסור לפנ"ע. | |||
<big>ולגבי גוי שימכור לישראל: </big> | |||
לפי סברת התוס' שכיוון שהגוי לא מצווה לא להכשיל ממילא אין לנותן לו איסור לפנ"ע, א"כ יהא מותר אף בימכור לישראל, אמנם ב'''תוספתא''' (כלאיים ה' י"א) חולין (צג:) פסחים (מ:) סמ"ג (קס"ח), ו'''שו"ע''' (יו"ד ס"ה י"א, ש"א ח', ואו"ח תס"ז א'), מבואר שיש איסור, וכתב ב'''מנח"ח''' שהטעם משום שרבנן החמירו כדי שלא יכשל ישראל בעבירה בלי ידיעתו. ומשמע שבימכור לישראל מזיד אין בעיה, וכ"כ ב'''שו"ת אג"מ''' שם. אמנם עי' ב'''חוות יאיר''' (קפ"ה) שכתב לגבי מכירת טריפות לגוי שיאכילם למומרת דחשיב לפני דלפני, וסיים שם "כי נראה לי שבעל נפש יחוש לעצמו דמכל מקום באה על ידו תקלה לאדם". | |||
אמנם ב'''רא"ש''' (ע"ז פ"א סי' י"ד) משמע שלגוי שימכור לישראל יש איסור לפנ"ע ממש, וב'''מנח"ח''' בקומץ מנחה באמת תמה ע"ז. ועמש"כ ע"ז ה'''פמ"ג בפתיחה כוללת''' (ח"ה אות ח'). ויש שאמרו שהרא"ש לשיטתו, ותלוי בנידון אם המכשיל חברו הרי הוא כעובר בעצמו על האיסור, ראו לעיל, וב'''תוס' רא"ש''' שבת דף ד' כתב (על משכ"ש דניחא ליה לחבר דליעבד איסורא זוטא ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה), "דהתם היינו טעמא כיוון דהוא ספי ליה איסורא, דאמר ליה מלא לך כלכלה תאנים, אם יאכל עם הארץ טבל על ידו הוי כאילו הוא אוכלו, לפיכך וכו'". ומקור לזה איתא ב'''רש"י''' עה"ת (במדבר ל' ט"ז) "ונשא את עוונה - הוא נכנס תחתיה. למדנו מכאן שהגורם תקלה לחברו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין" . וא"כ אפ"ל שדין זה שנכנס תחתיו, נאמר דווקא בישראל ולא בגוי, וזה יהא פשרו של החילוק בין מוכר לגוי לישראל למוכר לגוי לגוי לדעת הרא"ש, כיוון שאם ישראל יעבור בסוף עבירה הרי זה מתייחס לראשון כאילו הוא חטא, ולא שיש לו בעיה רק מצד איסור לפנ"ע שאז לא תהא בעיה בלפני דלפני. ועוד הוסיפו שלכן צריך פסוק ('לא ישמע על פיך') לאסור שיתוף עם העכו"ם משום שמשביעם בשם ע"ז, עי' סנהדרין סג:, דלכאו' צ"ע דתיפוק ליה מדין לפנ"ע, ולהנ"ל א"ש כי קמ"ל שעובר על איסור כאילו הוא זה שנשבע בשם הע"ז. (ו'''מהר"ם''' שם הקשה כן ותי' דאין לפנ"ע כיוון שזה ספק. וע"ע בהגהות '''הגרי"פ פערלא לרס"ג''' (ח"ב עמ' 106 ב') שג"כ הקשה דתיפוק ליה מלפנ"ע, והובא לעיל בסוף הפתיחה עיי"ש). | |||
===במושיט 'דבר היתר' === | ===במושיט 'דבר היתר' === | ||
ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל"ח ח') כתב שדבר שעיקרו זכות לא שייך בו איסור משום לפנ"ע, ולכן אומר שם שמותר לומר דברי תורה למי שלא בירך ברכת התורה, וכן דן לגבי המגייר מי שלא ישמור המצות כדינם, דב'''מנחת שלמה''' (ל"ה) כתב הגרשז"א שעובר בלפנ"ע, והגרא"ו אומר לפי הנ"ל שייתכן שאין, משום שזה זכות ולא שייך בזה 'מכשול'. ומ"מ אומר שאם הנכשל שוגג יש לומר דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת. | ב'''מנחת אשר''' (ויקרא ל"ח ח') כתב שדבר שעיקרו זכות לא שייך בו איסור משום לפנ"ע, ולכן אומר שם שמותר לומר דברי תורה למי שלא בירך ברכת התורה, וכן דן לגבי המגייר מי שלא ישמור המצות כדינם, דב'''מנחת שלמה''' (ל"ה) כתב הגרשז"א שעובר בלפנ"ע, והגרא"ו אומר לפי הנ"ל שייתכן שאין, משום שזה זכות ולא שייך בזה 'מכשול'. ומ"מ אומר שאם הנכשל שוגג יש לומר דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת. | ||