הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"

לפני עיוור לא תתן מכשול (עריכה)

גרסה מ־18:43, 2 בנובמבר 2021

נוספו 3,856 בתים , 18:43, 2 בנובמבר 2021

←‏כשהמכשיל שוגג: הרחבה

מישהו

391

עריכות

@@ שורה 266: / שורה 266: @@
 ===כשהמכשיל שוגג===
+אך שבכל התורה שגגת לאו בעי כפרה, בשו"ת שערי דעה ח"א סי' קפ"ח (מובא בשו"ת צי"א חכ"א סו"ס י"ד) כתב לחדש שאיסור זה שונה וכל מהותו רק כשמזיד במעשיו (והגרי"פ פערלא בל"ת נ"ה רצה לחדש שאף בידע שעלול להכשיל אלא שלא מכוון לכך יהא מותר, אך חזר בו), (וכאיסור דרבנן בשוגג, עי' נתיה"מ חו"מ רל"ד ואתוון דאו' סי' י', ואכ"מ). ויל"ד אם בכל איסור ה'מסור ללב' נגיד כך, ואי"ז נראה, ועוד יל"ד בזה רבות מסברא.
+ובספר החינוך כתב בסוף המצוה, שמשיא עצה רעה 'לדעת', עבר על האיסור, ולא לוקה כי אין בו מעשה. והנה, ממש"כ 'לדעת', משמע שכל האיסור הוא רק אז, ועי' ברחבי ספר החינוך, שכתב 'מזיד' בסוף המצוה (בקטע המתחיל 'ונוהגת מצוה זו') רק אם יש עונש, שאז צ"ל זאת כי זה תנאי בשביל הענישה, משא"כ כשאין עונש לא כתב כן (עי' לדוגמא במצוות רכ"ד עד רל"א), וא"כ פה שאין מלקות לכאורה כתב כך כדי לומר שבשוגג אין כלל איסור, וכשערי דעה.
+ואולי המושג 'עצה', לא יתכן שיקרא 'רע' אם אי"ז במזיד, כי אם הוא שוגג הרי 'עצה' משמעה אמירת מה שהמייעץ חושב לטובה, ולא אמירת הטובה, ואם פה חשב שכך טוב, הרי עצתו הינה עצה טובה אף שיתכן שהמייעץ טועה, ורק במזיד שהוא עצמו חושב כי רע הדבר, אז חשיב עצה רעה.
+ובשערי תשובה לר' יונה (ג' נ"ב) משמע שיש לפנ"ע גם בשוגג, כי כתב שם שבכלל לפנ"ע הוא שלא יהא נמהר להורות... ושגגת תלמוד... ותלמיד שלא הגיע להוראה... עיי"ש, ומלשונות אלו משמע שהורה דין לא נכון בטעות.  אך יש שאמרו דשאני פה דחשיב כמזיד, וכלשון המשנה 'ששגגת תלמוד עולה זדון', וזה משום דהו"ל ללמוד. (ועי' כעי"ז בהג' הגרי"פ ח"ג דף ר"ז ד"ה ומיהו, שאונס מחמת שלא למד אי"ז אונס. ואם כי שם חשיב כשוגג, דיין שאני וחשיב כמזיד, עי' אבות ד' י"ב ובפיהמ"ש לריו"נ שם. וע"ע כעי"ז במשנ"ב סי' ר"ו ס"ק ד' שלא אומרים במי שלא למד ש'על כולם אם אמר שהכל וכו' יצא').
+ובהגהות 'מעשה חשב' על שער המלך (אישות פ"ט הט"ז אות רע"א), כתב כעי"ז לגבי אנוס (אם כי יש אומרים שכל אנוס הוא 'אינו מחוייב', ואף בשאר איסורין, עי' אתוון דאורייתא (י"ג), קובץ הערות (מ"ח י"ד), שו"ת חלקת יואב בסוף (אות י"ג), קהילות יעקב (ב"ב סי' י'), שו"ע (או"ח תקפ"ט ב'), רעק"א (שו"ע או"ח רע"א), שו"ת נודע ביהודה (תנינא יו"ד קס"א ד"ה ולכן אנ"א), ועי' בלשון ר"י בתוד"ה שנאמר (ב"ב יג.) שמשמע שכלל לא חייב, ובשו"ת הר צבי (או"ח ח"א סי' ל"ז) הביא כך מירושלמי קידושין פ"א ה"ז (כ:) ופאה פ"א ה"א דהוי 'אינו חייב').
+(ועי' עוד כעי"ז (להיפך) לגבי 'מכנה שם לחברו' בב"מ נח: שכתוב שם "אע"ג דדשו בשמיה", וביאר רש"י ש'הוא לגנותו נתכוון', וכן לעניין לשון הרע כ"כ בחפץ חיים הל' לשה"ר כלל ד' סו"ס י"א ובבמ"ח שם).
 ===בשב ואל תעשה===