391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
←כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר: הרחבה
(←כשיש ספק אם יעבור עבירה: הרחבה) |
|||
| שורה 242: | שורה 242: | ||
===כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר=== | ===כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר=== | ||
ב'''ריטב"א''' ע"ז ו: כותב שאין איסור לפני עיוור אם יכל לעבור על האיסור בלעדי המכשיל, אף אם הכשיל אותו באיסור גדול יותר. ויש רק איסור משום מסייע ידי עוברי עבירה. וזה לשונו: "כל היכא דמצי עביד איסורא שלא על ידינו ליתא משום ולפנ"ע ואע"פ שאפשר שהוא מרבה באיסור על ידינו לא חיישינן, אבל מ"מ אי תבע ליה בפירוש לאיסורא נהי דמשום ולפנ"ע ליתא אכתי איסורא במלתא משום מסייע ידי עוברי עבירה כל שאנו גורמין לו לעשות איסור או להרבות באיסור, וכדקי"ל וכו', ולא עוד אלא שאנו חייבים למחות בידו דכל ישראל ערבים זל"ז, וכ"ש שאסור לגרום להם לעשות שום איסור או להרבות באיסור וכדאמרינן בב"מ ה:". | |||
ובגמ' ב"מ איתא, שרועה חשוד לרעות בשדות אחרים רק את בהמותיו ולא בהמות אחרים, דאי לא תימא הכי 'אנן חיותא לרועה היכי מסרינן והכתיב ולפנ"ע לא תתן מכשול', והרי שם יהא לו את בהמותיו שלו תמיד ועל כרחך שגם לגרום להוסיף בעבירה אסור. ומעניין הדבר שנקטו שם בגמ' את הפסוק של לפנ"ע, אף שבריטב"א מבואר שהאיסור הוא רק מסייע"ע, ובאמת בריטב"א (ב"מ ה: הוצאת מוסד הרב קוק) כתב להדיא "דמסייע ידי עו"ע איכא, והכא נקטינן קרא לרווחא דמילתא". (והגרשז"א דייק מדכתב 'והא כתיב' ולא 'והא קעבר'). ולעיל הובאו דברי '''הגרי"פ פערלא''' שפירש את דברי הריטב"א שאם תובע לאיסור אז יש איסור דאורייתא מדין ערבות. | |||
ויל"ד האם ניתן ללמוד מכאן לגבי מקורו וטעמו של איסור מסייע"ע, ראו לעיל, ויש שאמרו סברא, שבמוסיף באיסור, איכא מסייע גם מדין לפנ"ע אף שבעיקרו הינו מדין ערבות, כי בתוספת זו חשיב כבתר"ע לעניין שיהא איסור דר' של מסייע אף שאין דין ערבות. | |||
וב'''אג"מ''' (או"ח ח"ב פ') כתב דס"ל לריטב"א הנ"ל ול'''מאירי''' שם שאין לפנ"ע כשמוסיף בעבירה בגללינו, ותמה שם מ"ש מאם ידוע שעבר באותו היום על איזה איסור, ואומר שאולי כיוון שעושה הכל במעשה אחד, שאני, וכן בב"מ ה: מדובר שרועה בבת אחת את בהמותיו ואת בהמות אחרים, ואף שבכל שוה פרוטה ושו"פ יש איסור, כיוון שעושה הכל יחד אין לפנ"ע דאורייתא. (ומסביר בסו"ד את הריטב"א הנ"ל בב"מ, שזה איסור דרבנן, ולא כגרי"פ פערלא). | |||
וכדברי האג"מ, כ"כ מהרש"ק ב'''שו"ת טוטו"ד''' (מהדו"ג ח"ב סי' ל"ב), והגרשז"א ב'''שו"ת מנחת שלמה''' (קמא ל"ה ב') כתב, שכיוון שאין העיזים 'חפצא דאיסורא', ראו להלן, אין לפנ"ע, אלא שאם מוסר בלא שיהא שם עוד בהמות, יש לפנ"ע כי מחיל על המקבל שם 'רועה' אשר מביטים עליו כגזלן, ואומר שאולי גם אז זה רק איסור דרבנן, וכמ"ש בגמ' 'והא כתיב' ולא 'והא קעבר' וכנ"ל. | |||
<BIG>'''כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר''' </BIG> | |||
ב'''שו"ת טוב טעם ודעת''' (א קעח) כתב שאין בזה איסור, (ומדין "הלעיטהו"), וכ"כ בפשיטות ב'''שו"ת אג"מ''' (או"ח ד' ע"ט). | |||
===שמכשיל באיסור קטן כדי שלא יעבור על גדול=== | ===שמכשיל באיסור קטן כדי שלא יעבור על גדול=== | ||
===כשהמכשיל שוגג=== | ===כשהמכשיל שוגג=== | ||