הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"

לפני עיוור לא תתן מכשול (עריכה)

גרסה מ־11:23, 21 באוקטובר 2021

נוספו 4,952 בתים , 11:23, 21 באוקטובר 2021

הרחבה

מישהו

391

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תחרות כתיבה}}
+{{תחרות כתיבה|}}
-שלא להכשיל בעבירה, שלא לתת עצה רעה לפני סומא בדבר, ושלא להכשיל סומא ממש.
-{{מקורות||עבודה זרה {{ויקיטקסט|עבודה זרה ו ב|ו:}}||הלכות רוצח ושמירת הנפש {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד|יב יד}}|}}
+"לפני עיוור לא תתן מכשול", מפסוק זה למדנו שאסור לתת עצה רעה לפני סומא בדבר, שאסור להכשיל אדם אחר בעבירה, ובפשטות יש בפסוק זה גם איסור שלא להכשיל סומא ממש. {{ש}}לגבי הכשלת האחר בעבירה, יש בחז"ל פירוט רב מתי נאמר איסור זה.
+{{מקורות|שביעית {{ויקיטקסט|שביעית ה ו|ה ו}}|עבודה זרה {{ויקיטקסט|עבודה זרה ו ב|ו:}}||הלכות רוצח ושמירת הנפש {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד|יב יד}}|}}
 ==יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול==
@@ שורה 148: / שורה 149: @@
 *וכשהנכשל שוגג באיסור דרבנן הזה.
 *לפני עור ב"איסור קל"
+==="לפני עיוור" ו"מסייע ידי עוברי עבירה" בגוי===
+מפשטות הגמרא והפוסקים, יש איסור "לפני עיוור" גם אם מכשיל גוי{{הערה|ב'''ברייתא''' בע"ז ו: 'מנין שלא יושיט... ואבר מן החי לבן נח', וכן מסכת ע"ז מלאה בלפנ"ע לגוי, כגון בדף ט"ו וט"ז (ובמשנה יג:) וב'''שו"ע''' יו"ד קנ"א,  וכן בב"מ צ:, וב'''מג"א''' (סי' שמ"ז סק"ד) שיש לפנ"ע במושיט לגוי.}}.
+אמנם ב'''רמב"ם''' (סהמ"צ רצט) כתב, הוזהרנו שלא נכשיל "קצתנו את קצתנו", ואת הברייתא בע"ז ו: לא פסק, ראו בעין משפט שם ובפסחים כב:, וכן ראו בלשונו בהל' רוצח פי"ב הי"ב עד י"ד, ורק בהי"ד כתב 'ומכשילו' ושם מיירי בישראל ובהל' לפני"ז דמיירי בגוי לא כתב כן, ויל"ד בכ"ז. ובמשל"מ (כלאים א' ו') כתב בדעת ברמב"ם שיש איסור לפנ"ע בגוי.  ויש שאמרו, שמש"כ הרמב"ם בסה"מ מיירי בעצה רעה, ואיסור זה נאמר רק כלפי ישראל ולא לעכו"ם. ויל"ד. ולעצם הדין, כ"כ בחינוך רל"ב שאיסור עצ"ר לא נאמר כלפי גוי. וע"ש במנח"ח אות א', ובמש"כ ע"ד בקוב"ש בפסחים (אות צ"ה) ובחזו"א (יו"ד ס"ב) שבעצה רעה האיסור הוא מדיני בין אדם לחברו ולכן אי"ז שייך בגוי.
+(וב'''שו"ת פני יהושע''' ח"א יו"ד סי' ג' כתב לחדש, שאחר מתן תורה אין לפנ"ע דאורייתא בגוי מאחר דחשבינן להו 'אינן מצווים' בב"ק לח., ועי' ב'''אמרי בינה''' יו"ד טריפות סי' ז' שתמה עליו דמ"מ לא גרע מעצ"ר, ולפמש"כ לעיל יל"ע בזה. וב'''מנחת אשר''' ויקרא ל"ט ג' אומר, שממה שיש עונש בז' מצוות מוכח שאין זה מותר, וא"כ יהא לפנ"ע).
+ולגבי איסור "מסייע" בגוי: ב'''תוס'''' ע"ז ו: משמע שאין, וב'''תוס'''' בשבת ג. כותב (באופן כללי ולא על גוי) שיש איסור מסייע. וברמ"א הביא את ב' התוס' הללו כמחלוקת, וכתב (יו"ד קנ"א סוס"ע א') שי"א שאין לפנ"ע לגויים אם יכולים לקנות במק"א וכו' וי"א שיש איסור ובעל נפש יחמיר עיי"ש, והיינו משום דס"ל דפליגי, אך הש"ך "מזרע דאהרן קאתי, עביד עובדא דאהרן לעשות שלום בין הראשונים דלא פליגו", אלא שהאוסרים מיירו בישראל והמתירים בגוי או בישראל מומר שאין חיוב להפרישם. וכ"כ בספר חסידים (ת"מ) שאין מסייע בגוי.
+ומ'''רש"י''' (ע"ז נה. בסוה"ע, ונה: סוד"ה וישראל) משמע לכאו' שיש איסור מסייע בגוי, כי כתב שם "ומשום מסייע ידי עוברי עבירה ליכא שהעכו"ם לא נצטווה על כך", ומשמע שבע"ז וכד' שגם גוי מצווה, יש לאיסור מסייע, ואכן כך דייק מרש"י ב'''מג"א''' (שם). אמנם ב'''שו"ת טוב טעם ודעת''' לגר"ש קלוגר (מהדו"ג ח"ב סי' ל"ב), הסביר בדברי המג"א שלא ר"ל דפליגי בזה, ולכן לא כתב את דברי רש"י מיד לאחר שהביא את התוס', אלא ר"ל שאם עושה עם הנכרי בשעת העבירה ממש יהא איסור מדין שאין להחזיק את ידיהם, וכגיטין ס"ב., וב'''שו"ת כתב סופר''' (יו"ד פ"ג), כן פירש שהמג"א מביא שרש"י חולק, אך כתב שם מדנפשיה שי"ל שגם רש"י מיירי דווקא בשעת עבירה או בסיוע שיש בו ממש.
+וב'''שו"ת אגרות משה''' (או"ח ח"ג סו"ס כ"ז) כתב "דאף שיש חולקים עלייהו אף בעכו"ם, עי' בביאור הגר"א שם סק"ח, מ"מ כיון שהיא פלוגתא דרבוואתא באיסור דר', יש להקל במקום הפסד גדול כזה וצורך הגדול כזה להמעות, להורות כהש"ך והדגמ"ר". (אולי הגר"א חולק רק בקניה ולא בכל מסייע, וצריך עיון בלשונו). וראו גם ב'''שו"ת משיב דבר''' (ח"ב סי' ל"א).
+גם ב'''יד מלאכי''' (שס"א), מסביר את הגמ' בנדרים סב: לגבי מסייע, וא"כ לפירושו יש איסור מסייע בגוי.
+==="לפני עיוור" ו"מסייע ידי עוברי עבירה" באשה===
 ==="לפני דלפני"===
@@ שורה 156: / שורה 186: @@
 ===שמכשיל באיסור קטן כדי שלא יעבור על גדול===
 ===כשהמכשיל שוגג===
-===האם יש לאשה איסור להכשיל משום לפנ"ע, ומשום מסייע ידי עוברי עבירה===
-===האם יש לגוי איסור להכשיל משום לפנ"ע===
 ===בשב ואל תעשה===